לדלג לתוכן

קובץ יסודות וחקירות/אבידת גופו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הגדרה

[עריכה]

מצווה על האדם להציל את חבירו (הסוגיא בסנהדרין עג.).
לדוגמא, ראה את חבירו תועה בין הכרמים – חייב להעלותו לדרך.

מקור וטעם

[עריכה]

מקורו מהפסוק (דברים כב-ב) "והשבותו לו" (סנהדרין עג.).

פרטי הדין

[עריכה]

אפילו אינו בחזקת סכנה, מצווה להצילו (תלמידי רבינו פרץ סנהדרין עג.).
רפואתו של חבירו בכלל אבידת גופו, וחייב גם בה (תורת האדם לרמב"ן, שער המיחוש, עניין הסכנה, בסופו).
הרואה את חבירו חוטא, יש שחידשו שחייב להשיבו למוטב מדין אבידת גופו, שהרי היא השבת גופו ונפשו (חוץ ממצוות תוכחה שפשוט שמחוייב בה) (שו"ת מהרשד"ם יו"ד רד, מנחת חינוך רלט-ד [ו] ד"ה ונראה. והוסיף שם שעובר גם על לא תעמוד על דם רעך).

ערכים קרובים

[עריכה]

ערכים קרובים: אבידה.