קובץ יסודות וחקירות/סימטא

הגדרה

קרן זווית הסמוכה לרשות הרבים, ואינה לא רשות הרבים ולא רשות היחיד (רש"י כתובות פד: ד"ה בסימטא – קרן זווית הסמוכה לרשות הרבים, רש"י קידושין כה: ד"ה בסימטא – אינה לא רשות הרבים ולא רשות היחיד).

מקור וטעם

בגדר הבעלות על הסימטא ישנם שלושה צדדים:
א) אינה קנויה לאף אחד, אלא שיש לכל אדם רשות להניח שם את כליו (תוס' בבא בתרא פה: סוף ד"ה כגון).
ב) קנויה לכל הקודם להשתמש בה (ואם יבוא אחר – עדיין קנויה לראשון כל זמן שהוא שם) (רבינו חיים כהן בתוס' קידושין כה: לקראת סוף ד"ה בהמה).
ג) כחצר השותפין ממש (קובץ שיעורים בבא בתרא שז. אמנם הוא כתב שם שדעה זו מתיישבת עם דעת רבינו חיים כהן).

פרטי הדין

במים – מבואות קטנים הפתוחים לרשות הרבים ויש בהם מים, דינם כסימטא, ונפק"מ לקניין ספינה שעומדת בהם (רשב"ם בבא בתרא עו: ד"ה לא).

בקניינים שונים

משיכה מועילה בסימטא (בבא בתרא עו:). קניין ארבע אמות מועיל בסימטא (בבא מציעא י:).
מסירה בסימטא – לר"ת מועילה. לרשב"ם (הביאם ודן בדבריהם ספר המקנה (ר' אליעזר זוסמאן סופר) יג-ב בתחילתו) ולרמ"ה (בבא בתרא עו: אות כה) לא, וכתבו בזה התוס' (קידושין כה: ד"ה בהמה) שני טעמים: משום שכאשר המוכר הביא את החפץ לסימטא היא נעשית כחצירו , ומסירה לא מועילה ברשות המוכר, או משום שכיוון שבסימטא יכול לקנות במשיכה והיא עדיפה, א"א לקנות במסירה (וכתב הקצוה"ח (סו-ח ד"ה וראוי) שנפק"מ בין שני הטעמים לקניין שטרות במסירה בסימטא, שהרי משיכה לא מועילה בהם, ולכן הטעם שמשיכה עדיפה ממסירה לא שייך).
כליו של לוקח – הבית שמואל (חו"מ ר-יג) כתב שאינם קונים בסימטא, והקצוה"ח (חו"מ ר-ו ד"ה והנה, והביא גם את הבית שמואל) כתב שכן.

ערכים קרובים

ערכים קרובים:קניינים, רשות הרבים (בקניינים).