קובץ יסודות וחקירות/הבדלה
הגדרה
[עריכה]מצווה להזכיר את קדושת שבת ויו"ט ביציאתם (סוגיית הבדלה על הכוס בפסחים קב:-קז., סוגיית הבדלה בתפילה בברכות לג.).
מקור וטעם
[עריכה]במקורה יש דעות רבות בראשונים:
א) שנאמר בדברות הראשונות (שמות כ-ח) "זכור את יום השבת לקדשו" (רמב"ם שבת כט-א, חינוך לא בתחילתו), שגם ההבדלה היא חלק מזכירת השבת (ספר המצוות לרמב"ם עשה קנה).
ב) שנאמר בדברות האחרונות (דברים ה-יב) "שמור את יום השבת לקדשו" (מגדל עוז שבת כט-א ד"ה וצריך) (ו"זכור" שנאמר בדברות הראשונות הוא קידוש בכניסתה).
ג) שנאמר בדברות האחרונות (דברים ה-טו) "שמור וגו' וזכרת כי עבד היית בארץ מצריים", "וזכרת" הוא ביציאתה (ו"זכור" שנאמר בדברות הראשונות הוא קידוש בכניסתה) (סמ"ג עשה כט בתחילתו).
ד) מהכפילות "זכור" "וזכרת" (בדברות הראשונות והאחרונות, כדלעיל בטעמים הקודמים) לומדים לקדש את השבת גם בתפילה וגם על הכוס (בין בכניסתה ובין ביציאתה) (דעה המובאת בסמ"ג עשה כט בתחילתו).
ה) שנאמר (ויקרא י-י) "ולהבדיל בין הקודש ובין החול" (מגיד משנה שבת כט-א, ע"פ שבועות יח:).
במקור החיוב נחלקו המפרשים:
א) יש אומרים שהיא דאורייתא (רמב"ם שבת כט-א, סמ"ג עשה כט).
ב) יש אומרים שהיא דרבנן (ורק קידוש מדאורייתא) (מגיד משנה שבת כט-א הביא את המחלוקת אם דאורייתא או דרבנן. רעק"א או"ח רצו על הט"ז סק"ז: דעת התוס' שמדרבנן).
ג) ויש מי שכתב שאמנם היא דאורייתא, אך הקידוש הוא העיקר וההבדלה טפילה לו, והיא כתשלומין של הקידוש (מגדל עוז שבת כט-א ד"ה וצריך).
אמנם גם לדעות שעיקר מצוות הבדלה מדאורייתא, ישנם פרטים שדנו לגביהם האם הם דאורייתא או דרבנן:
א) הבדלה (וקידוש) ביום טוב – נחלקו המפרשים האם היא דאורייתא (שיטה מקובצת ביצה ד: ד"ה רב אסי) או דרבנן (מגיד משנה שבת כט-יח). וביאר המנחת חינוך (לא-א [טז]) שמחלוקתם תלויה בשאלה האם לומדים את דיני יום טוב מדיני שבת, כמו המחלוקת האם שביתת בהמתו נוהגת גם ביום טוב.
ב) יין – הגמרא דורשת "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ-ח) – זוכרהו על היין (פסחים קו.). בפשטות זו אסמכתא (הדעה הראשונה בתוס' שם ד"ה זוכרהו), והחיוב לקדש על היין הוא רק מדרבנן (רמב"ם שבת כט-ו, חינוך לא בסופו, שאגת אריה ס, מגן אברהם רעא-א). אך יש אומרים שהוא דאורייתא (הדעה השניה בתוס' שם, וכן דעה זו הובאה במאירי נזיר ג: ד"ה ודברים).
ג) נוסח ההבדלה (והקידוש) – בוודאי מדרבנן, שתיקנוהו אנשי כנסת הגדולה, אך מדאורייתא החיוב הוא רק לומר דברים ע"פ לשונו (מנחת חינוך לא-א [ג], וכן משמע מברכות לג.) .
בתפילה
[עריכה]בטעמה של הבדלה בתפילה חקרו בין ארבעה צדדים:
א) כדי להתיר עשיית מלאכה.
ב) מדין הבדלה, שמקיימה בתפילה וחוזר ומקיימה על הכוס, וכדין קידוש.
ג) משום הזכרת מעין המאורע של מוצאי שבת (מדין נוסח התפילה) (ברכת אברהם פסחים קה: (ד"ה המבדיל) חקר אם היא מדין הבדלה או מעין המאורע).
ד) משום הזכרת מעין המאורע של שבת עצמה (מדין נוסח התפילה) (אבן האזל תפילה י-יד חקר בין שלושת הצדדים האחרונים. צפנת פענח (כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה הבדלה בתפילה ועל הכוס) חקר האם הוא כדי להתיר מלאכה או מדין נוסח התפילה, ותלה זאת במחלוקת תנאים).
הבדלה בתפילת ערבית של מוצאי שבת. חקרו האם הדין הוא לומר אותה בתפילת מעריב של מוצאי שבת, או בתפילה הראשונה של חול (חקירות במסכת ברכות ט).
פרטי הדין
[עריכה]אסור לעשות מלאכה קודם הבדלה. וחקר הגר"ח האם האיסור הוא מדין מלאכה בשבת, או מדין חובת הבדלה, כמו שאסור לאכול ולשתות קודם הבדלה (הגר"ח סטנסיל תכו, והסיק בדעת הרמב"ם שהוא מדין חובת הבדלה).
אם לא הבדיל במוצאי שבת, יכול להבדיל עד יום רביעי (פסחים קו.). וחקר הקהילות יעקב (ברכות ז) האם זמן מצוות הבדלה הוא רק במוצאי שבת, ועד יום רביעי הוא רק תשלומין להבדלה במוצאי שבת, או שזמן ההבדלה הוא עד יום רביעי.
אנשים
[עריכה]נשים – לדעות שהבדלה דאורייתא גם נשים חייבות בה, לדעות שהיא דרבנן נחלקו הפוסקים האם נשים חייבות בה (מנחת חינוך לא-א [יג]).