קובץ יסודות וחקירות/העברת ארבע אמות ברשות הרבים

הגדרה

אסור להעביר בשבת חפץ מרחק של ארבע אמות בתוך רשות הרבים (הסוגיא בשבת צו:).

מקור וטעם

מקורה – להו"א של הגמרא הוא מכך שבמלאכת המשכן היו זורקים את מחטיהם זה לזה, ולמסקנת הגמרא הוא מהלכה למשה מסיני (שבת צו:). אמנם רש"י (שבת ח. ד"ה רחבה) הביא את ההו"א (וגליון הש"ס שם נשאר עליו בצ"ע).
בטעמה חקרו האחרונים האם היא מדין מוציא מרשות לרשות, שארבע אמות היא רשותו של האדם וכאשר מעביר ארבע אמות מוציא מרשותו, או שהיא איסור נפרד (אפיקי ים ח"ב לז ד"ה אולם: ר"ן ורמב"ם – מדין מוציא, רש"י – דין נפרד).
ונפק"מ למעביר פחות מארבע אמות: אם היא הוצאה מרשותו א"כ בפחות מארבע אמות עדיין לא הוציא מרשותו כלל ואין בו איסור חצי שיעור מדאורייתא, אך אם היא איסור נפרד א"כ ארבע אמות הוא שיעור כשאר השיעורים (כזית וכו') והמעביר פחות מארבע אמות עובר באיסור חצי שיעור (עיון בלומדות י: רש"י – יש איסור חצי שיעור, מאירי – אין).
במהותה חקרו האם המלאכה היא כל מעשה ההעברה, או רק העקירה וההנחה (המידות לחקר ההלכה ד-ט בשם הגר"ח מבריסק: כל המעשה).

פרטי הדין

אב ותולדה – העברת ארבע אמות ברשות הרבים (וכן הכנסה, דהיינו מרשות הרבים לרשות היחיד) לרמב"ם (שבת יב-ח) הן גם כן אבות, ולתוס' (שבת ב. ד"ה פשט) הן תולדות של הוצאה (מנחת חינוך מוסך השבת לט [א]).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: הוצאה מרשותלרשות, מלאכות שבת (לגבי איסור עשיית מלאכה בכלל), קלוטה כמי שהונחה, רשות הרבים (בשבת).