קובץ יסודות וחקירות/כלאי הכרם

הגדרה

איסור לזרוע מיני תבואה בכרם.
בפירוש "כלאיים" מצאנו שלושה ביאורים:
א) עירובין (אונקלוס ויקרא יט-יט).
ב) עירבובין (תרגום יונתן שם).
ג) שניים יחדיו (הערוך ערך כלאים כתב שזהו פירושו בלעז).
===מקור וטעם === מקורו מפורש בפסוק "לא תזרע כרמך כלאיים" (דברים כב-ט).
טעמו כדי שלא נעשה דבר חדש שמחליף את מעשי ה' (חינוך תקמח ד"ה משרשי, ע"פ דבריו במצווה רמד ד"ה ובהיות).
במניין המצוות, הזורע כלאי הכרם עובר גם משום כלאי זרעים (ספרי דברים כב-ט, חינוך תקמח בתחילתו), ולשיטת התוס' (שבת פה. ד"ה לא) עובר גם ב"לא תסיג גבול רעך", כדין הזורע כלאי זרעים (מנחת חינוך תקמח-א [ב], ע"פ דבריו קמה-א [א]) .

פרטי הדין

המינים האסורים מדאורייתא – נחלקו בזה הראשונים לשלוש שיטות (מנחת חינוך תקמח-א [ד]):
א) תוס' (מנחות ט: ד"ה והתירו): קנבוס, לוף, וחמשת מיני דגן.
ב) רמב"ם (כלאיים ה-ג): קנבוס, לוף, ושאר זרעים שנגמרים עם גמר תבואת הכרם.
ג) ר"ן (חולין מז. בדפי הרי"ף): קנבוס, לוף, חמשת מיני דגן, ירקות, וזרעונים הנאכלים.
איסור ההנאה – חקרו בו שלוש חקירות:
א) האם האיסור חל ע"י התערובת או ע"י הגידול בתערובת (שיעורי ר' שמואל בבא בתרא ח"א עמוד ס).
ב) האם הגפנים אוסרים את התבואה והתבואה אוסרת את הגפנים, או שהאיסור נעשה ע"י התערובת של שניהם ביחד (שיעורי ר' שמואל בבא בתרא ח"א עמוד מח).
ג) מחיצת הכרם שנפרצה, האיסור חל רק אם יש לו ניחותא (בבא בתרא ב: ותוס' שם ד"ה נתיאש) – צריך ניחותא בכלאיים, או שמספיק ניחותא בכך שאינו גודר (שיעורי ר' שמואל בבא בתרא ח"א עמוד נח).
אחד ממאתיים – חקר ר' שמואל האם פחות מאחד ממאתיים אינו איסור כלל, או שהוא איסור אך מתבטל ברוב (חידושי ר' שמואל בבא בתרא עמוד יז).
שריפת כלאי הכרם – ע"ע הנשרפים (איסורים).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: הנשרפים (איסורים), כלאי/זרעים, שעטנז.