קובץ יסודות וחקירות/טביחה ומכירה
הגדרה
[עריכה]הגונב שור או שה וטבחו או מכרו, משלם פי ארבע משווי השה ופי חמש משווי השור (הסוגיות בבבא קמא פרק שביעי).
מקור וטעם
[עריכה]מקורם מהפסוק "כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו, חמישה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה" (שמות כא-לז).
בטעם שחמורים יותר מסתם גניבה ישנם שני הסברים בגמרא:
א) משום שנשתרש בחטא (בבא קמא סז:), דהיינו נתחזק והועילו מעשיו (רש"י שם ד"ה שנשתרש).
ב) משום ששנה בחטא (בבא קמא סח.), דהיינו שלאחר שגנבו עדיין יצרו תוקפו להנות מגזילתו (שיטה מקובצת שם (ד"ה ששנה) בשם ה"ר יהונתן). ולטעם זה – אע"פ שלא הועילו מעשיו (רש"י שם ד"ה ששנה).
בטעמם יש לחקור בין ארבעה צדדים:
א) חיוב על הטביחה והמכירה עצמן.
ב) החיוב הוא על הגניבה, כמו חיוב כפל, ורק מתחייב בהם כשטבח ומכר (שרידי אש בבא קמא כ ד"ה ועיין, קונטרסי שיעורים קידושין יז-א (ד"ה וברמב"ם) בדעת הרמב"ם).
ג) בטביחה ומכירה נעשה גנב חדש (נתיה"מ לד-ה, הגר"ח המובא בברכת שמואל בבא קמא ה).
ד) חיוב מדין מזיק (קצוה"ח לד-ג, שרידי אש לד-ג בסופו. ובשרידי אש שם הביא את נתיה"מ הגר"ח וקצוה"ח ודן בדבריהם).
במהותם חקר הפרי משה (גניבה וגזילה כ-א) האם הם תוספת על הכפל, או חיוב חדש.
===פרטי הדין ===
על הוולד פטור מארבעה וחמישה (כשגנב מעוברת וילדה וטבח את הוולד). וחקר הגר"ח האם הוא משום שהלידה היא שינוי, או שלא גנב שור ושה, שעובר אינו שור ושה (הגר"ח סטנסיל רנו).
מכרו חוץ מאחד ממאה שבו אין בו דין ארבעה וחמישה. וחקרו האם הוא משום שהלוקח לא קנה את כל הבהמה, או משום שנשתייר למוכר חלק ממנה (המידות לחקר ההלכה יב-סט).
אין שליח לדבר עבירה (קידושין מב:). אך בשלושה דברים יש שליח לדבר עבירה: מעילה, שליחות יד, וטביחה ומכירה – כך מפורש בגמרא (קידושין מב:).
ואעפ"כ השליח כן חייב (ש"ך חו"מ רצב-ד מבאר כך את הסמ"ע וסובר כמותו, דן בדבריהם הקצוה"ח שם סק"א), ורק כאשר אי אפשר לפרוע מהשליח – המשלח חייב, כגון שאין לו רכוש, או שהוא אינו בר חיובא, או שהוא שוגג (לדעות שפוטרות בשוגג) (ש"ך שם).
אמנם הרמב"ם (מעילה ז-ב) כתב "ובכל התורה כולה אין שליח לדבר עבירה אלא במעילה לבדה". וביאר הקצוה"ח (רצב-א ד"ה והנלענ"ד) בדבריו שרק במעילה הוא מדין שליחות. אך בשליחות יד הוא מדין פשיעה, שחייב הכתוב את השומר על פשיעה בין שפשע ע"י אחרים ובין ע"י עצמו. ובטביחה ומכירה הוא מדין שנהנה מהבשר או מהדמים, ולכן חייב אפילו אם טבחו ע"י קטן, אע"פ שאינו בר שליחות.