קובץ יסודות וחקירות/ברכות הנהנין

הגדרה

ברכה שמברכים על הנאה (הסוגיות בברכות פרק ו).
בערך זה נדון בברכות הנהנין בכלל. לגבי ברכת המזון – ע"ע.
לדוגמא, ברכת המוציא, ברכת הריח.

מקור וטעם

מקורן של ברכות הנהנין הוא מדרבנן . והפני יהושע חידש שיש צד לומר שכל ברכות הנהנין הן מדאורייתא, שהרי הגמרא אמרה שזו סברא שאסור להנות מהעולם בלא ברכה, וסברא היא דאורייתא (בכל זה דנו הפני יהושע ברכות לה. (ד"ה אלא סברא) והמנחת אשר דברים טו-א).
בטעמה של ברכת הנהנין יש לחקור האם היא משום שמצווה להודות לפני שנהנה מהעולם הזה (מצווה), או שמטרתה להתיר את איסור מעילה (מתיר) (חקירות במסכת ברכות לו).
ההנאה בברכת הנהנין – חקרו האם צריך את הנאת לשונו, או את הנאת מעיו, או את שתיהן יחד (חקירות במסכת ברכות יז).
===פרטי הדין === האוכל דבר איסור אין מברך עליו. וחידש אבן האזל (ברכות א-יט) בדעת הרמב"ם שאינו מדין "בוצע בירך ניאץ ה'" (תהילים י-ג), אלא מפני שנחשב כאוכל שאינו ראוי לאכילה, שהאיסור לאוכלו מחשיבו כאינו ראוי.
בריה – לירושלמי (ברכות ו-א [מא:]) מברכים עליה ברכה אחרונה אע"פ שאין בה כזית, ובדעת הבבלי נחלקו בתוס' האם סובר כירושלמי (תוס' ברכות לט. ד"ה בצר).
ספק ברכות להקל (משנה ברורה קסז-מט, רט-ט). אמנם ר"י (בתוס' ברכות יב. ד"ה לא) סובר שמספק צריך לחזור ולברך. ובטעמו נחלקו האחרונים:
א) משום שאסור לאכול בלא ברכה (גליון הש"ס שם).
ב) משום שברכת הנהנין אסמכוה אקראי (מצפה איתן שם).
ג) משום שהוא סובר שברכת הנהנין דאורייתא (פני יהושע שם ד"ה ויותר (בסברא השניה)).
ד) כיוון שבברכה אין פסידא ואין טרחא יש להחמיר בה (פני יהושע שם ד"ה ויותר (בסברא הראשונה)).
ונפק"מ (בין שלוש הדעות הראשונות לדעה הרביעית) אם ר"י החמיר רק בברכות הנהנין או בכל הברכות.

ברכות שונות

ברכת המוציא פוטרת דברים הבאים בתוך הסעודה – וחקר הפרי מגדים האם הוא משום חשיבות הלחם או משום חשיבות ברכת המוציא (פרי מגדים אשל אברהם קעז-א).
ברכת הריח – חקרו האם מברך על הריח עצמו, או על הפרי (העיקר) שממנו בא הריח (רוח אליהו מט).
תנאי ברכת בורא מיני מזונות – יש לחקור האם חז"ל הגדירו אלו תנאים מחייבים בברכת בורא מיני מזונות (סיבה), או שתנאים אלה רק מוכיחים שקובעים עליה סעודה ולכן מברכים עליה בורא מיני מזונות (סימן) (וזאת הברכה בירור הלכה ג-2).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: ברכות המצוות, ברכתהמזון, ברכת התורה (ושם בסעיף "מקור וטעם" (בד"ה במהותה) דנו האם היא ברכת הנהנין), ספקברכות, תפילה.