קובץ יסודות וחקירות/ארבעים סאה

הגדרה

שיעור מקווה לטבילה הוא ארבעים סאה, שהן אמה על אמה בגובה שלוש אמות (פסחים קט:).
בערך זה נדון בפרטי דין ארבעים סאה של מקווה. לשאר דיני מקווה ע"ע מקווה.

מקור וטעם

מקורו מהפסוק "ורחץ במים את כל בשרו" (ויקרא טו-טז) – מים שכל גופו עולה בהם, וכמה הן, אמה על אמה ברום שלוש אמות, ושיערו חכמים ששיעורם ארבעים סאה (פסחים קט.).
ובמקור הדין נחלקו המפרשים לארבע דעות (שלוש הדעות הראשונות הובאו בשדי חמד ח"ג ט-ד עמוד 5):
א) מדאורייתא (ובשו"ת הריב"ש רצד הוסיף שאפילו באדם ננס הוא מדאורייתא, הובא בשדי חמד שם ד"ה ובחפשי).
ב) מהלכה למשה מסיני, ככל השיעורים.
ג) דרבנן, והפסוק הוא אסמכתא.
ד) באדם בינוני (שכל גופו עולה בארבעים סאה) מדאורייתא, באדם קטן מדרבנן מדין לא פלוג (מאירי מקוואות תחילת פרק ב ד"ה והמשנה הראשונה).
במהותו חקרו ראשי הישיבות האם הוא דין בטבילה, שצריך לטבול בארבעים סאה, או שהוא דין במקווה, שהמקווה צריך להיות ארבעים סאה (אך אין צריך לטבול בכל הארבעים) (קובץ שיעורים פסחים קפד, שיעורי ר' שמואל מכות עמוד ר בהערה, שערי יושר ג-כז).
בגדר השיעור כתב הרוגאצ'ובר שארבעים סאה הוא הרכבה מזגית ולא שכנית, דהיינו שאינו שיעור כמותי שמצטרף לארבעים, אלא שפחות מארבעים אינו מקווה כלל (מפענח צפונות ט-ו, ובלשונו: שיעור עצם. בביאור שיעורי עצם דן שם ט-א).

פרטי הדין

גובה שלוש אמות אינו בדווקא, והוא הדין אם יהיה רחב ואינו גבוה כל כך, ובלבד ששיעורו יהיה ארבעים סאה (ב"י יו"ד תחילת רא).
חזקת מקווה – מקווה שהיה ידוע שהוא שלם, טבלו בו, מדדוהו ומצאו שהוא חסר – מטהרים את הכלים שטבלו בו (קידושין סו:). והקובץ שיעורים דן האם היא חזקת הגוף שהמקווה שלם, או חזקת הדין שאפשר לטבול בו (כתובות רס, והביא שדעת השב שמעתתא שהיא חזקת הדין).

מעיין

במעיין לטבילת אדם נחלקו הראשונים האם צריך ארבעים סאה או די בכלשהו (טור יו"ד תחילת רא, ביאור הגר"א יו"ד רא-ו: רמב"ם וראב"ד – בכלשהו, רא"ש: בארבעים סאה).
מעיין לטבילת כלים טמאים לכו"ע די בכלשהו (טור יו"ד תחילת רא, ביאור הגר"א יו"ד רא-ו).
מעיין לטבילת כלים הניקחים מגוי נחלקו הפוסקים האם צריך ארבעים סאה (האריך בזה שדי חמד ח"ג ט-ג עמוד 4): יש אומרים שאפילו לדעות שלשאר טבילות די בכלשהו, טבילת כלים הניקחים מן הגוי היא חידוש וצריך ארבעים סאה (תוס' עבודה זרה עה: ד"ה מים). ויש אומרים שדי בכלשהו, שהרי טבילה זו נלמדה מטבילת כלים טמאים (טור יו"ד תחילת קכ).

ערכים קרובים

ערכים קרובים:טבילה, טבילת כלים (הניקחים מגוי),מקווה, שיעורין.