קובץ יסודות וחקירות/הוצאה מרשות לרשות

הגדרה

אסור להוציא בשבת חפץ מרשות אחת לרשות אחרת (הסוגיא בשבת ב.-ט.).
לדוגמא, אסור לאדם שעומד בתוך הבית (רשות היחיד) להוציא חפץ אל אדם שעומד בחוץ (רשות הרבים) (שבת ב.).

מקור וטעם

במקורה ישנן שלוש דרשות (ותוס' שבת ב. (ד"ה פשט) ביארו למה צריך את שלושתן):
א) במשכן הורידו קרשים מהעגלה (רשות היחיד) לקרקע (רשות הרבים), ואת מלאכות שבת לומדים מהמשכן (שבת מט:).
ב) הפסוק "ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמור איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש" (שמות לו-ו), ודורשת הגמרא (שבת צו:) שמשה אסר עליהם להביא עוד נדבה משום הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים.
ג) הפסוק בפרשת המן "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי" (שמות טז-כט) ודורשים "אל יצא" – אל יוציא (עירובין יז:). לרש"י (שם ד"ה אל יצא כתיב) הוא רק להו"א, ולמסקנה נדחה לימוד זה, אך לתוס' (שם ד"ה לאו ושבת ב. ד"ה פשט) הוא גם למסקנה.
במהותה חקרו האחרונים שלוש חקירות:
א) המלאכה היא ההעברה מרשות לרשות, או העקירה וההנחה (המידות לחקר ההלכה ד-ט בשם הגר"ח מבריסק: רק העקירה וההנחה. פרי משה שבת ל-ב).
ב) המלאכה היא הוצאת החפץ מהרשות הקודמת, או הכנסתו לרשות החדשה (מי טל הוצאה לח).
ג) המלאכה היא שינוי בחפץ – שמקומו (רשותו) של החפץ השתנה, או שינוי ברשות – שברשות הקודמת היה חפץ ונעשה חלל, וברשות החדשה היה חלל ונעשה חפץ (מי טל הוצאה לט).

פרטי הדין

הוצאה מלאכה גרועה היא, דהיינו שיש בה חידוש, כך כתבו הראשונים. אמנם נחלקו הראשונים מהו החידוש בה: תוס' ביארו שהחידוש הוא שיש חילוק בין מוציא מרשות היחיד לרשות הרבים לבין מוציא מרשות היחיד לרשות היחיד (תוס' שבת ב. ד"ה פשט. והרמב"ן הוסיף שברשות היחיד מותר לישא אפילו משא גדול, ולרשות הרבים אסור להוציא אפילו כגרוגרת (הרמב"ן הראשון במסכת, וכן כתב הרשב"א)). והאור זרוע (ח"ב פב בשם ר"ת) כתב שיש בה חידוש משום שלא נעשה שינוי בחפץ, שהרי החפץ לא השתנה ע"י ההוצאה מרשות לרשות.
הנחה – חקר האפיקי ים (ח"ב ד-ח ד"ה והנלע"ד) האם היא חלק מהמלאכה או שהיא רק גזירת הכתוב. דהיינו, האם אדם שעקר ולא הניח לא עשה את מלאכת ההוצאה כלל, או שעשה את מלאכת הוצאה, ורק גזירת הכתוב שפטור.
הנחה על צידי כותל שהחפץ דבוק בו, נחלקו בתוס' האם נחשב שמונח על צידי הכותל או שכיוון שרואה פני הקרקע נחשב שמונח עליה. ונפק"מ אם צריך שיהיה בצידי הכותל ארבעה על ארבעה טפחים (תוס' שבת ז. ד"ה וטח).
הכנסה (מרשות הרבים לרשות היחיד) וכן העברת ארבע אמות ברשות הרבים, לרמב"ם (שבת יב-ח) הן גם כן אבות, ולתוס' (שבת ב. ד"ה פשט) הן תולדות של הוצאה (מנחת חינוך מוסך השבת לט [א]. וכן מפשט הגמרא שבת צו: מוכח שהכנסה היא תולדה).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: העברת ארבע אמות ברשותהרבים, כרמלית, לבוד, מוקצה, מלאכות שבת (לגבי איסור עשיית מלאכה בכלל), מקוםפטור, קלוטה כמי שהונחה, רשותהיחיד, רשות הרבים (בשבת).