קובץ יסודות וחקירות/יובל (בקרקע)

הגדרה

בשנה החמישים הקרקעות חוזרות לבעליהם הראשונים (הסוגיות בערכין כה. והלאה).
בערך זה נדון בהחזרת הקרקעות ביובל. לדיני איסורי עבודות הקרקע ע"ע שמיטה (בקרקע), ולדיני ההפקר בפירות ע"ע הפקר בשמיטה.
במניין שנות היובל נחלקו תנאים: לחכמים יובל אינו עולה ממניין שני שבוע ולרבי יהודה כן עולה, דהיינו שנת חמישים עולה לכאן ולכאן, ונמנית כשנה ראשונה לשמיטה הבאה (נדרים סא., ובזמן הזה לכו"ע עולה לכאן ולכאן (חתם סופר נדרים סא. ד"ה פלוגתא)).
אמנם הירושלמי סובר שלרבי יהודה פעמים שהיובל בא באמצע שנות השמיטה (קידושין א-ב [ו:]), שלשיטתו לעולם מונים ליובל משנה שלאחר יובל שעבר (פני משה על הירושלמי שם ד"ה אתיא כמאן).

מקור וטעם

מקורו מפורש בתורה – "ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו" (ויקרא כה-י).
במהותו חקרו האם מכירת השדה היא לתמיד, וביובל יוצא מהלוקח אל המוכר, או שמתחילה המכירה היא רק עד היובל (המידות לחקר ההלכה ב-לו).

פרטי הדין

המוכר שדהו בשנת היובל, מכורה ויוצאה (לדעת רב, ושמואל חולק) (ערכין כט:). וחקר הקובץ שיעורים האם היא כמתנה על מנת להחזיר, או שקניינה נפקע מייד ממילא (קובץ שיעורים כתובות ג).
קניין בזמן שהיובל נוהג הוא קניין פירות (גיטין מז:). והטעם לזה אינו משום אפקעתא דמלכא של גזירת הכתוב, שאם כן היה נחשב קניין הגוף. אלא שכיוון שהמוכר יודע שמדיני התורה הקרקע תחזור ביובל, ממילא אינו גומר ומקנה אלא רק עד היובל. ולכן נחשב לקניין פירות (מערכת הקניינים ט ד"ה אולם).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: בתי ערי/חומה, הפקר בשמיטה, יובל (בעבד עברי), שמיטה (בקרקע).