קובץ יסודות וחקירות/כלים (קניין)

הגדרה

אדם קונה חפץ שנמצא בתוך כליו (הוזכר בקידושין כה:, גיטין עח. ועוד).

מקור וטעם

במקורו נחלקו האחרונים לארבע דעות (שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קכט) :
א) מדין חצר (שיטה מקובצת וריטב"א בבא מציעא ט, נתיה"מ ר).
ב) מדין הגבהה (אור שמח מכירה א-ד ד"ה אולם: גם חצר (ולכן מועיל גם בלי כוונת קניין) וגם הגבהה (ולכן מועיל גם בגוי). תורת הקניינים ח"ב עמוד קמא: חצר או הגבהה).
ג) מדין יד (מנחת אשר בבא בתרא מב-ה: תולדת יד. ריטב"א עבודה זרה עא: יד או חצר, דן בזה ספר המקנה (ר' אליעזר זוסמאן סופר) טו-לא).
ד) מדין משיכה (רא"ש בבא בתרא פרק ה).
סוג הקניין (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, הכנסה לרשותו, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות ) הוא הכנסה לרשותו (מנחת אשר בבא בתרא מב).

הנכס

הנכסים הנקנים הם מטלטלין.

פרטי הדין

מקום הקניין – על מקומות שונים נחלקו האם כליו קונים:
א) כליו של לוקח ברשות מוכר – נחלקו אמוראים האם קונה בהם (בבא בתרא פה:).
ב) כליו של לוקח בסימטא – הבית שמואל (חו"מ ר-יג) כתב שאינם קונים, והקצוה"ח (חו"מ ר-ו ד"ה והנה, והביא גם את הבית שמואל) כתב שכן.

ערכים קרובים

ערכים קרובים: חצר.