קובץ יסודות וחקירות/כתובת קעקע
הגדרה
[עריכה]איסור לכתוב על הבשר כתב חקוק וקבוע שאינו נמחק לעולם (הסוגיא במכות כא.).
פירוש "קעקע" הוא מחוק ותחוב (רש"י ויקרא יט-כח), חרות (תרגום אונקלוס שם) וחקוק (תרגום יונתן שם: חקוק וחרות).
מקור וטעם
[עריכה]מקורו מפורש בתורה: "וכתובת קעקע לא תתנו בכם" (ויקרא יט-כח).
בטעמו כתב החינוך שהוא משום שכך היה מנהג הגויים לרשום עצמם לעבודה זרה שלהם, כלומר שהוא עבד לה (רנג ד"ה משרשי. ויש להעיר שהרמב"ם הביא הלכות כתובת קעקע בהלכות עבודה זרה (יב-יא)). ורש"י כתב שהוא גזירת הכתוב (מכות כא. ד"ה כתובת).
פרטי הדין
[עריכה]הכתיבה והקעקוע – מפורש במשנה (מכות כא.) שאינו חייב עד שיכתוב ויקעקע. לגבי סדר המעשים (שעליו חייב) נחלקו המפרשים לשלוש דעות (דנו בזה מנחת חינוך רנג-א [א] והגרי"פ פערלא על הרס"ג לא תעשה כט ד"ה ואמנם):
א) כותב ואח"כ מקעקע (רש"י מכות כא. ד"ה כתובת).
ב) מקעקע ואח"כ כותב (רמב"ם עבודה זרה יב-יא, סמ"ג לא תעשה סא).
ג) בין כותב ואח"כ מקעקע ובין מקעקע ואח"כ כותב (ב"ח יו"ד קפ-ב, ש"ך יו"ד קפ-א).
כתב ולא קיעקע או קיעקע ולא כתב – יש בזה שלוש דעות:
א) מותר לכתחילה (משנת חכמים).
ב) אסור מדרבנן (תוס' גיטין כ: ד"ה בכתובת, בית שמואל אה"ע קכד-טז בתחילתו).
ג) והגרי"פ פערלא חידש שהוא איסור דאורייתא מדין חצי שיעור (על הרס"ג לא תעשה כט ד"ה והנראה).
בשיעורו נחלקו לארבע דעות:
א) חייב אפילו על שריטה בעלמא (מנחת חינוך רנג-ב [ה] הסתפק בזה).
א) חייב על אות שלמה או רושם שלם, אך על שריטה בעלמא פטור (יד קטנה ומשנת חכמים, הובאו במנחת חינוך שם).
ג) חייב על אות אחת (חינוך רמג ד"ה ונוהגת).
ד) חייב על שתי אותיות, כדיני שבת (באוצרות ירושלים חלק לא תנא-ג הביא ספק בזה האם הוא שתי אותיות או בכלשהו).