קובץ יסודות וחקירות/חזקה כל מה שתחת יד אדם שלו

הגדרה

משאירים את החפץ ביד מי שהחפץ נמצא אצלו.
לדוגמא, הטוען שחפץ שברשות חבירו שייך לו – אינו נאמן (קובץ שיעורים ח"ב ט-ג).
נקראת גם חזקת מטלטלין, ובפשטות אין ביניהן חילוק (וכן כתבו באנציקלופדיה תלמודית חי"ד ערך חזקת מטלטלים. אך באוהל תורה (בבא בתרא בסופו "שיטות הראשונים בחזקת מטלטלין" אותיות ח ט) ביארו בדעת חלק מהתוס' שאת חזקת מטלטלין צריך דווקא נגד מרא קמא, וחזקה כל מה שתחת יד אדם שלו מועילה רק כשאין מרא קמא).
דינים דומים: מוחזק – החילוק בין חזקה כל מה שתחת יד אדם שלו לבין מוחזק, הוא בפשטות שחזקה כל מה שתחת יד אדם שלו היא בירור, שמכך שהחפץ ברשותו מוכח שהוא שלו, ומוחזק הוא הנהגה, שמספק א"א להוציא את החפץ מרשותו של המחזיק (אך יש אומרים שחזקה כל מה שתחת יד אדם שלו היא רק שם אחר למוחזק (שו"ת חתם סופר אה"ע פ ד"ה חזקה), ויש אומרים שהיא טעמו של מוחזק (שערי יושר ה-טו ד"ה ונראה לענ"ד )).

מקור וטעם

מקורה – חזקה זו לא הוזכרה בש"ס (משנה למלך, הובא באור שמח מלווה ולווה ב-ו השני) אלא בראשונים (רא"ש בבא מציעא ב., רמב"ן כתובות יט. בקונטרס אחרון). והגר"א (חו"מ קלג) דייק זאת מהמשנה (בבא בתרא מב.) "האומנים והשותפין אין להם חזקה" – משמע שלשאר אדם יש.
בטעמה מצאנו חמש דעות:
א) חזקת אומדנא דאחזוקי איניש בגנבי לא מחזקינן, וזהו ההסבר הפשוט (קובץ שיעורים ח"ב ט-ב,ג, אבן האזל גניבה ה-י ד"ה אכן נראה, דרכי משה דרכי הקניינים ב-י ד"ה אבל). ואין זה משום חזקת כשרות, אלא שמתיירא לגנוב שמא יתפס (אורים ותומים קלג-ה).
ב) רוב, שרוב החפצים שברשותו של האדם הם שלו (מקור מים חיים ענף עץ אבות ב).
ג) דאם לא כן לא שבקת חיי לכל בריה. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו (קובץ שיעורים בבא בתרא קנג).
ד) כאן נמצא כאן היה, משום שעכשיו נמצא בידו אנו סומכים שהיה גם קודם בידו, ולא גנבו מאחר (שער משפט נ-סוף א).
ה) מוחזק – חזקה היא רק שם אחר למוחזק (שו"ת חתם סופר אה"ע פ ד"ה חזקה).

פרטי הדין

מוחזק – נחלקו ראשי הישיבות האם חזקת כל מה שתחת יד אדם שלו צריכה איתה גם מוחזק, והיא מועילה רק לעשות דררא דממונא כדי שהמוחזק יועיל (הגרנ"ט קסו), או שהיא מועילה לבד (קובץ שיעורים ח"ב ט-ג) .
בקרקעות חזקה זו לא נאמרה, אלא הולכים בהם אחר חזקת מרא קמא (רבינו יונה בבא בתרא כח: לעניין אחזוקי בגנבי), משום שלקרקע אפשר להיכנס בקלות והגנב לא מתיירא לעשות זאת (שו"ת מהרי"ט ח"ב חו"מ ז, זכור זאת ליעקב בעניין חזקת מטלטלין וקרקע), ואין בהם ראיה כמטלטלין שלא היו הבעלים שותקים (ריטב"א בבא בתרא כח. ד"ה מניין). ולשיטת הגרנ"ט שכל חזקה זו צריכה גם מוחזק , פשוט שלא תועיל החזקה, שהרי בקרקע אין מוחזק (לפחות לא נגד מרא קמא ) (שיעורי ר' שמואל בבא בתרא פ"ג א) .
תשמישין – חזקה זו מועילה גם לגביהן (הגר"ש שקאפ בבא בתרא ג מדייק מהרמ"ה).
כשהחפץ נפל מעצמו לרשות המחזיק (כגון כותל או בית ועליה שנפלו), לדעה שהיא אומדנא דאחזוקי בגנבי לא מחזקינן , אם כן לא נאמרה בזה, שהרי במקרה זה אנו לא חוששים שהמחזיק גנב את החפץ, אלא שנפל לרשותו (קובץ שיעורים ח"ב ט-ג).
וכן בכלים העשויין להשאיל ולהשכיר לא נאמרה, שאין ראיה שהם שלו, שאולי שאלם או שכרם (משמע משבועות מו:, שכתוב שם שאין בהן אחזוקי בגנבי).
גודרות, דהיינו בעלי חיים, אין להן חזקת כל מה שתחת יד אדם שלו, משום שמסתבר שנכנסו לרשותו מאליהן (בבא בתרא לו., קובץ שיעורים ח"ב ט-ב).
===חוזק === בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה .
מיגו נדחה מפני חזקה כל מה שתחת יד אדם שלו (חו"מ צט, הובא בשו"ת נודע ביהודה אה"ע לז, ויש חולקים (הובאו ברמ"א שם)), ואינו מועיל לאחזוקי אינשי בגנבי (תוס' בבא בתרא נב: ד"ה דברים).
לא חציף איניש דגזר דיקלא דלאו דיליה עדיף מחזקה כל מה שתחת יד אדם שלו (תוס' בבא בתרא לג: ד"ה ואי טעין).

כללים

בסעיף זה נדון האם ההכרעה תועיל במקרים (כללים) שמבטלים חלק מההכרעות.
כשאין דררא דממונא אפילו אז החזקה מועילה (תוס' בבא מציעא ק. ד"ה וליחזי, קובץ שיעורים ח"ב ט-ג, בבא בתרא רנ. והגרנ"ט קסו כתב שהחזקה הזו בעצמה יוצרת דררא דממונא).

אנשים

בקטן, גם בו מועילה חזקה זו (נתיה"מ קלג-א).
===ערכים קרובים === ערכים קרובים: חוזק ההכרעות (דנו שם בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה עלחברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה), חזקת שלוש שנים (בקרקעות), חזקת תשמישין (בשימוש בחפצים), מוחזק (ועיין לעיל בסעיף "הגדרה" (ד"ה דינים דומים) בחילוק ביניהם), ספיקות (יסודות הכללים של הספיקות והכרעותיהם, ושם ביארנו את החילוקים בין סברא וגזיה"כ, בירור והנהגה, ודאי וספק).