קובץ יסודות וחקירות/מתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון

הגדרה

המתנה תנאי שסותר לדין התורה בדיני ממונות, התנאי קיים (הסוגיא בכתובות נו.).
לדוגמא, האומר לאשה "הרי את מקודשת לי על מנת שאין לך עלי (שאיני חייב לך) שאר וכסות" – הרי זו מקודשת ותנאו קיים (כתובות נו.) .
החולק על דין זה הוא רבי מאיר, שסובר שתנאו בטל, ורק רבי יהודה אומר שתנאו קיים (כתובות נו., אמנם בירושלמי (בבא מציעא ז-ז [כט.]) פשוט שתנאו קיים ואין בזה מחלוקת), והלכה כרבי יהודה (רמב"ם אישות ו-י).

מקור וטעם

בטעם שבדבר שבממון תנאו קיים נחלקו האחרונים:
א) כיוון שבידה למחול אחר כך על חיובי הממון, אם כן אינו נגד רצון התורה, שהרי גם התורה מתירה לבטל את דינים אלו ע"י מחילה (הגר"ש שקאפ כתובות מט ד"ה ור"י).
ב) אם יתחייב בחיובי הממון, יתבטלו הקידושין (ע"י התנאי) וממילא יתבטלו חיובי הממון, וזהו כלל בתורה שכל דין שאם יחול מוכרח להתבטל – אינו חל כלל (קובץ שיעורים בבא בתרא ריא) .
בגדר התנאי שבממון חקרו האחרונים בין חמש אפשרויות:
א) מדין תנאי, שקידש והתנה שלא נותן לה שאר וכסות (הגר"ש שקאפ שם ד"ה והנה).
ב) מדין מחילה, שהאשה ידעה שמקדשה על תנאי זה ומחלה על השאר וכסות (קצוה"ח רט-יא (ד"ה ואכתי) בדעת הרשב"א, והוסיף שרבי מאיר חולק משום שסובר שאינו מתכוון למחילה אלא שלא יתחייב כלל, ואם פירש שכוונתו שלא יתחייב כלל, גם לרבי יהודה לא יועיל. חידושי ר' שמואל בבא בתרא עמוד קנד תלה במחלוקת ראשונים – תנאי או מחילה).
ג) התורה חייבה חיובי ממון רק אם האשה רוצה בהם, אך כאן, שאינה רוצה – התורה לא חייבתו כלל (קצוה"ח רט-יא (ד"ה ולכן) בדעת עצמו, והוסיף שלפי זה מועיל אפילו אם פירש שכוונתו שלא יתחייב כלל).
ד) מדין שיור, שקידש ושייר שלעניין חיובי שאר וכסות אינה מקודשת (הגר"ש שקאפ שם ד"ה אמנם היה, ודחה את אפשרות זו).
ה) מדין סילוק, שסילק את חיוב שאר וכסות (הגר"ש שקאפ שם ד"ה והנה, ודחה את אפשרות זו).

בדינים שונים

סילוק, שמסלק עצמו מזכות שעתיד לקבלה, כגון מזכותו בפירות אשתו – תוס' כתבו שאינו מדין מתנה על מה שכתוב בתורה (כתובות פג. סוף ד"ה כדרב, וכן סובר הקובץ שיעורים בבא בתרא ריב), אך הקצוה"ח סובר שכן, שהרי קיי"ל כרבי יהודה שבדבר שבממון תנאו קיים (רט-יא ד"ה ואכתי).
בירושה לא מועיל תנאי להפקיעה, אע"פ שהיא דבר שבממון. הרמב"ם (אישות יב-ט) כתב שמקורו מהפסוק (במדבר כז-יא) "לחוקת משפט", אך הראב"ד (שם) כתב שהוא משום שהיא דבר שלא בא לעולם.
בל תלין – התנה עם הפועל מתחילה שלא יעבור בבל תלין, נחלקו בזה הפוסקים (שדי חמד ח"ג ל-קמ ד"ה וחקר עמוד 337).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: מתנה על מה שכתוב בתורה (שאינו דבר שבממון), סילוק (ועיין לעיל בסעיף "בדינים שונים" (ד"ה סילוק) שדנו האם הוא מדין מתנה על מה שכתוב בתורה), תנאי.