קובץ יסודות וחקירות/ביכורים
הגדרה
[עריכה]מצווה להביא למקדש את הפרי הראשון המתבשל באילן.
מקור וטעם
[עריכה]מקורה מפורש בתורה: "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך" (שמות כג-יט).
במניין המצוות יש בביכורים כמה מצוות שונות:
א) הפרשת ביכורים – רק הרס"ג מנאה למצווה בפני עצמה (דן בזה הגרי"פ פערלא עשה פא ד"ה עת וד"ה ועכ"פ).
ב) הבאת ביכורים (ספר המצוות לרמב"ם עשין קכה, חינוך צא, סמ"ג עשין קלט).
ג) איסור אכילתם קודם הנחתם בעזרה (ספר המצוות לרמב"ם לאווין קמט, חינוך תמט, סמ"ג לאווין רסה).
ד) מקרא ביכורים (וידוי ביכורים) (ספר המצוות לרמב"ם עשין קלב, חינוך תרו, סמ"ג עשין קמ).
פרטי הדין
[עריכה]שביעית – רש"י כתב שחייב בביכורים גם בשביעית (שמות כג-יט ד"ה ראשית. דן בדבריו מקדש דוד תרומות יד). אך האבני נזר (יו"ד תמה-י) והחזון איש (ערלה יא-יח ד"ה ירושלמי) כתבו שפטור.
טבל – ביכורים אינם טובלים, דהיינו אין איסור לאכול את הפירות קודם הפרשת הביכורים (משנה ביכורים ב-ג. אמנם הרשב"ץ עשה קנו הסתפק בזה, והקשו עליו האחרונים מהמשנה המפורשת הנ"ל (שדי חמד ח"ג ט-ט (ד"ה ואם) עמוד 9), הגרי"פ פערלא על הרס"ג עשה פא ד"ה עת).
אנשים
[עריכה]נשים חייבות בביכורים. ויש בזה ארבע דעות:
א) אינה זמן גרמא, כיוון שהמצווה חוזרת וניעורה לאחר זמנים אלו (טורי אבן מגילה כ:, מנחת חינוך צא-א [י] ד"ה ועיין).
ב) אינה זמן גרמא כיוון שכאן אין הזמן גורם לה, אלא שלאחר חנוכה אין הפירות מצויים על פני השדה (טורי אבן מגילה כ:, וברמב"ן קידושין לג: (ד"ה והוי) ובריטב"א שם (ד"ה תנו) מפורש שביכורים אינה זמן גרמא, אך לא ביארו את הטעם לזה).
ג) היא מצוות עשה שהזמן גרמא ואעפ"כ אשה חייבת מדאורייתא משום שיכולה להיעשות ע"י שליח, ולכן אין לפוטרה בזה שמשועבדת לאב או לבעל, וכמו במצוות שריפת נותר (אור שמח טומאת צרעת יא-ז בסופו).
ד) באמת היא מצוות עשה שהזמן גרמא, שהרי מביא רק עד חנוכה וכן אינו מביא בלילה. וחיוב נשים בה הוא רק מדרבנן (מנחת חינוך צא-א [י] ד"ה ועיין).