קובץ יסודות וחקירות/חזקת כשרות

הגדרה

סומכים שסתם אדם כשר: שאינו רשע, ושכשר ליוחסין.
בדיני עדויות, איסורים, ממונות ואישות.
דוגמא לחזקה שאינו רשע: מותר לאכול אצל סתם יהודי (טור יו"ד קיט-א).
דוגמא לחזקה שכשר ליוחסין: ראוה מדברת עם אחד, ספק כשר ספק פסול – כשרה לכהונה (כתובות יג.).
נקראת גם (החזקה שאינו רשע) חזקת צדיק.

מקור וטעם

מקורה – החזקה שאינו רשע לא הוזכרה בש"ס אלא בראשונים (רמב"ם קידוש החודש ב-ב), ורק חזקת כשרות בקהל הוזכרה בש"ס (כתובות יג.).
בטעמה האריכו האחרונים בארבע אפשרויות:
א) השב שמעתתא (א-טו) כתב שהיא חזקת הגוף, שהרי בעבר הוא היה כשר, ואנו מסתפקים האם הוא כשר בהווה. וכן כתבו האפיקי ים (ח"א יג-ג,ד תולה במחלוקת אמוראים, כדלקמן) והגר"ש שקאפ (כתובות ט-א ד"ה אמנם נ"ל. כ ד"ה ולענ"ד: כחזקת אשת איש) שהיא חזקה דמעיקרא, והוסיפו שאינה בירור המציאות אלא רק הנהגה (פסיקת דין), כשיטתם בכל החזקות דמעיקרא .
ב) האפיקי ים (שם, ותלאם במחלוקת אמוראים האם חזקת האם מועילה לבתה ) הביא עוד אפשרות, שהיא חזקת אומדנא, שמסתבר שהוא כשר. והוסיף שהיא מבררת את המציאות (וכן כתב לב המשפט ח"ב כד עמוד קפט, ותלה במחלוקת אמוראים אחרת).
ג) רובא דליתא קמן, שרוב האנשים כשרים (חלקת יואב פתיחה ליו"ד ב ד"ה הן, והביא שם פני יהושע גיטין יז. ד"ה משום בת אחותו. וכן נחלקו לגבי כל האומדנות האם הם מבוססות בעצם על דין רוב ).
ד) לעדות חזקת הגוף, ולכהונה חזקת הדין (קובץ שיעורים כתובות רסב).

פרטי הדין

חזקת האם (שכשרה לכהונה), נחלקו האמוראים האם מועילה להכשיר גם את בתה (כתובות יג.). וביארו האחרונים שנחלקו האם החזקה מבררת את המציאות, שהאם באמת כשרה, וממילא גם בתה כשרה (חזקת אומדנא), או שהיא רק פוסקת את הדין (חזקה דמעיקרא, הנהגה) שהאם מותרת, וא"כ לבתה החזקה לא תועיל (אפיקי ים ח"א יג-ד. וכן הגר"ש שקאפ (כתובות ט-א ד"ה אמנם נ"ל) הוכיח שהיא הנהגה מהדעה שלא מועילה לבתה, ומכאן הוכיח שכל החזקות דמעיקרא הן הנהגה , לשיטתו שחזקת כשרות היא חזקה דמעיקרא ).
בדעת הסוברים שחזקת האם כן מועילה לבתה, נחלקו האחרונים: השב שמעתתא הסביר שדינה של האם מכריע גם על הבת, והגר"ש שקאפ (כתובות י ד"ה וכ"כ, והביא שם את השב שמעתתא) סובר שהבת היא חלק מגוף האם, ולכן דינה כמותה.
לפסול אדם מחזקת כשרות, כגון לפסול שוחט, נחלקו הפוסקים האם נחשב דיני נפשות (שדי חמד ח"ד ק-נז עמוד 487).

חוזק

בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה .
מיגו נגד חזקת כשרות, דעת השב שמעתתא (ז-ה) שהמיגו לא מועיל, אך הגר"ש שקאפ חלק עליו וכתב שהמיגו כן יועיל, וביאר שאינה חזקת אומדנא כחזקת אין אדם פורע תוך זמנו, אלא חזקה מעיקרא כחזקת אשת איש, ולכן מיגו יועיל נגדה (כתובות כ ד"ה ולענ"ד, והביאו שם בד"ה ובספר ש"ש).
חזקת הגוף עדיפה מחזקת כשרות (תוס' כתובות ט. ד"ה לא (כך משמע מהשיטה מקובצת שהבין בדבריהם), אך בשיטה מקובצת שם (ד"ה והאריך) דייק מרש"י שתירץ אחרת (אמנם בשיטה מקובצת שם לא נקט "חזקת כשרות" אלא "חזקת היתר לבעלה")) .
מוחזק, חזקת כשרות מוציאה ממנו ממון, כי היא עדיפה משאר החזקות (וכך מבואר גם בית הלוי ח"ב ד שבחזקת כשרות לא אומרים סמוך מיעוטא לחזקה אפילו לרבי מאיר) . והטעם לכך שהיא עדיפה מהם הוא שהיא חזקת אומדנא (לב המשפט ח"ב כד עמוד קפט, ותולה במחלוקת אמוראים).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: חוזק ההכרעות (דנו שם בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה עלחברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה), חזקת אומדנא, חזקתהגוף, ספיקות (יסודות הכללים של הספיקות והכרעותיהם, ושם ביארנו את החילוקים בין סברא וגזיה"כ, בירור והנהגה, ודאי וספק), רובא דליתא קמן.