קובץ יסודות וחקירות/ארבע כוסות

הגדרה

מצווה לשתות ארבע כוסות בלילה ראשון של פסח (הסוגיא בפסחים קח.).

מקור וטעם

מקורה מדרבנן (פסחים קיז:).
בטעם למניין ארבע הכוסות הביא הירושלמי (פסחים י-א [סח:]) ארבעה טעמים:
א) כנגד ארבע גאולות (דהיינו לשונות של גאולה שהוזכרו בפרשה (פני משה על הירושלמי שם)) – והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי – "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצריים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים. ולקחתי אתכם לי לעם" (שמות ו-ו). ואת טעם זה הביאו גם רש"י (פסחים צט: ד"ה ארבע) ורשב"ם (שם ד"ה ולא).
ב) כנגד ארבע כוסות של פרעה – "וכוס פרעה בידי, ואקח את הענבים ואשחט אותם אל כוס פרעה, ואתן את הכוס על כף פרעה וגו'. ונתת כוס פרעה בידו" (בראשית מ-יא). ופירש הפני משה שבאותו חלום של יוסף התבשר על הגאולה.
ג) כנגד ארבע מלכויות.
ד) כנגד ארבע כוסות של פורענות שעתיד הקב"ה להשקות את אומות העולם, וכנגדן עתיד להשקות את ישראל ארבע כוסות של נחמות.
בגדרי המצווה משמע מלשון הגמרא (פסחים קח:) שיש שני דינים: מצוות יין, ומצוות חירות. שלגבי השותה יין חי לשון הגמרא "ידי יין יצא, ידי חירות לא יצא". ורש"י ורשב"ם (שם ד"ה ידי חירות) פירשו שאין מצווה זו שלימה.
במהותה חקרו האם המצווה היא שתיית הכוסות עצמה (משום חירות), או שהמצווה היא הברכות, ההלל וההודאה על הכוסות (הגרי"ז חמץ ומצה ז: מחלוקת ראשונים, הביאו מנחת אשר שמות ח-א).
במניין הכוסות חקרו האחרונים האם הן מצווה אחת כוללת, או שכל כוס היא מצווה נפרדת (מפענח צפונות ד-ז, ברכת אברהם פסחים קח. ד"ה ועוד).
פרסומי ניסא – בארבע כוסות יש פרסומי ניסא (מגיד משנה חנוכה ד-יב), ואעפ"כ הוא פחות מפרסומי ניסא של נר חנוכה, שבנר חנוכה שמדליק מבחוץ הוא פרסום לציבור, אך ארבע כוסות הן רק בביתו (שערי תשובה תרעח-ב).

פרטי הדין

בני ביתו – הסתפקו התוס' האם צריך ארבע כוסות לכל אחד מבני הבית, או שאחד מוציא את כולם, כמו בקידוש של שאר השנה (תוס' פסחים צט: ד"ה לא).
דין הקידוש של הכוס הראשונה, נחלקו אם הוא חלק מדין ארבע כוסות, או שהוא דין נפרד (עיון בלומדות ה: מחלוקת פוסקים).
דין ברכת המזון של הכוס השלישית, נחלקו אם הוא חלק מדין ארבע כוסות, או שהוא דין נפרד (עיון בלומדות ה: מחלוקת ראשונים).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: אכילתמצה, סיפור יציאת מצריים, קידוש, קרבן פסח.