קובץ יסודות וחקירות/כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון

הגדרה

כאשר חכמים תיקנו את דיני דרבנן, הם תיקנו שפרטיהם יהיו שווים לדיני דאורייתא (פסחים ל: וש"נ).
בערך זה נדון בכלל "כל דתקון", לשאר גדרי דיני דרבנן ע"ע דרבנן.
לדוגמא, בדין בליעה בכלים מחמירים ביין נסך דרבנן כמו שמחמירים בחמץ דאורייתא, ולא מחלקים ביניהם (פסחים ל:).

מקור וטעם

טעמו הוא כדי שלא יבואו לזלזל בתקנות דרבנן (שו"ת הרשב"א ח"א סא) .

פרטי הדין

דרבנן שאין לו עיקר מן התורה, כגון שיתופי מבואות, בפשטות משמע מהגמרא שאין בו דין כל דתקון (גיטין סה.), אך יש סוברים שגם בזה אומרים כל דתקון (כך נראה מהרשב"ש, הובא בשדי חמד ח"ג כ-קמ עמוד 233).
במילתא דלא שכיחא לא אומרים כל דתקון (מאמר מרדכי, דן בדבריו השדי חמד ח"ג כ-קנב עמוד 238).
ספק או מחלוקת – אומרים כל דתקון רק בדין שאם היה דאורייתא היה אסור בוודאי, אך דין שגם אם היה דאורייתא היה אסור רק מחמת הספק, או שיש בו מחלוקת – לא אומרים בו כל דתקון. ולכן ספיקא דרבנן לקולא, ולא אומרים בזה כל דתקון, שאע"פ שספיקא דאורייתא לחומרא, הוא רק מחמת הספק, ובזה לא אומרים כל דתקון (מכתם לדוד (ר' דוד בן יעקב פארדו) יו"ד טו, הובא בשדי חמד ח"ג כ-קמ עמוד 233, בשליש האחרון).
להקל ע"י כל דתקון, כגון לפטור נשים ממצוות עשה דרבנן משום כל דתקון, נחלקו בזה הפוסקים (שדי חמד ח"ג כ-קנג עמוד 238: זכרון יהודה: לא להקל, והשדי חמד עצמו הקשה עליו).
מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל. והמתנה על דין דרבנן, כתבו רוב הפוסקים שתנאו קיים (מהרשד"ם המובא במשנה למלך אישות ו-ט, וכן יד המלך גירושין ח-יג בסופו הוכיח כמותו, וכן משמע מהקצוה"ח רט-יא ד"ה אמנם, והבית שמואל אה"ע לח-יג כתב כך בשם כל הפוסקים, מחנה אפרים ריבית לח (ד"ה מתנה) הביא ר"ן והוכיח כך מפשטות הגמרא), אך יש שכתבו שגם בדרבנן תנאו בטל, שכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון (רמ"א אה"ע לח-ה בשם הגהות מרדכי ריש פרק הכותב. וכן כתב הרמב"ם, והמגיד משנה ביארו שחכמים עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה (דן בדבריהם מחנה אפרים ריבית לח ד"ה מתנה)).
תקנות האמוראים – יש מי שחידש שלא אומרים בהן כל דתקון, אלא רק בתקנות התנאים, אך לאמוראים אין כח לתקן כעין דאורייתא (ידי אליהו צב, הובא ביד מלאכי שלא).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: דאורייתא, דרבנן.