קובץ יסודות וחקירות/דררא דממונא

הגדרה

ספק בדיני ממונות שיש בו עניין ממון (הסוגיות בבבא מציעא ב: ובבא בתרא לה:).
בתרגום המילים "דררא דממונא" ישנם שלושה פירושים:
א) עיקר הממון (רמב"ן בבא מציעא ב: סוף ד"ה דררא, לשון חכמים ד"ה דררא).
ב) הפסד ממון (הערוך ערך דררא).
ג) שייכות ממון (שיטה מקובצת בבא מציעא ב: ד"ה וז"ל תלמיד ה"ר פרץ).
ויש להעיר שהתרגום (ירושלמי) של "פרשת הכסף" (אסתר ד-ז) הוא "דררא דממון".
דוגמא למקרה שיש בו דררא דממונא: שור שנגח את הפרה ואין ידוע אם נגחה לאחר שילדה (ופטור על הוולד) או לפני שילדה (וחייב גם על הוולד).
דוגמא למקרה שאין בו דררא דממונא: שניים אוחזין בטלית, זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה (בבא מציעא ב:).
בביאור דין "דררא דממונא" נחלקו רש"י ותוס': רש"י (שם ד"ה דררא) ביאר שהוא חיסרון ממון, שבשור שנגח את הפרה, אם בעל השור ישלם שלא כדין יחסר ממונו, ואם יפטר שלא כדין יחסר ממונו של בעל הפרה. ותוס' (שם ד"ה היכא) פירשו "דררא דממונא" – שבלא טענותיהם יש ספק לבית דין, שבשור שנגח גם בלי טענותיהם אנו רואים מהמקרה עצמו שיש בו ספק, שאין ידוע מתי נגח. אך בשניים שהרימו טלית – לולא טענותיהם בכלל לא היינו יודעים שהם מתווכחים.

בהכרעות שונות

בסעיף זה נפרט מה הדין בכל הכרעה במקרה שיש דררא דממונא ובמקרה שאין דררא דממונא – מתי ההכרעה מועילה ומתי הספק נשאר.
מוחזק – מועיל רק כשיש דררא דממונא (תוס' בבא מציעא ק. ד"ה וליחזי, קובץ שיעורים ח"ב ט-ג וג-יד, הגרנ"ט קסו. אמנם הרש"ש תירץ באופן אחר את קושיית התוס' (שם), וע"פ תירוצו מוחזק לא צריך דררא. והקובץ שיעורים בבא בתרא רנ חילק שכאשר אין דררא דממונא אין דין מוחזק ודאי, אך עדיין מספק אין להוציא מידו).
חולקין – נאמר רק כשיש דררא דממונא (בבא בתרא לה. בסוף העמוד).
כל דאלים גבר – נאמר רק כשאין דררא דממונא (בבא בתרא לה:, דן בזה הרא"ש תחילת בבא מציעא).
חזקה כל מה שתחת יד אדם שלו – מועילה גם כשאין דררא דממונא (תוס' בבא מציעא ק. ד"ה וליחזי, קובץ שיעורים ח"ב ט-ג, בבא בתרא רנ. והגרנ"ט קסו כתב שהחזקה הזו בעצמה יוצרת דררא דממונא).

פרטי הדין

חזקה כל מה שתחת יד אדם שלו – נחלקו ראשי הישיבות האם היא צריכה איתה גם מוחזק, והיא מועילה רק לעשות דררא דממונא כדי שהמוחזק יועיל (הגרנ"ט קסו), או שהיא מועילה לבד (קובץ שיעורים ח"ב ט-ג) .

ערכים קרובים

ערכים קרובים: מוחזק.