לדלג לתוכן

קובץ יסודות וחקירות/חצי עבד וחצי בן חורין

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הגדרה

[עריכה]

אדם שחציו עבד כנעני וחציו ישראל בן חורין (הסוגיא בגיטין מא. במשנה ובגמרא שלאחריה באריכות).
לדוגמא, עבד כנעני של שני שותפין שאחד מהם שחרר את חלקו (גיטין מב.).
דינים דומים: יש ארבעה מקרים שבהם יש לחפץ אחד כמה בעלים יחד (ובכל אחד מהם חקרו האם זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס, או שכל אחד מהם הוא בעלים על חלק מהנכס, וישנם עוד צדדים נוספים) :
א) שותפין .
ב) תפוסת הבית .
ג) קניין ציבורי .
ד) חצי עבד וחצי בן חורין, ובדין זה נדון בערך זה.

מקור וטעם

[עריכה]

באופן יצירתו יש כמה אפשרויות:
א) עבד כנעני שרבו שחרר את חציו בכסף (גיטין מא:, ותלוי במחלוקת תנאים ואמוראים שם).
ב) עבד כנעני שרבו שחרר את חציו בשטר (גיטין מא:, ותלוי במחלוקת תנאים ואמוראים שם).
ג) עבד כנעני של שני שותפין שאחד מהם שחרר את חלקו (גיטין מב. לכו"ע).
ד) עבד כנעני של שני אחים שאחד מהם שחרר את חלקו (רש"י גיטין מא. (ד"ה מי שחציו) הוסיף את אפשרות זו).
ה) הבן הנולד מישראל שבא על חצי שפחה וחצי בת חורין (מנחת חינוך א-ג [כ]).
במהותו חקרו ראשי הישיבות האם כל גופו גם עבד וגם בן חורין (הרכבה מזגית), או שחצי גופו עבד וחצי גופו בן חורין (הרכבה שכנית) (קובץ הערות מו-ה: רש"י – כולו גם עבד וגם בן חורין, תשב"ץ (ח"ב ד) – חציו רק עבד וחציו רק בן חורין. קהילות יעקב בבא בתרא יא ד"ה והנה: כולו גם עבד וגם בן חורין. הגרנ"ט פט ד"ה ונראה).
ויש לכך שתי נפק"מ:
א) לישא חצי שפחה וחצי בת חורין – אם רק חציו עבד ורק חציו בן חורין אסור לו לישא אותה, כי צד חירות שלו משתמש בצד שפחות שלה. אך אם כולו עבד וכולו בן חורין מותר לו, שהרי שניהם שווים (תוס' גיטין מא. ד"ה לישא: אסור, מאירי שם ד"ה אמר המאירי: מביא צד שמותר, קובץ הערות מו-ה מביא את התוס' ומסביר שהם סוברים שחציו רק עבד וחציו רק בן חורין).
ב) דין כקטן שנולד כשמשתחרר לגמרי – אם רק חציו עבד ורק חציו בן חורין אין בשחרורו דין כקטן שנולד דמי, כי חציו (החצי הבן חורין) נשאר בלי שינוי. אך אם כולו עבד וכולו בן חורין, יש בו דין כקטן שנולד, שהרי כולו השתנה (קובץ הערות מו-ה, ומביא רש"י שאומרים כקטן שנולד, ומסביר שהוא סובר שכולו גם עבד וגם בן חורין).
בחיובו במצוות (איסורין) מחמירים עליו גם את החומרות של עבד וגם את החומרות של בן חורין (גיטין מב.), ולכן אינו יכול לישא לא שפחה ולא בת חורין (שם מא. במשנה).
אמנם הירושלמי כתב שהאיסורים תלויים בחלוקה הממונית שבינו לבין רבו, שביום של רבו דיניו כעבד וביום של עצמו דיניו כבן חורין (ירושלמי גיטין ד-ה [כד.], דן בזה הקצוה"ח רמט-ב, ותלה את מחלוקת התלמודים בשאלה האם קדושת הגוף פקעה בכדי).

בדינים שונים

[עריכה]

אם רבו רצחו – נהרג כדין בן חורין גמור, שאין חילוק אם הורג את מי שכולו ישראל או את מי שרק חציו ישראל (מנחת חינוך נ-א [ה] ד"ה עוד).
מילה – ישראל שבא על חצי שפחה וחצי בת חורין של אדון אחר, שבנם הוא חצי עבד וחצי בן חורין – גם אביו חייב למולו מדין אב, וגם רבו (האדון של החצי שפחה) חייב למולו מדין אדון (מנחת חינוך ב ד"ה ואם ישראל יש לו בן).

פרטי הדין

[עריכה]

לעולם בהם תעבודו (ויקרא כה-מו) – לצד שעובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד, דנו האחרונים האם נחשב שעובד את רבו "לעולם", ושייך בו דין "לעולם בהם תעבודו" (ויהיה אסור לרבו לשחררו, כשאר העבדים), או שלא נחשב "לעולם", ויהיה מותר לשחררו כי ממילא אינו עובד לעולם (טורי אבן תחילת חגיגה: אינו לעולם, ומותר לשחררו. קובץ שיעורים בבא בתרא סא מביא את הטורי אבן ותולה זאת במחלוקת תנאים לגבי לחם הפנים האם "תמיד" הוא גם כשיש הפסק, וכן במצוות לימוד תורה שנאמר "לא ימוש" האם יוצא ידי חובתו בקריאת שמע שחרית וערבית) .

דינים דומים

[עריכה]

כאמור , גם שותפין היא בעלות שמשותפת לכמה בעלים יחד. בחילוק בין חצי עבד וחצי בן חורין לשותפין כתב הקובץ הערות (מו-ה) שאפילו הדעות הסוברות שבשותפין כל אחד בעלים על חלק מהנכס (זוהי שיטתו של הגר"א וסרמן עצמו שם ובקובץ שיעורים בבא בתרא תד וביצה לט), יכולות לומר שבחצי עבד וחצי בן חורין הוא כולו עבד וכולו בן חורין (ואפילו אם קודם לכן היה עבד של שני שותפין). משום שבעבד של שני שותפין ע"כ כל אחד מהשותפין בעלים על כולו, כי כל אברי גופו יונקים זה מזה, ולא שייך לחלק את גוף העבד לשניים. שלא כשאר הנכסים שאפשר לחלקם לשני חצאים. ונדון כעת במקרים נוספים שבהם דינו של האדם נחלק לחצאים שונים:
חצי עבד עברי וחצי בן חורין – חידש הגר"א וסרמן שיש אפשרות כזו גם בעבד עברי, והוא בעבד עברי של שני שותפין ושחרר אחד מהם את חלקו (קובץ שיעורים קידושין קלג).
חצי כהן וחצי ישראל – חידש המנחת חינוך (יח-טז [לא] ד"ה ואם אחד) שיש מציאות כזו, כדלקמן. ישראל בא על חצי שפחה וחצי בת חורין, והולידה בת, ובת זו היא חצי שפחה וחצי ישראלית שמותרת לכהן. וכהן בא על הבת הזו והולידה בן, ובן זה הוא חצי עבד וחצי כהן, ושחרר רבו את חצי העבד שבו. וא"כ חציו כהן וחציו ישראל.
חצי ממזר וחצי ישראל – חצי עבד וחצי בן חורין שבא על אשת איש – הוולד חצי ישראל וחצי ממזר (כך לשון המנחת חינוך תקס-א [ז]. ולשון השו"ע אה"ע ד-יז: צד ממזרות וצד כשרות מעורבים בו). לרש"י אסור בבת ישראל אך מותר בשפחה, ולרמב"ם אסור גם בשפחה (חלקת מחוקק אה"ע ד-יט).
חצי נזיר – קיבל נזירות על חצי גופו, לגר"א וסרמן פשטה קדושתו וכולו נזיר, כמו בדיני קודשים (קובץ שיעורים קידושין מב). אך הקונטרסי שיעורים סובר שלא פשטה, משום שפשטה שייך רק בקדושות שבהן החצי המוקדש לא יוכל להתקיים בקדושתו ללא החצי האחר (קידושין יא-ח ד"ה ובמה).
חצי ישראל וחצי גוי באופן שמל ולא טבל או טבל ולא מל – דנו בו האחרונים, ושלוש דעות בדבר:
א) הוא כבר חצי ישראל (שו"ת בניין ציון צא).
ב) הוא עדיין גוי גמור (קובץ הערות עג-יא דן בשתי האפשרויות הללו).
ג) מל ולא טבל הוא גוי גמור, אך טבל ולא מל הוא כבר חצי ישראל (אבני נזר יו"ד שמד-ה, חלקת יואב ח"א מהדורא תנינא ח, והביא שם גם את שו"ת בניין ציון הנ"ל).
חצי ישראל וחצי גוי באופן שנתגייר חציו – נחלקו האחרונים האם אומרים שפשטה קדושתו ונעשה כולו ישראל (קובץ הערות נו-יח בדרך אפשר), או שנשאר חצי גר וחצי גוי (ופשטה שייך רק במקרה שהחצי הקדוש לא יוכל להתקיים בלי החצי האחר) (קונטרסי שיעורים קידושין יא-ח ד"ה ובמה).

ערכים קרובים

[עריכה]

ערכים קרובים: גוד אואגוד, חלוקת שותפות (ושם בסעיף "פחות מד"א" דנו בחלוקת זמנים), עבד כנעני במצוות, קניין ציבורי, קנייני עבדכנעני, שותפין, שפחהחרופה, תפוסת הבית.