קובץ יסודות וחקירות/ממזר
הגדרה
[עריכה]אדם הנולד מאיסורי עריות של חייבי כרת, אסור לישא בת ישראל (הסוגיא ביבמות מט., האריך בסוגיא זו המנחת חינוך תקס).
בפירוש "ממזר" נחלקו אם הוא מלשון תערובת או מלשון זר (הערוך ערך ממזר).
לדוגמא, הבא על אשת איש או על אימו – הוולד ממזר ואסור בבת ישראל.
מקור וטעם
[עריכה]מקורו מהפסוק "לא יבוא ממזר בקהל ה', גם דור עשירי לא יבוא לו בקהל ה'" (דברים כג-ג).
טעם האיסור – החינוך (תקס ד"ה משרשי) כתב שכיוון שנעשה בטומאה וטבע האב צפון בבן הרחיקנו ה' ממנו כמו שהרחיקנו מכל דבר רע. והרמב"ם (מורה נבוכים ח"ג סוף מט) כתב שהוא כדי שנתרחק מהעריות, שהנואף והנואפת ידעו שיפסידו בזרעם הפסד שאין לו תקנה.
וחקר הגר"א וסרמן אם הוא ממזר בגלל איסור הערווה של אביו על אימו, או בגלל אי תפיסת הקידושין שלהם (קובץ הערות לה-א).
במהותו חקרו האם האדם אסור (כעמוני ומואבי), או שביאותיו אסורות משום שהן תולדות עבירה (כיוון שנוצר מביאת עבירה) (נר אהרן א ד"ה ודע).
פרטי הדין
[עריכה]מעשה האיסור – לרמב"ם איסורו בבת ישראל הוא דווקא בקידושין, ולשאר הפוסקים גם בלא קידושין (מנחת חינוך תקס-א [ב] ד"ה ואסרה).
זמן האיסור – הגר"א וסרמן חקר האם רק הביאה היא עבירה, או גם הלידה (קובץ הערות יא-א).
חצי ממזר – חצי עבד וחצי בן חורין שבא על אשת איש – הוולד חצי ישראל וחצי ממזר (כך לשון המנחת חינוך תקס-א [ז]. ולשון השו"ע אה"ע ד-יז: צד ממזרות וצד כשרות מעורבים בו). לרש"י אסור בבת ישראל אך מותר בשפחה, ולרמב"ם אסור גם בשפחה (חלקת מחוקק אה"ע ד-יט) .
אנשים
[עריכה]גוי ועבד כנעני אין בהם ממזרים, שאפילו אם באו על עריות שלהם לא שייך ממזרות אצלם כיוון שהם לאו בני קידושין (מנחת חינוך תקס-א [ט]).