קובץ יסודות וחקירות/דאיקני
הגדרה
[עריכה]לווה המשעבד למלווה את הנכסים שיקנה בעתיד (לאחר ההלוואה) - השעבוד חל, ויוכל המלווה לגבות מהם (בבא בתרא קנז.).
לדוגמא, הלווה כותב בשטר "דקנאי ודעתיד אנא למיקני" (רשב"ם בבא בתרא קנז. ד"ה אמר שמואל).
מקור וטעם
[עריכה]במקורו כתבו האחרונים שמועיל מדאורייתא, אמנם הקצוה"ח (ס-ה ד"ה אבל וקיב-א ד"ה אמנם) סובר שהוא מדרבנן .
בטעם שהשעבוד מועיל, ולא נאמר על כך אין אדם מקנה (וכן משעבד) דבר שלא בא לעולם, יש ארבע דעות באחרונים:
א) מהרי"ט (ח"ב חו"מ כג, הובא בקצוה"ח קיב-א ד"ה וראיתי): השעבוד חל ע"י החיוב על גופו, וגופו הרי ישנו בעולם.
ב) תומים ונתיה"מ (ס): מדאורייתא אין צריך לשעבד את נכסיו, שהרי יש לו שעבוד הגוף, וממילא נכסיו משתעבדים. ורק מדרבנן צריך לשעבד את הנכסים, ולכן מועיל דאקני.
ג) אור שמח (אישות יז-א ד"ה ונראה): שעבוד נכסים הוא מטעם ערבות, שנכסוהי דבר אינש אינון ערבין ליה, משום שהמלווה סומך עליהם. ולכן גם בדאיקני, כיוון שגילה דעתו שיגבה מהם, המלווה סומך עליהם, והשעבוד חל ממילא מדין ערב. וכיוון שהשעבוד חל ממילא – אינו בכלל אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם.
ד) קצוה"ח (ס-ה ד"ה אבל, קיב-א ד"ה אמנם): מדין תורה באמת לא מועיל, שאין אדם משעבד דבר שלא בא לעולם. אלא היא תקנת חכמים, שלא תנעול דלת בפני לווין.
פרטי הדין
[עריכה]לחזור בו – נחלקו הראשונים (הובאו ברמ"א חו"מ קיב-א בסופו) אם לאחר שכתב לו "דאיקני" יכול לחזור בו כל זמן שלא קנה את הנכסים, שלא עדיף מקניין דבר שלא בא לעולם לרבי מאיר שיכול לחזור בו (רשב"א בבא בתרא קנז:, קצוה"ח קיב-ג). או שלא יכול לחזור בו, שכשם שלא יכול לחזור בו מגוף ההלוואה כך לא יכול לחזור בו מהשעבוד (קצוה"ח קיב-ג).
לא כתב בשטר "דאיקני" – לשו"ע (חו"מ קיב-א) לא משעבד, והרמ"א (שם) הביא שיש אומרים שמועיל, משום שאחריות טעות סופר.