קובץ יסודות וחקירות/עדות מיוחדת
הגדרה
[עריכה]שני עדים שראו את המעשה ממקומות שונים ונפרדים - עדותם פסולה לדיני נפשות (הסוגיא במכות ו:).
בערך זה נדון באופן ששני העדים ראו את אותה העדות, אלא שאינם רואים זה את זה, ועדות זו היא הקרויה בגמרא "עדות מיוחדת" (מכות ו:). אמנם בפוסקים כינו לעיתים "עדות מיוחדת" גם כאשר כל אחד מהעדים ראה מעשה אחר.
לדוגמא, אחד מהעדים ראה את המעשה מחלון זה, וחבירו ראה אותו מעשה מחלון אחר, ואינם רואים זה את זה (מכות ו:).
מקור וטעם
[עריכה]מקור הפסול בדיני נפשות מהפסוק (דברים יז-ו) "לא יומת על פי עד אחד" (מכות ו:).
מקור ההכשר בדיני ממונות מכך שהפסוק נאמר על מיתה – "לא יומת" (מכות ו:), ועל כורחך הפסוק לא דן בדיני ממונות, שהרי עד אחד כן מועיל לחייב שבועה בממונות (תוס' מכות ו: ד"ה בדיני).
והסתפק התומים (ל-יא) האם כשרה בדיני ממונות מדאורייתא, שאע"פ שאינה עדות גמורה, יש בירור שהדבר נכון ובדיני ממונות די בבירור, או שמדאורייתא פסולה ורק מדרבנן כשרה כדי שלא תנעול דלת בפני לווין.
עדויות שונות
[עריכה]לזכות את הנידון בדיני נפשות – עדות מיוחדת כן מועילה, ורק לחייבו מיתה פסולה, שהרי המקור לפוסלה הוא מ"לא יומת" (בית יצחק אה"ע ח"ב צג-ו).
לאסור אשה על בעלה משום זנות – נחלקו בזה האחרונים: למהר"א ששון עדות מיוחדת לא מועילה בזה, ולנודע ביהודה כן (מהדורא קמא אה"ע עב ותנינא יג, והביא גם את מהר"א ששון).
עדי קינוי וסתירה – הרעק"א סובר שעדות מיוחדת לא מועילה בזה, משום שהוא כדיני נפשות, שהרי יתכן שתמות ע"י ההשקאה. והגר"א וסרמן כתב שאינה כעדות נפשות, ומועילה (קובץ שיעורים בבא בתרא תקפו, והביא גם את רעק"א).
עדי קיום לקידושין – הכנסת הגדולה כתב שיש אומרים שעדות מיוחדת מועילה בזה, והאחיעזר כתב שלכו"ע לא מועילה (ח"א כה-יג, והביא גם את כנסת הגדולה).
ערכים קרובים
[עריכה]ערכים קרובים: עדים, פסולי עדות.