קובץ יסודות וחקירות/מקח טעות
הגדרה
[עריכה]הקונה חפץ והתברר שהיה בו חיסרון בשעת הקנייה - הקנייה מתבטלת.
לדוגמא, הקונה ביקש ביצים מתרנגולת חיה, ומכרו לו ביצים מתרנגולת שחוטה (ביצה ז.).
מקור וטעם
[עריכה]בטעמו נחלקו האחרונים האם הוא רק מדין תנאי, שכאילו הקונה התנה שהוא קונה רק חפץ מושלם (שו"ת רעק"א מהדורא תנינא נא), או שלא נחשב בכלל שהתכוון לקנותו, כי לא התכוון לחפץ כזה שיש בו חיסרון (בית הלוי ח"ג ג ד"ה והנראה. דן בזה בחידושי ר' שמואל יבמות וכתובות עמוד סא) .
===בדינים שונים ===
יאוש בטעות, כגון שחשב שהחפץ אסור בהנאה והתייאש ממנו, ואח"כ התברר שטעה והוא מותר בהנאה, בבבלי פשוט שהוא יאוש (כריתות כד.) ובירושלמי היא מחלוקת (בבא קמא ד-ח [כב:]. והשדי חמד (ח"ג עמוד 65 ד"ה יאוש בטעות וד"ה ובעיקר) דן בזה).
פרטי הדין
[עריכה]מקח שנפל בו מום לאחר הקנייה אינו מקח טעות, שאנן סהדי שבזמן הקנייה היה מוכן להיכנס לספק שמא יפול בו מום (תוס' כתובות מז: ד"ה שלא).
בדין החפץ שביד הקונה דן הרוגאצ'ובר האם הוא גזל או כמלווה (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה מקח טעות).
בדין המעות שביד המוכר נחלקו המפרשים לשלוש דעות:
א) גזל.
ב) מלווה (רא"ש קידושין סוף פרק ב, נימוק"י בבא בתרא מו: בדפי הרי"ף. מחנה אפרים גזילה כג: גזל או מלווה).
ג) פיקדון (קובץ שיעורים כתובות רעא בדעת תוס', והביא גם את הרא"ש. קצוה"ח קפג-א בסופו: הלוואה או פיקדון).
ונפק"מ האם המעות חוזרות בעין (קובץ שיעורים כתובות רעא).
המוכר שטר חוב ונמצא פרוע או מחול – הרי זה מקח טעות (שו"ע חו"מ סו-לד) משום שהוא מום בגוף המקח, אך שטר שנמצא שאינו של המוכר – אינו מקח טעות, שאין זה מום בגוף המקח (קצוה"ח סו-לח).
מנהג המדינה – דין מקח טעות תלוי במנהג המדינה אם מקפידים על המום (קצוה"ח רלב-א בסופו).