קובץ יסודות וחקירות/מתנה
הגדרה
[עריכה]אדם מעביר נכס לבעלותו של חבירו ללא תמורה.
לדוגמא, אדם נותן לחבירו בית, בהמה, או ממון.
בקניינים שונים
[עריכה]קניין כסף – נחלקו הראשונים האם מתנה נקנית בכסף: תוס' כתבו שלא (עבודה זרה עא. ד"ה פרדישני), ותוס' רי"ד כתב שכן (קידושין יג. דנו במחלוקתם אמרי בינה קונטרס הקניינים א, ופרי משה קניינים כד-ו). ובדברי יחזקאל (לט-ד) תלה זאת במחלוקת הסמ"ע והט"ז , שלשיטת הסמ"ע שסובר שכסף הוא פירעון, א"כ לא יועיל במתנה, שהרי במתנה הקונה לא משלם את שווי הנכס, אך לשיטת הט"ז שסובר שכסף אינו פירעון אלא קניין, יועיל גם בזה. והגרמ"א עמיאל (דרכי משה דרכי הקניינים ח-ב ד"ה ויש) חלק עליו וכתב שגם לט"ז לא יועיל, שכל מה שנקרא קניין כסף הוא רק במכר, אך במתנה אינו נחשב כלל קניין.
משיכה – כתבו התוס' (תוס' עבודה זרה עא. ד"ה פרדישני) שאפילו לרבי יוחנן (שסובר שמשיכה מועילה רק מדרבנן) מתנה נקנית במשיכה מדאורייתא, כיוון שאי אפשר לקנותה בכסף (אמנם תוס' רי"ד (קידושין יג. ד"ה כדתניא) כתב שגם מתנה נקנית בכסף). והרמב"ן כתב שדינה כמכר שלרבי יוחנן הוא רק מדרבנן (שדי חמד ח"ד עמוד 190 ד"ה משיכה). אך אם הוא חפץ קטן שנכנס כולו ביד האדם קונה מדאורייתא לכו"ע (שדי חמד ח"ד עמוד 191 ד"ה משיכה).
הגבהה קונה גם מתנה (רמב"ם זכייה ומתנה ג-א).
קניין ארבע אמות – לרוב הראשונים (רא"ש בבא מציעא י., רמב"ם וטור) מתנה נקנית בארבע אמות, אך מרש"י (בבא מציעא י. ד"ה קונות, שכתב "הפקר") משמע קצת שלא.
בדינים שונים
[עריכה]שליחות בכתיבת שטר – כתב הנתיה"מ (רמד-א) שצריך שליחות בכתיבת שטר מתנה כמו בגט, והגר"א וסרמן חלק עליו (קובץ ביאורים גיטין י, והביא את הנתיה"מ).
שליח לתת מתנה – האבן האזל (שכנים ב-י) דן האם יש לו דיני שליחות כי צריך לכוון להקנות במקום הנותן, או שאינו צריך דיני שליחות, משום שממילא צריך רק את כוונת הקונה.
מילי לא מימסרן לשליח – לדעות שצריך שליחות במתנה , כתב הקצוה"ח (רמד-ב בתחילתו) שאין שליח עושה שליח משום שהוא מילי, שהרי תלוי בדעת המקבל. וכדברי הקדוש מרדוש (במרדכי קידושין פ"ב סי' תקה, והובא בקצוה"ח קפב-ב ד"ה וניחא) ששליח קידושין לא עושה שליח משום שהוא מילי אע"פ שמסר לו טבעת, משום שאינו יכול לקדשה בעל כורחה, ואינו דומה לגירושין (וכן דנו בזה שו"ע אה"ע לו-ה, חלקת מחוקק שם ס"ק ז ובית שמואל שם ס"ק ד).
דברים שבלב אינם דברים (קידושין מט:). אך לדעת המאירי במתנה מועילים דברים שבלב, כגון שנתן את ביתו רק על דעת שימצא דירה בארץ ישראל, ואפילו בלי אומדנא (קונטרסי שיעורים קידושין כא-ט ד"ה אולם. וכן רמ"א חו"מ רז-ד בשם יש אומרים).
תקנת השוק (הקונה דבר והתברר שקנאו מגנב, מחזיר את הגניבה לנגנב אך נוטל ממנו את דמיה (בבא קמא קטו.)) – הרשב"א (בבא קמא קטו. ד"ה והלכתא) סובר שבמתנה לא עשו תקנת השוק, והרא"ש (בשו"ת עט-ה) סובר שכן (ב"י חו"מ שנו-ב (א) בסופו).
ערכים קרובים
[עריכה]ערכים קרובים: בעלות, מחילה, מתנהמועטת, מתנה על מנת להחזיר, קניינים.