קובץ יסודות וחקירות/זכירת יציאת מצריים

הגדרה

מצווה להזכיר את יציאת מצריים בכל יום (הסוגיא בברכות יב:).
לדוגמא, מזכירים את יציאת מצריים בברכת אמת ויציב (ברכות כא. ורש"י שם ד"ה אמת ויציב).

מקור וטעם

מקורה מהפסוק (דברים טז-ג) "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצריים כל ימי חייך" (ברכות יב: במשנה).
במקור החיוב נחלקו המפרשים לשלוש דעות:
א) הסמ"ק מנה אותה כמצווה דאורייתא (סמ"ק עשה קי).
ב) לרוב הדעות היא דאורייתא אך לא מנו אותה במנייני המצוות (כל שאר מוני המצוות, שאגת אריה יב בדעת הרמב"ם, מנחת חינוך כא-א [א] ד"ה ולפי, צל"ח ברכות יב: ד"ה מזכירין. והמנחת חינוך והצל"ח שם באמת הקשו מדוע מוני המצוות לא מנו אותה).
ג) דרבנן (פרי חדש נח-א בדעת הרמב"ם).

פרטי הדין

אופן ההזכרה – לרוב הדעות חייב להזכיר בדיבור, ולא יוצא ידי חובה בהרהור (שאגת אריה יג, מנחת חינוך כא-א [א] ד"ה וגם). אך יש דעה שיוצא ידי חובה בהרהור (שו"ת בית יעקב קלה (לעניין אמת ויציב), הובא בבאר היטב או"ח סז בסופו. דן בשאלה זו גם השדי חמד ח"ב ז-יג (ד"ה עוד) עמוד 351).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: סיפור יציאת מצריים (בליל ט"ו בניסן. ושם בסעיף "פרטי הדין" (בד"ה בחילוק) דנו מהו החילוק בין מצוות זכירת יציאת מצריים כל יום למצוות סיפור יציאת מצריים בליל ט"ו בניסן).