לדלג לתוכן

קובץ יסודות וחקירות/יום טוב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הגדרה

[עריכה]

איסור עשיית מלאכה בימים טובים, אם אינה לצורך אוכל נפש.
דוגמא למלאכות שאסורות ביום טוב: אין קוצרים ולא דשים ולא זורים ולא בוררים ולא טוחנים את החיטים ולא מרקדים, שכל אלו וכיוצא בהם אפשר לעשותן מערב יום טוב ואין בכך הפסד ולא חיסרון טעם (רמב"ם יום טוב א-ז).
דוגמא למלאכות שמותרות ביום טוב: לשים ואופים ושוחטים ומבשלים, שאם עשה אלו מבערב יש בכך הפסד או חיסרון טעם (רמב"ם יום טוב א-ח).

מקור וטעם

[עריכה]

מקורו מהפסוק "כל מלאכה לא יעשה בהם, אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם" (שמות יב-טז). ומפסוקים רבים (בפרשות אמור ופינחס) שנאמר בהם "כל מלאכת עבודה לא תעשו". ופירוש "מלאכת עבודה" הוא שאסורה רק מלאכה שאינה לצורך אוכל נפש (רמב"ן ויקרא כג-ז ד"ה כל מלאכת עבודה, חינוך רצח בתחילתו ד"ה ואמר).
איסורו בפשטות הוא לא תעשה ועשה (שבת כה.). אך יש אמוראים שסוברים שהוא רק לא תעשה (שבת כד:, תוס' ישנים שבת כה. ד"ה ה"ל), וכן מפורש בירושלמי שהוא רק לא תעשה (ביצה א-ג [ה.]).

פרטי הדין

[עריכה]

בכל המועדים איסור המלאכה שווה (רמב"ם יום טוב א-א, חינוך שכג בתחילתו ד"ה כבר).
חילוק מלאכות – בשבת יש חילוק מלאכות, אך ביום טוב אין (מכות כא:).
מחמר ושביתת בהמתו, שאסורים בשבת, נחלקו הראשונים האם אסורים גם ביום טוב (ב"י או"ח תצה-ג ד"ה כתב הכלבו).
תחומין, לדעה שבשבת אסורים מדאורייתא, נחלקו המפרשים האם גם ביום טוב אסורים מדאורייתא (רש"י חגיגה יז: ד"ה ופנית: דאורייתא, מנחת חינוך רצח-ב [ב] הביא צד שמותרים מדאורייתא).
חציו לה' וחציו לכם (ביצה טו: לדעת רבי יהושע). ונחלקו הפוסקים האם הוא חצי דווקא (ב"ח או"ח רמב-א ד"ה ולענין) או שכוונתו רק שמקצתו לה' ומקצתו לכם (פרי מגדים או"ח אשל אברהם רמב-א ד"ה כתב).

אוכל נפש

[עריכה]

בטעם ההיתר לצורך אוכל נפש חקרו האם הוא משום שאינה נחשבת כלל מלאכת עבודה, או שהיא כן מלאכת עבודה אך הותרה לצורך עונג יום טוב (כמו ההיתר לצורך פיקוח נפש) (דרכי משה דרך הקודש ח-יב, המידות לחקר ההלכה ה-י, משנת יעבץ או"ח לו ד"ה הרי מבואר).
בגדר ההיתר לצורך אוכל נפש חקרו האם ההיתר הוא רק אם בפועל אפשר לאוכלו, או על כל דבר שהוא אוכל נפש בעצם. ונפק"מ לאיסורי דרבנן (כגון המבשל עוף בחלב ביום טוב), שבעצם הם אוכל נפש, אך בפועל אסור לאוכלם (המידות לחקר ההלכה כא-מו), ונחלקו בזה הפוסקים: השאגת אריה (סד) כתב שנחשב לאוכל נפש, והפרי מגדים (פתיחה להלכות יום טוב ח"א יט) כתב שלא.
מלאכת אוכל נפש שהיה אפשר לעשותה מאתמול – יש בזה שלוש דעות:
א) לרש"י ולרמב"ן היא איסור דאורייתא.
ב) לרמב"ם ולעוד ראשונים היא איסור דרבנן (שתי הדעות הללו הובאו במנחת חינוך רצח-ב [ב]).
ג) לשו"ע מותר (או"ח תצה-א ומשנה ברורה שם סק"ה).
מלאכה לצורך יום טוב אחר – היתר מלאכת אוכל נפש הוא רק לאותו היום, ולא מיום טוב ראשון ליום השביעי. אך בחול המועד היתר דבר שהוא לצורך המועד הוא גם לצורך מחר או לצורך יום טוב האחרון (פרי מגדים או"ח תקלג משבצות זהב א).

ערכים קרובים

[עריכה]

ערכים קרובים: חול/המועד, מלאכות/שבת, שני ימים טובים של גלויות, תוספת שבת יום טוב ויום הכיפורים.