קהלת משה ז יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה, והמים להם חומה מימינם ומשמאלם"[1].

כתיב "חומה" מלא, ואחר כך כתיב: "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, והמים להם חמה"[2], כתיב חמה חסר.

ופירשו המפרשים: כי הים נתמלאה חימה על פסל מיכה שעבר בים, כדכתיב: "ועבר בים צרה"[3].

והקשה היד יוסף: למה לא כתיב חומה הראשון חסר מהאי טעמא?

ותירץ: דהוה קשה שינוי הלשון במקראי קודש, בתחילה כתיב: "בתוך הים ביבשה", ובפסוק שני כתיב: "ביבשה בתוך הים"? אלא דזה ידוע על פסוק: "לגוזר ים סוף לגזרים", לא הלכו בבת אחת, אלא כמו הדגלים, יהודה עם ב' שבטים בתחילה, וכו', ומחנה דן היה מאסף לכל המחנות באחרונה, ופסל מיכה היה במחנה דן.

והנה כך הסיגנון: "ויבואו בני ישראל בתחילה בתוך הים ביבשה", והיה פסל מיכה ביבשה[4], ולכך כתיב: "חומה" מלא, שלא היה לו למלאות חימה על מיכה, אבל באחרונה שיצאו מן הים, "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים", היה נשתייר פסל מיכה בים[5], ונתמלאה חימה, לכן כתיב "חמה" בלא ו', ודוּק היטב.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שמות יד כב.
  2. ^ שמות יד כט.
  3. ^ זכריה י יא. ועיין בעל הטורים שכתב: "חמה כתיב חסר, הקב"ה נתמלא עליהם חמה, על פסל מיכה שעבר עמהם בים, והיינו דכתיב, ועבר בים צרה, ס"ת רמה', שהוא בגימטריא פסל מיכה".
  4. ^ והכוונה "בתוך הים ביבשה", שבתחילת כניסתם חלק היו בתוך הים, וחלק היו ביבשה.
  5. ^ והכוונה ביבשה בתוך הים", שביציאתם מהים, חלק יצאו כבר ליבשה, וחלק עוד היו בתוך הים.