קובץ יסודות וחקירות/כלל ופרט

הגדרה

כאשר התורה נקטה כלל ולאחריו דין פרטי - הדין חל רק על הפרט.
לדוגמא, נאמר "אך את זה תאכלו וגו' אשר לו כרעיים ממעל לרגליו וגו'. את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגול למינהו ואת החגב למינהו" (ויקרא יא-כא), ודורשים: אשר לו כרעיים – כלל, ארבה סלעם חרגול חגב – פרט, אין בכלל אלא מה שבפרט (חולין סו.).
במניין המידות, מידה זו נכללת בשבע מידות של הלל, י"ג מידות של רבי ישמעאל, ול"ב מידות של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי (אלא שר"א בריה"ג קורא למידה זו "מלמד על חבירו" (בירורי המידות ז-ד)) .
בסדר המידות, רש"י כתב שמידת כלל ופרט היא המידה הראשונה (רש"י בכורות יט. ד"ה כל), ואפשר שהיתה לו גירסא עם סדר אחר (בירורי המידות י-א-ב), אמנם אפשר שכוונתו שהיא המידה הראשונה מהחלק השני של הברייתא דרבי ישמעאל (בירורי המידות ז-א-א).
דינים דומים: כלל הצריך לפרט – החילוק ביניהם הוא שבכלל ופרט אנו מבינים את הכלל גם לולי הפרט, אלא שהפרט בא למעטו. אך בכלל הצריך לפרט איננו מבינים את הכלל בפני עצמו עד שהפרט בא לפרשו (רש"י בכורות יט. תחילת ד"ה ת"ל).
פרט וכלל – נחלקו המפרשים האם מידת כלל ופרט ומידת פרט וכלל היא מידה אחת או שתי מידות נפרדות (בירורי המידות ו-א-ד: רס"ג – מידה אחת, ספר כריתות – שתי מידות).
ריבוי ומיעוט – בפשטות כלל ופרט וריבוי ומיעוט הן מידה אחת, שיש שני אופנים לדון אותה: בכלל ופרט או בריבוי ומיעוט. אך מרש"י נראה שריבוי ומיעוט בשני כללי דסמיכי אהדדי הוא מידה מיוחדת (בירורי המידות ט-ג-ב).

מקור וטעם

במקורו יש מי שחידש שכל כלל ופרט הוא אסמכתא (הובא במאירי קידושין כד: תחילת ד"ה ולענין).
טעמו של כלל ופרט הוא שהפרט ממעט את הכלל (רש"י בכורות יט. תחילת ד"ה ת"ל), ולא שהפרט סותר את הכלל, אלא שהוא מפרשו (בירורי המידות ז-ב-א, יא-ד-ב).
הטעם שצריך את הכלל ולא די בפרט, הוא כדי שלא נלמד מהפרט דינים נוספים (תוס' מנחות עח. ד"ה אין, נזיר לה: ד"ה איכא (לפני אמצעו)).

פרטי הדין

אופן הדרשא – כלל ופרט הוא כמפורש בתורה (בירורי המידות ז-ב-ג) .
מופנה – כלל ופרט לא צריך להיות מופנה (בירורי המידות ז-א-ג).
כלל ופרט המרוחקים זה מזה – נחלקו רש"י ותוס' אם סוף פסוק עושה את הכלל למרוחקים זה מזה (בירורי המידות ז-ה-א), שתוס' במועד קטן (ג. ד"ה אין) סובר שהם מרוחקים, אך רש"י וכן תוס' מנחות (נה: ד"ה כלל) סוברים שאינם מרוחקים אלא רק אם יש ביניהם מצווה אחרת (בירורי המידות ז-ה-ו).
ריבויי ומיעוטי – במחלוקת אם דורשים כללי ופרטי או ריבויי ומיעוטי (בבא קמא קיז:) קיי"ל כללי ופרטי (תוס' נידה ל. סוף ד"ה ושמע, יד מלאכי שכ).

חוזק

בסעיף זה נדון בחוזקה של המידה במקרה שמידה אחרת סותרת אותה.
בניין אב לא יועיל להוסיף יותר מהפרט (תוס' נזיר לה: ד"ה איכא (לפני אמצעו), ראב"ד שהובא בעיטור סופרים על ספר כריתות א-ה-ג).
גזירה שווה – נחלקו הראשונים אם תועיל לרבות יותר מהפרט: לתוס' לא (נזיר לה: ד"ה איכא (לפני אמצעו)), ומהראב"ד משמע שכן (הובא בעיטור סופרים על ספר כריתות א-ה-ג).
ק"ו יועיל לרבות יותר מהפרט (בירורי המידות יא-י-ח).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: כלל ופרט/וכלל, מידות שהתורה נדרשת/בהן, פרט/וכלל, פרט וכלל פרט.