קובץ יסודות וחקירות/מין במינו אינו חוצץ

הגדרה

חומר הדבוק בחפץ, אך הוא עשוי מאותו החומר של החפץ - לא נחשב שמפריד בין החפץ לבין מה שסביבו (הסוגיא ביומא נח.).
בערך זה נדון בדינים המיוחדים למין במינו. לשאר דיני חציצה ע"ע חציצה.
בדיני טבילה, נטילת ידיים, קידוש ידיים ורגליים ועוד.
לדוגמא, כהן שהניח מזרק בתוך מזרק וקיבל בו את הדם – המזרק החיצוני לא חוצץ בין המזרק הפנימי לבין ידו של הכהן (יומא נח.).

מקור וטעם

במקור לכך חידש הקריית ספר (סוכה ולולב ז-יא, בלשון אפשר) שנלמד מכלי שרת שכתוב בהם "ואת כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקודש" (במדבר ד-יב) ודורשים: שני כלים ושירות אחד, דהיינו שאפשר לעבוד במזרק בתוך מזרק, ומכאן שאינה חציצה בכל מין במינו.
בטעמו נחלקו האחרונים האם הוא משום שמין במינו בטל לגבי גופו, ונחשב כאילו הדברים נוגעים זה בזה (קובץ הערות הוספות ד ד"ה שם), או שרק נחשב כאילו החוצץ לא נמצא שם, אך הדברים עדיין לא נוגעים זה בזה (תפארת ישראל מקוואות פ"ח בועז יב. והצפנת פענח כללי התורה והמצוות (ח"ג ד"ה חציצה) חקר בזה).
ונפק"מ לדינים שצריך שהדברים יגעו זה בזה, כגון טבילה, שלא מספיק שהחוצץ לא נמצא, אלא צריך שהמים יגעו במקום הנחצץ – שלתפארת ישראל לא יועיל מין במינו, ועדיין היא חציצה (תפארת ישראל שם).

פרטי הדין

דבר שאדם לא מבטלו, כגון אבן שמונחת על הריצפה – פשוט שחוצץ (תוס' שבת צג: ד"ה ויכול).
כשהחציצה אינה כדרכה אלא בשינוי, כגון אשה שקרצה בשפתיה או קפצה ידה בזמן שטבלה, שאין הדרך לעשות כן – גם מין במינו חוצץ (תפארת ישראל מקוואות פ"ח בועז יב).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: חציצה, טבילה.