קובץ יסודות וחקירות/יום הכיפורים

הגדרה

היום העשירי בתשרי אסור באכילה שתיה ומלאכה (סוגיות עינוי ביומא עג:-פה:, סוגיות תשובה וכפרה ביומא פה:-פח.).
נקרא גם יומא רבה (ראש השנה כא. ורש"י שם ד"ה בסים). ובלשון הירושלמי: צומא רבה (ראש השנה א-ד [ח:]).

מקור וטעם

מקורו מהפסוק "בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם וכל מלאכה לא תעשו" (ויקרא טז-כט) ומהפסוק "וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כיפורים הוא" (ויקרא כג-כח).
בגדר המצווה "תענו את נפשותיכם" חקרו האם הוא לאו הבא מכלל עשה, שאסור לאכול ביום כיפור, או עשה גמור, שמצוות עשה להתענות (הגרי"פ פערלא לא תעשה רסד (רצא. בדפיו) ד"ה והשתא: תוס' רי"ד לפי אחד התנאים – מצווה להתענות. מפענח צפונות ו-כז: מצווה להתענות. עיון בלומדות י: לבבלי איסור לאכול, לירושלמי מצווה להתענות. ומעין זה חקר בקובץ הערות עג-ג).
בגדר איסור האכילה ביאר הרוגאצ'ובר שאינו איסור אכילה בפני עצמו, אלא איסור שיהיה מייתבא דעתיה. ונפק"מ, שאכילת צער מותרת – שאע"פ שהיא אכילה, לא מייתבא דעתיה (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה יום הכיפורים אות יח).
במהותו של היום חילק הרוגאצ'ובר בין איסור המלאכה למצוות העינוי, שאיסור מלאכה נובע מקדושת היום, ולכן תלוי בחשבון התאריך של העשירי בתשרי, אך על מצוות העינוי נאמר "בעצם היום הזה" (ויקרא כג-כח) ולכן אינו תלוי בתאריך אלא במציאות של יום כיפור (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה יום הכיפורים אות יט).

פרטי הדין

איסור מחמר נוהג ביום הכיפורים (שאגת אריה עב, מנחת חינוך שיז-א [א]).
שביתת בהמה ועבד ביום הכיפורים – דינם כשביתת בהמה ועבד ביום טוב (שאגת אריה עב, מנחת חינוך שיז-א [א]), שנחלקו בה הראשונים (ב"י או"ח תצה-ג ד"ה כתב הכלבו).
תחומין ביום הכיפורים – דינם כביום טוב (שאגת אריה עב, מנחת חינוך שיז-א [א]), שנחלקו המפרשים האם הם דאורייתא (לדעה שבשבת הם דאורייתא) (רש"י חגיגה יז: ד"ה ופנית: דאורייתא, ומנחת חינוך רצח-ב [ב] הביא צד שמותרים מדאורייתא).
חילוק מלאכות – בשבת יש חילוק מלאכות, ביום טוב אין (מכות כא:), וביום הכיפורים הסתפקו האחרונים (טורי אבן מגילה ז: (ד"ה אין) ושער המלך שמיטה ויובל א-א (ד"ה ודע), ותלו זאת במחלוקת בשבת ע. לגבי המקור לחילוק מלאכות בשבת. הביאם המנחת חינוך שיז-א [ב]. ובירושלמי (שבועות ג-ד [יד:]) מפורש שאין בו חילוק מלאכות).
קריאת התורה ביום כיפור במנחה – הסתפק הרעק"א האם היא מדין תענית (כמו מנחה בשאר תעניות) או מדין קדושת היום (כמו מנחה בשבת) (שו"ת רעק"א כד, דן בדבריו בקונטרסי שיעורים נדרים יג-ט).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: מלאכות/שבת, תוספת שבת יום טוב ויום הכיפורים, תשובה ווידוי.