לדלג לתוכן

קובץ יסודות וחקירות/גונב על מנת למיקט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הגדרה

[עריכה]

אסור לגנוב מחבירו, אפילו אם מטרתו רק להקניטו (הוזכר בבבא מציעא סא.).

מקור וטעם

[עריכה]

במקורו נחלקו המפרשים: החינוך (רכד) כתב שהוא מדאורייתא, אך הלחם משנה (גניבה א-א) דייק מהרמב"ם שהוא רק מדרבנן (אמנם בספר המצוות רמד כתב הרמב"ם שהוא כן מדאורייתא).

בדינים שונים

[עריכה]

גזילה על מנת למיקט – בפשטות מותרת (עיון בלומדות יג, וכן משמע מספר המצוות לרמב"ם רמד, וכן כתב שדי חמד ח"ב פאת השדה ג-ה ד"ה גזל עמוד 21), ויש אוסרים (שדי חמד ח"ב ג-לו עמוד 8).

פרטי הדין

[עריכה]

הגונב על מנת למיקט ובדעתו להחזירו – נחלקו בו הראשונים, ויש בזה שלוש דעות:
א) יש שהתירו, ולשיטתם איסור על מנת למיקט הוא דווקא כשגונב שלא על מנת להחזירו אלא שמטרתו רק להקניטו ולא להשתמש בחפץ.
ב) יש שאסרו (השיטה מקובצת בבא מציעא סא. (ד"ה ע"מ למיקט) הביא מחלוקת ראשונים האם מותר או אסור).
ג) הרמב"ם אסר, אך הוסיף שטעם האיסור הוא כדי שלא ירגיל את עצמו לגנוב (ספר המצוות רמד, ומשמע קצת שאינו גדר גניבה ממש).
אונסין – הסתפק הקצוה"ח (שמח-א) האם הגונב על מנת למיקט חייב באונסין.
בכפל וארבעה וחמישה הגונב על מנת למיקט חייב (מנחת חינוך נד-א [כב] ד"ה ובלאו).

ערכים קרובים

[עריכה]

ערכים קרובים: גניבה וגזילה.