קובץ יסודות וחקירות/חזקה דהשתא

הגדרה

כשיש ספק בעבר, פוסקים על פי הידוע בהווה.
לדוגמא, ספק על בת שהתקדשה, האם בזמן הקידושין היתה נערה או בוגרת, וכעת היא בוגרת, מעמידים על חזקה שהיתה בוגרת גם בזמן הקידושין (קידושין עט.).
דינים דומים: יש שעירבו בין חזקה דהשתא לבין מוחזק (דבר יעקב בבא בתרא צב: ו-ד, וכן כתוב בגרנ"ט קעז ד"ה ונראה לפרש). אך לכאורה אינם דומים, שבמוחזק רק תופס את החפץ אך אין ידוע שהוא שייך לו באמת, ובחזקה דהשתא ההווה ידוע לנו באמת, ורק העבר מסופק. וכן מקורותיהם של מוחזק וחזקה דהשתא שונים.
החולקים על דין חזקה דהשתא הם תוס', ורק רש"י סובר את דין זה (שב שמעתתא ג-טז. וכן כתב הקובץ שיעורים (בבא בתרא תקנז) שתוס' שם (קנג:) בתירוצם הראשון סוברים שאביי חולק על חזקה זו ולא סובר אותה כלל (אמנם החזון איש (נשים פ) והקהילות יעקב (כתובות יז ד"ה שוב, והביא גם את החזון איש) כתבו שגם תוס' מודים שהולכים אחר חזקה דהשתא כאשר אין חזקה דמעיקרא). וכן כתב הר"ם מטראני (ח"א לו, הובא בכללי התלמוד מספר כנסת הגדולה (בסוף מסכת ברכות) כללי רובא וחזקה ומיגו וחזקה יג) שאין חזקה דהשתא).

מקור וטעם

מקורה הוא שכשם שבחזקה דמעיקרא אנו פוסקים על הזמן המסופק – ההווה – ע"פ הזמן הידוע – העבר, כך גם בחזקה דהשתא נפסוק על הזמן המסופק – העבר – ע"פ הזמן הידוע – ההווה. והיא הנהגה, כלומר איננו יודעים את המציאות האמיתית, אלא רק פוסקים את הדין (שערי יושר ב-ד ד"ה ועוד).
כשיש אפשרות שהדבר לא השתנה מעולם מכמו שהוא עכשיו (דהיינו שאינו כשאר חזקה דהשתא שאנו יודעים שביום ראשון המקווה היה חסר, וכעת – ביום שלישי – הוא שלם, ואנו מסופקים על יום שני, ורוצים לפסוק שהוא שלם ע"פ יום שלישי. אלא שאנו מסופקים גם על יום ראשון, ויש אפשרות שתמיד הוא היה שלם), כתב הרעק"א (דרוש וחידוש יבמות פ) שאפשר ללומדו מדין חזקה דמעיקרא, שאם נאמר שהעבר (יום שני) היה שונה מההווה (יום שלישי), א"כ ההווה השתנה מהעבר, והרי חזקה דמעיקרא פוסקת שההווה לא השתנה מהעבר. והיא בירור המציאות (כך הבין השערי יושר (ב-ד ד"ה ועוד) מדבריו: "הכרעת הדעת"). והשערי יושר (שם) פקפק בדבריו.

פרטי הדין

ממחר להיום, דהיינו שידוע לנו כבר עכשיו מה יקרה מחר, והספק רק על היום (וודאי שמחר הספינה תטבע, וספק על היום האם כבר טבעה) גם בזה אומרים חזקה דהשתא (קובץ שיעורים בבא בתרא תקנז).

חוזק

בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה .
רוב, כתב הדבר יעקב (בבא בתרא צב: ו-ד) שיש סברא לומר שחזקה דהשתא עדיפה ממנו, ע"פ דברי השב שמעתתא (ד-כד) שכל הטעם שרוב עדיף מחזקה דמעיקרא הוא שהחזקה רק היתה בעבר ורוב הוא בהווה , וא"כ בחזקה דהשתא – שגם היא בהווה – אפשר שעדיפה מרוב.
חזקה דמעיקרא עדיפה מחזקה דהשתא (שב שמעתתא ג-טז, פני יהושע גיטין יז. על תד"ה משום, רעק"א שם על תד"ה ריש לקיש, אבני מילואים קכז-ב ד"ה ונראה. אמנם הרש"ש הוכיח מתוס' (גיטין יז. ד"ה משום) שחזקה דהשתא עדיפה מדמעיקרא, אך הפני יהושע (שם), הרעק"א (שם) והאבני מילואים (שם) דחו את הראיה מתוס'). אך יש שני מקרים שבהם חזקה דהשתא עדיפה:
א) כאשר החזקה דמעיקרא עשויה להשתנות – החזקה דהשתא עדיפה ממנה (ט"ז יו"ד שצז-ב), אך יש אומרים שגם בזה דמעיקרא עדיפה (נקודות הכסף שם).
ב) כאשר החזקה דהשתא והחזקה דמעיקרא אינן על אותו הדבר אלא על שני דברים שונים. כגון שקידש אשה באבן שספק האם היא שווה פרוטה, וחזקה דהשתא שהאבן שווה עכשיו פרוטה (וא"כ האשה מקודשת), אך חזקה דמעיקרא על האשה שהיא פנויה. בזה לא נאמר שהדמעיקרא עדיפה, כי החזקות על דברים שונים: ההשתא על האבן והדמעיקרא על האשה. לכן פוסקים שהאבן שווה פרוטה מדין חזקה דהשתא, וממילא האשה מקודשת. וכל מה שדמעיקרא עדיפה הוא רק כששתי החזקות על אותו הדבר, כגון שיש חזקה דהשתא שהאשה טמאה וחזקה דמעיקרא שהיא טהורה (קהילות יעקב כתובות יז ד"ה ובאמת) .
שתי חזקות דמעיקרא שסותרות זו את זו, וחזקה דהשתא מסייעת לאחת מהן – ע"ע תרתי לריעותא.
מוחזק, חזקה דהשתא לא מוציאה ממנו ממון (רבינו יונה בבא בתרא קנג: וקובץ שיעורים שם תקנז).
אך חזקה דהשתא יחד עם חזקה דמעיקרא מוציאות ממון ממוחזק (קובץ שיעורים שם).
===כללים === בסעיף זה נדון האם ההכרעה תועיל במקרים (כללים) שמבטלים חלק מההכרעות.
בתרי ותרי, כלומר שיש שתי כיתות עדים שסותרות זו את זו, כתב רבו של המהרי"ט שהולכים אחר החזקה, והשב שמעתתא (ג-ט) חלק עליו.

ערכים קרובים

ערכים קרובים: חוזק ההכרעות (דנו שם בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה עלחברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה), חזקתהגוף, חזקת הדין (חזקות הפוכות – הספק בהווה והוודאי בעבר), ספיקות (יסודות הכללים של הספיקות והכרעותיהם, ושם ביארנו את החילוקים בין סברא וגזיה"כ, בירור והנהגה, ודאי וספק), תרתי לריעותא.