קובץ יסודות וחקירות/הזמנה
הגדרה
[עריכה]חפץ שהוקצה לשימוש מסויים האוסר בהנאה, נאסר ע"י ההקצאה (הסוגיות בברכות כג: וסנהדרין מז:).
בדיני תשמישי קדושה ואיסורי הנאה.
דוגמא להזמנה בתשמיש קדושה: הקצה סודר על מנת לצור בו תפילין – אסור לצור בו זוזים (ברכות כג:).
דוגמא להזמנה באיסורי הנאה: ארג בגד לצורך מת (סנהדרין מז:).
דינים דומים: כל העומד (כגון כל העומד לישרף כשרוף דמי) – הזמנה אינה מדין כל העומד, שבכל העומד אנו דנים על פעולה שלא קרתה בפועל אך קיימת בכח, אך בהזמנה אנו דנים על התואר של הדבר, ולא על פעולה. כגון האורג בגד למת, שתוארו של הבגד הוא "בגד המזומן למת". לכן הרבה ראשונים פוסקים כל העומד, אך פוסקים שהזמנה לאו מילתא (המידות לחקר ההלכה יט-מ).
החולקים בדין זה הם אביי ורבא, שלאביי הזמנה מילתא היא, דהיינו הזמנה מועילה גם אם לא השתמש בחפץ לצורך זה (למשל, הזמין את הסודר לצורך התפילין, גם אם עדיין לא צר בו את התפילין). ולרבא הזמנה לאו מילתא היא, דהיינו הזמנה מועילה רק אם השתמש בחפץ לצורך זה (למשל, שגם הזמין את הסודר וגם צר בו את התפילין) (ברכות כג:, סנהדרין מז:). והלכה כרבא (שו"ע או"ח מב-ג).
פרטי הדין
[עריכה]באופן ההזמנה נחלקו המפרשים לשלוש דעות (ביאור הלכה מב-ג ד"ה סודר דאזמניה):
א) צריך נטילה ודיבור (כגון ליטלו ולומר "זה יהיה לתפילין") (תוס' סנהדרין מח. ד"ה נתנו).
ב) צריך דיבור (דרך החיים).
ג) די במחשבה (פרי מגדים הסתפק בזה).
ההזמנה צריכה להיות על דעת להשתמש בו לעולם (כגון להשתמש בסודר לעולם לצורך התפילין), אך המעשה ("צר ביה") די שיהיה פעם אחת (שו"ע או"ח מב-ג).
חזרה בדיבור – אם הזמינו, וקודם שעשה בו את המעשה (כגון לפני שצר בו את התפילין) חזר בו מההזמנה בדיבור – חזרתו מועילה מדין אתי דיבור ומבטל דיבור (ביאור הלכה מב-ג ד"ה תפילין חד זימנא).
תנאי מועיל בהזמנה, ולכן אם התנה על הסודר מתחילה שיצור בו זוזים – מותר (רמ"א או"ח מב-ג).
שאלה – נחלקו האחרונים האם מועיל להישאל על ההזמנה ולהתיר אותה: המנחת חינוך (שנז-א [י] בקומץ המנחה) והמהרש"ם (ח"ד קיא) כתבו שמועיל להישאל, וממילא ההזמנה בטילה ונחשב כצר ביה ולא אזמניה, שמותר. אך החלקת יואב (ח"א או"ח ה בסופו) כתב ששאלה לא מועילה בהזמנה, משום שהזמנה לא חלה רק ע"י דיבור אלא צריכה גם מעשה (צר ביה), ושאלה לא מועילה בדינים שצריכים מעשה, כמו שאינה מועילה בקידושין.