קובץ יסודות וחקירות/ואהבת לרעך כמוך

הגדרה

מצווה לאהוב כל אחד מישראל אהבת נפש (חינוך תחילת רמג).
לדוגמא, ברור לו מיתה יפה (סנהדרין נב.), אסור להדיר את חבירו (נדרים סה: במשנה), אסור לקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו (קידושין מא.), אסור לשמש מיטתו ביום שמא יראה באשתו דבר מגונה ותתגנה עליו (נידה יז.), יספר בשבחו של חבירו ויחוס על ממונו (רמב"ם דעות ו-ג).

מקור וטעם

מקורה מפורש בפסוק "לא תיקום ולא תיטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט-יח).
טעמה, שכמו שיעשה הוא לחבירו כך יעשה חבירו לו, ובזה יהיה שלום בין הבריות (חינוך רמג ד"ה שורש).
במהותה נחלקו הראשונים לשלוש דעות (דן בזה מנחת אשר ויקרא מג-א):
א) מצווה שבלב – שיאהב את חבירו (רמב"ן ויקרא יט-יז).
ב) מניעת רעה – כתב הסמ"ג שכללו של דבר – דעלך סני לחברך לא תעביד (עשה ט, ע"פ שבת לא.). וביאר המהרש"א (שבת לא. חידושי אגדות ד"ה על) שהציווי "ואהבת" נאמר על הלאווים לא תיקום ולא תיטור שבתחילת הפסוק, ופירושו שלא תעשה לו רעה מכל מה ששנוא לך, אבל לגבי לעשות לו טובה לא נאמר "כמוך", שהרי חייך קודמים לחיי חברך.
ג) עשיית טובה – מהרמב"ם משמע שמצוות "ואהבת" היא גם בעשיית טובה – שיספר בשבחו (רמב"ם דעות ו-ג) וכל מה שירצה לעצמו ירצה לחבירו כמוהו (ספר המצוות לרמב"ם עשה רו, ולאחר מכן הביא שם את הדין דעלך סני וכו').
במניין המצוות מנאוה כל מוני המצוות (ספר המצוות לרמב"ם עשה רו, חינוך רמג, סמ"ג עשין ט, סמ"ק ח, רס"ג עשה יט). וכן מנו את הלאו (ויקרא יט-יג) "לא תשנא את אחיך בלבבך" (ספר המצוות לרמב"ם לא תעשה שב, חינוך רלח, סמ"ג לאווים ה, סמ"ק יז, רס"ג לא תעשה נח).
ואפילו הרס"ג והסמ"ק שסוברים שבמצווה שיש בה עשה ולא תעשה מונים רק אחת מהן – כאן מנו את שתיהן, משום שאינן שוות, ש"לא תשנא" בא להזהיר אפילו על מי שאין מצווה לאהוב, כגון אם עבר עבירה (סמ"ק יז. הגרי"פ פערלא (על הרס"ג עשה יט בתחילתו) האריך בזה והקשה עליו שהוא לכאורה נסתר מפסחים קיג: שאם עבר עבירה לא נאמר בו גם איסור לא תשנא).

פרטי הדין

הראה לו שנאה וידוע שהוא שונאו – אינו עובר בלאו "לא תשנא", שלא נאמר אלא על שנאה שבלב (ערכין טז:, רמב"ם דעות ו-ה, ספר המצוות לרמב"ם לא תעשה שב, חינוך רלח ד"ה שלא). אמנם מהכסף משנה משמע שעובר בלאו גם כשמראה לו שנאה (דעות ו-ה, שכתב שאינו עובר בלאו אם מכהו ומחרפו שלא מחמת שנאה).
אסור להזיק לחבירו או לחפור בור ברשות הרבים וכן חובה להרחיק את נזקיו. ובכל אלה נחלקו הראשונים האם הוא משום ואהבת לרעך כמוך או ממקורות אחרים, ויש אומרים שהם רק מדרבנן. פירטנו את הדעות בזה בערך נזיקין סעיף "מקור וטעם" ד"ה במקור האיסור להזיק, ערך בור סעיף "מקור וטעם" ד"ה באיסור חפירת בור, וערך הרחקת נזיקין סעיף "מקור וטעם" ד"ה במקור.

ערכים קרובים

ערכים קרובים: בין אדם לחבירו.