קובץ יסודות וחקירות/דרבנן שיש לו עיקר מהתורה

הגדרה

דין דרבנן שבמקרים מסויימים יש לו מקור בתורה.
לדוגמא, תרומה בזמן הזה, לדעת הרמב"ם שבזמן הזה היא דרבנן, והרי יש לה מקור מן התורה – בזמן הבית.
המושג ההפוך הוא דין דרבנן שאין לו עיקר מהתורה, כלומר שאין לו מקור בתורה בשום מקרה, כגון תחומין לדעה שהם מדרבנן.

בדינים שונים

בסעיף זה נדון בדין דרבנן שיש לו עיקר מן התורה, האם דינו כדרבנן או כדאורייתא לגבי כמה וכמה עניינים.
ספיקא דרבנן – דין דרבנן שיש לו עיקר מן התורה נחשב כדרבנן לעניין זה, ומקילים בספקו (משנה למלך בכורות ד-א ד"ה והנני).
ברירה, שלהלכה סומכים עליה בדרבנן – כתב החזון איש (דמאי טז-י,יא) שדין דרבנן שעיקרו מדאורייתא, כגון תרומה בזמן הזה (לרמב"ם שהיא מדרבנן בזמן הזה), דינו כדאורייתא ואין בו ברירה.
חזקה שליח עושה שליחותו, שלרב נחמן מועילה רק לדיני דרבנן (עירובין לא: לב.) – דין שיש לו עיקר מן התורה נחשב כדאורייתא לעניין זה (משנה למלך בכורות ד-א ד"ה ומלבד).
אין מבטלין איסור לכתחילה. ונחלקו הראשונים האם מותר לבטל איסור דרבנן, וארבע דעות בעניין (הדעה הראשונה מחלקת בין יש לו עיקר לאין לו עיקר, והשאר לא מחלקות בזה, כדלקמן):
א) אם אין לו עיקר מן התורה, כגון מוקצה – מותר לבטלו לכתחילה, ואם יש לו עיקר מן התורה, כגון תרומה, שמחוייבים בה מדאורייתא בדגן תירוש ויצהר – אסור לבטלו לכתחילה (גם בשאר מינים שמחוייבים רק מדרבנן) (תוס' ביצה ד: ד"ה ותנן, הובאו גם בתורת הבית בית ד שער ג).
ב) יש מחמירים שגם איסור שאין לו עיקר מן התורה מותר רק אם כבר נתערב בהיתר אלא שאין בו כשיעור לבטלו, ורוצה להוסיף עליו עוד ולבטלו (תורת הבית שם).
ג) אם מיקלא קלי איסורא, דהיינו שהאיסור עצמו ישרף, כגון עצי מוקצה שרוצה לערבן בעצים מותרים ולהסיקן – מותר לבטלו לכתחילה, אך אם האיסור ישאר קיים – אסור לבטלו לכתחילה (רא"ש ביצה ד: (פ"א סי' ב)).
ד) אסור לבטל לכתחילה את כל איסורי דרבנן, ורק בתרומת חו"ל התירו (רמב"ן המובא בתורת הבית שם).
מכת מרדות אינה על כל איסור דרבנן, אלא רק על דבר שיש לו עיקר מהתורה (ר"ן שהובא בכסף משנה תלמוד תורה ו-יד ד"ה המזלזל, מגיד משנה שבת א-ג, וכן משמע מהרא"ש עירובין סוף פרק א שכתב שלוקים על תחום אלפיים אמה כיוון שיש תחום שבת דאורייתא בי"ב מיל).
נידוי – הר"ן חילק שעל איסור שעיקרו מדרבנן מנדים, אך על איסור שעיקרו מדאורייתא אין מנדים. והכסף משנה חילק שהעובר על איסור דרבנן אין מנדים אותו, אך המפקפק או מזלזל בדבריהם כן מנדים אותו (ש"ך יו"ד שלד-ע).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: דרבנן (דיני דרבנן בכלל).