קובץ יסודות וחקירות/הערמה

הגדרה

תחבולה לעשות מעשה אסור באופן המותר לכאורה.
פירוש "הערמה" הוא תחבולה מותרת, מלשון עורמה, אך תחבולה אסורה נקראת "מרמה", מלשון רמאות (רמב"ם פירוש המשניות תמורה ה-א, תוס' יום טוב שם). לכן לשון הגמרא "אין מערימין" פירושה שאין לעשות היתר שייקרא הערמה, אלא הוא אסור ולכן נקרא מרמה (שו"ת חתם סופר ח"א או"ח סב בתחילתו ד"ה הנה. והוסיף שמצאנו בר"ן שקרא למרמה אסורה בשם ערמה).
לדוגמא, כאשר יש נקב בחבית ואסור לסותמו בשבת משום שהוא מתקן, ובא אדם ומניח בנקב שן של שום, ואומר שאין כוונתו לתקן את החבית אלא רק לשמור על השום (שבת קלט:).

פרטי הדין

בדינה ישנם חילוקים רבים בין המקרים, שאין כל ההערמות בדרבנן שוות (רא"ש שבת קלט: סי' ה):
א) יש הערמות שהתירו לכל אדם.
ב) יש שהתירו רק לתלמידי חכמים, שתלמיד חכם לא יבוא להתיר לכתחילה בלא הערמה (שבת קלט: ורש"י שם ד"ה הערמה).
ג) יש הערמות שאסרו לכולם, והחמירו בהן יותר מבמזיד.
ד) ויש שנחלקו בהן תנאים.

בדינים שונים

בדיני דאורייתא נחלקו האחרונים: הבכור שור כתב שבזה אסור להערים בכל מקרה, שרק בדרבנן יש מקרים שהתירו משום שהם אמרו והם אמרו, אך בדאורייתא אין את סברא זו (פסחים כא.). והחתם סופר סובר שיש מקרים שמותר גם בדאורייתא (שו"ת חתם סופר ח"א או"ח סב בתחילתו ד"ה הן וד"ה הנה, והביא את הבכור שור).
מכירת חמץ לגוי קודם הפסח – ישנן שלוש דעות כיצד מועילה (משנה הלכות ח"ג נה ד"ה ודעת):
א) מדין הערמה בדרבנן, שהרי מדאורייתא בביטול בעלמא סגי (בכור שור פסחים כא.).
ב) כיוון שמוכר בקניין גמור, אין לחוש שדעתו לקנותו לאחר הפסח, שהרי דברים שבלב אינם דברים (מהר"ם מרוטנבורג).
ג) כיוון שמצד הישראל היא מכירה ברורה וחלוטה, ורק מצד העכו"ם היא הערמה, אם כן היא הערמה מצד אחד ומותרת (מגן אברהם שכה-ל).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: איסורים.