לדלג לתוכן

קובץ יסודות וחקירות/בעלים (בנאמנות)

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הגדרה

[עריכה]

אדם נאמן על דיני רכושו, בין לאיסור ובין להיתר (האריך בזה שב שמעתתא ו-ו (מהמהרי"ק עב)).
לדוגמא, נאמן על ניקור הגיד של בשר שלו (אפילו כשאינו בידו) (שב שמעתתא ו-ו).

מקור וטעם

[עריכה]

מקורו מדיני קודשים, שהבעלים נאמן לומר שהקדיש, ואחרים לוקים על הקדשו (שאילת דוד אה"ע יא-ב סוף ד"ה וכן).

בדינים שונים

[עריכה]

באיסורין הבעלים נאמן.
בממון ובגירושין הבעלים לא נאמן (שב שמעתתא ו-א).

פרטי הדין

[עריכה]

על עצמו אינו נאמן, אלא רק על קניין כספו. ולכן, למשל, אין לאשה דין בעלים על הספירה והטבילה, שזה אינו קניין כספה אלא היא עצמה (שב שמעתתא ו-ו ד"ה ובט"ז) .

חוזק

[עריכה]

בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה .
רוב נגד דברי הבעלים, הבעלים עדיף (שב שמעתתא ו-ז).
חזקה דמעיקרא ("איתחזק איסורא") נגד דברי הבעלים, הבעלים נאמן גם בה (שב שמעתתא ו-ו).
בידו עדיף מבעלים. ואפילו לדעות שדין בידו עצמו הוא רק מטעם בעלים , אעפ"כ הוא נחשב יותר בעלים מהבעלים האמיתי (שב שמעתתא ו-ו ד"ה ובט"ז).

ערכים קרובים

[עריכה]

ערכים קרובים: בידו (ושם בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו הבאנו דעות שהוא מדין בעלים), חוזק ההכרעות (דנו שם בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה עלחברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה), ספיקות (יסודות הכללים של הספיקות והכרעותיהם, ושם ביארנו את החילוקים בין סברא וגזיה"כ, בירור והנהגה, ודאי וספק).