קובץ יסודות וחקירות/מתנה על מנת להחזיר

הגדרה

אדם נותן לחבירו מתנה בתנאי שיחזירנה לו אחר כך (הוזכר בקידושין ו:).
לדוגמא, אדם נותן לחבירו אתרוג במתנה על מנת שיחזירו לו אחר כך (קידושין ו:).

מקור וטעם

במהותה חקרו האם היא קניין גמור אלא שהטיל בו תנאי, או קניין לזמן (תורת הקניינים ח"א עמוד קפד).

פרטי הדין

בהחזרה נחלקו המפרשים האם הקונה צריך להקנות את המתנה בחזרה לבעלים הראשון, ויש בזה שלוש דעות (קהילות יעקב בבא בתרא לה. שתי הדעות הראשונות הן הידועות יותר):
א) הקונה צריך להקנותה בחזרה לבעלים הראשון (תוס', ריטב"א, הגר"י בכרך).
ב) מספיק שיחזירה לו במציאות, אע"פ שלא הקנה לו, וההקנאה היא רק בשביל הבעלים הראשון (מנחת ברוך צד, רמ"א).
ג) הקונה צריך להחזיר את המתנה למצב שהיתה בו קודם הנתינה, ולכן ברוב המתנות צריך להקנותם בחזרה לבעלים, שהרי קודם הנתינה היו שייכות לו, אך בתרומה שישראל נותן לכהן על מנת שיחזירנה לו – הכהן אינו צריך להקנותה חזרה לישראל, שהרי גם קודם הנתינה לא היתה שייכת לישראל, ולכן מספיק שיחזירנה לו במציאות (קהילות יעקב שם (ד"ה ונראה די"ל) בדעת הר"י מיגש).
ונפק"מ במקרה שהקונה החזיר לבעלים אך לא הקנה לו – האם למפרע מתברר שהקונה כלל לא קנאה, והיא נשארה כל הזמן של הבעלים, או שהקונה כן קנאה והיא עדיין שלו.

בקניינים

חליפין בקניינים החוזרים לבעלים – נחלקו בזה הראשונים:
א) תוס' כתבו ששכירות שאלה ומתנה על מנת להחזיר אינם נקנים בחליפין (תוס' ערכין כט: ד"ה ולא, ובקידושין כז. ד"ה ומקומו כתבו בלשון "שמא" שכירות לא נקנית בחליפין).
ב) הרא"ש סובר שכן מועיל (לגבי שאלה – בבא מציעא פ"א סוף סי' לא, ע"פ הבנת הטור חו"מ סוף קצה).
ג) מהטור משמע שבשאלה יש מחלוקת אך בשכירות לכו"ע מועיל (חו"מ סוף קצה). והב"י תמה מדוע חילק ביניהם (חו"מ קצה-ט).
והנתיה"מ (קצה-יח) הוסיף שהמחלוקת דווקא בקרקע, אך מטלטלין, כיוון שנפחתים הם כמכירה, ונקנים בחליפין.
קניין כסף וקידושי כסף – הרמב"ם מחלק ביניהם, שקניין חל ע"י הכסף עצמו, אבל קידושין חלים ע"י ההנאה מהכסף. ולכן מתנה על מנת להחזיר (אישות ה-כד, וכן מלווה (מכירה יא-י)) – שנתן את הכסף עצמו אך אין הנאה ממנו – בקניין מועיל, אך בקידושין לא מקודשת (דרכי משה דרכי הקניינים ד-טו ד"ה וממילא).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: קנייןפירות, תנאי.