קב הישר/פו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"כִּי אֶקַּח מוֹעֵד אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט" (תְּהִלִּים עה, ג). דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר כֵּן, עֲבוּר שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא דַּרְכֵּנוּ כְּדַרְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְלֹא מִנְהָגֵנוּ כְּמִנְהָגָם — שֶׁבְּיוֹם חַגֵּיהֶם אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּמִשְׁתַּכְּרִין וְעוֹסְקִים בִּמְחוֹלוֹת בְּבָתֵּי אֻשְׁפִּיזָאוֹת וּפוֹעֲלִין פְּעֻלּוֹת לֹא טוֹבוֹת. מַה שֶּׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל: אַף עַל פִּי שֶׁאוֹכְלִין, שׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה — הֵם עוֹסְקִים חֲצִי הַיּוֹם בִּתְפִלָּה וּמַאֲרִיכִין בְּפִיּוּטִים, וְאַחַר כָּךְ לוֹמְדִין תּוֹרָה. וְזֶהוּ נִרְמָז בְּתֵבַת 'מֵישָׁרִים'. לָכֵן דָּוִד אָמַר: אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט. מֵ"ם שֶׁל 'מֵישָׁרִים' רוֹמֵז לְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה. וְאַף שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹסְקִים גַּם כֵּן בְּשִׂמְחַת שַׁבָּת וּבְשִׂמְחַת יָמִים טוֹבִים — אֵינָם מְבַטְּלִין שָׁלשׁ תְּפִלּוֹת: שַׁחֲרִית, מִנְחָה, עַרְבִית. וַעֲלֵיהֶם רוֹמֵז אוֹת שִׁי"ן שֶׁל 'מֵישָׁרִים'. וְלִפְעָמִים כּוֹתְבִין הַשִּׁי"ן בְּאַרְבָּעָה רָאשִׁין, כָּזֶה:

שֶׁהֵן רֶמֶז לְאַרְבַּע תְּפִלּוֹת: שַׁחֲרִית, מוּסָף, מִנְחָה, עַרְבִית. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאָנוּ מוֹסִיפִים פִּיּוּטִים וְשִׁירוֹת שֶׁל קְרוֹבַ"ץ, שֶׁהֵן רָאשֵׁי תֵּבוֹת קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים. וְזֶהוּ נִרְמָז בְּאוֹתִיּוֹת רֵי"שׁ וְיוּ"ד שֶׁל מֵישָׁרִים, שֶׁהוּא רִנָּה וִישׁוּעָה, וּמֵ"ם סְתוּמָה שֶׁל מֵישָׁרִים מְרַמֶּזֶת עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, שֶׁנִּרְמָז בְּמֵ"ם סְתוּמָה שֶׁל "לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה" (יְשַׁעְיָה ט, ו). לוֹמַר לְךָ, שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁאָנוּ שְׂמֵחִים וְשָׂשִׂים בְּחַגֵּינוּ — אַף עַל פִּי כֵן אָנוּ מִתְפַּלְּלִים עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, שֶׁיִּהְיֶה שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, כְּשֶׁיְּשַׂמַּח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם.
וְאִיתָא בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת אֱמֹר: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מְשַׁבְּחִין תְּחִלָּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתִשְׁבָּחוֹת וּבִזְמִירוֹת בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וְאַחַר כָּךְ בָּאִים לְבֵיתָם וּמְסַדְּרִים בָּתֵּיהֶם וְשֻׁלְחָן שֶׁלָּהֶם, וְאוֹמְרִים שֶׁהַכֹּל לִכְבוֹד שַׁבָּת וְלִכְבוֹד יוֹם טוֹב — אָז פּוֹתְחִין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְאוֹמְרִים: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ!
עַל כֵּן לֹא יִהְיֶה קַל בְּעֵינֶיךָ אֲמִירַת פִּיּוּטִים שֶׁל קְרוֹבַ"ץ. וְחִיּוּב עַל כָּל אָדָם לוֹמַר הַפִּיּוּטִים בְּשִׂמְחָה וּבְכַוָּנַת הַלֵּב בְּשָׂפָה בְּרוּרָה, כִּי בְּכָל פִּיּוּט וּפִיּוּט יֵשׁ סוֹדוֹת נִפְלָאִין. וְלֹא יִהְיוּ הַפִּיּוּטִין דּוֹמִין עָלֶיךָ כְּמַשָּׂא, כִּי הַפִּיּוּטִים נִתְחַבְּרוּ עַל פִּי עֲצַת מַלְאֲכֵי מַעְלָה, שֶׁנִּגְלוּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּלִּירִי, שֶׁסִּדֵּר הַפִּיּוּטִים עַל פִּי א, ב, ג, ד וְעַל פִּי תַּשְׁרָ"ק, כִּי כֵן מְזַמְּרִין וּמְשַׁבְּחִין לְמַעְלָה. וְקַבָּלָה בְּיָדִי מִפִּי זְקֵנִים וּמִפִּי חֲסִידִים: מִי שֶׁמֵּקֵל בַּאֲמִירַת קְרוֹבַ"ץ וְאוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ חִיּוּב כָּל כָּךְ לְאָמְרָם — אֵינוֹ מַאֲרִיך יָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כָּל הַיְחִידִים שֶׁחִבְּרוּ הַפִּיּוּטִים, הָיוּ גְדוֹלֵי הַדּוֹר וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לָהֶם כַּמָּה נִסִּים בְּחַיֵּיהֶן וּבְמִיתָתָן.
וְכִדְמָצִינוּ בִּגְדוֹל הַדּוֹר אֶחָד, הַנִּקְרָא רַבִּי שְׁלֹמֹה גְּבִירוֹל, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהָיָה בָּקִי בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה וּבְדִקְדוּק וְחִבֵּר הַרְבֵּה פִּיּוּטִים, מֵרֹב חָכְמָתוֹ נִתְקַנְּאוּ בּוֹ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָרַב עָלָיו יִשְׁמָעֵאל אֶחָד וַהֲרָגוֹ וּקְבָרוֹ בַּגַּן שֶׁלּוֹ אֵצֶל אִילָן תְּאֵנָה, וְהַתְּאֵנָה חָנְטָה פַּגֶּיהָ קֹדֶם זְמַנָּהּ וְעָשְׂתָה פֵּרוֹת תְּאֵנִים גְּדוֹלִים וְיָפִים מְאֹד. וַיִּתְמְהוּ כָּל יוֹשְׁבֵי הָעִיר, וְהַדָּבָר בָּא אֶל מֶלֶךְ הַיִּשְׁמְעֵאלִים, וַיַּרְא הַמֶּלֶךְ הַפֵּרוֹת, וַיִּתְמַהּ. וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אַחַר הַיִּשְׁמְעֵאלִי הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וְשָׁאַל אוֹתוֹ אֵיךְ הִתְחַכֵּם לַעֲשׂוֹת פְּעֻלָּה לְבַשֵּׁל הַפֵּרוֹת קֹדֶם זְמַנָּם. וּמֵרֹב פַּחַד לֹא יָכוֹל הַיִּשְׁמָעֵאל לְהָשִׁיב אֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי הָיְתָה הַסִּבָּה מֵאֵת ה'. וְהָיָה מְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ לְיַסֵּר אוֹתוֹ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים, עַד שֶׁהֻכְרַח הַיִּשְׁמְעֵאלִי לְהוֹדוֹת. וְהוֹדָה, שֶׁמֵּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהָרַג אֶת הַיְּהוּדִי רַבִּי שְׁלֹמֹה גְּבִירוֹל, הִתְחִיל הָאִילָן לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת קֹדֶם זְמַנּוֹ, וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ לִתְלוֹת אֶת הַיִּשְׁמְעֵאלִי הָרוֹצֵחַ עַל אוֹתוֹ הָאִילָן.
הַכְּלָל הָעוֹלֶה — כִּי כָּל הָעֵדָה, עֲדַת ה', כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּגְדוֹלֵי הַדּוֹר תִּקְּנוּ הַפִּיּוּטִים. וְלָכֵן טוֹב לְכַוֵּן אֶל הָרֶמֶז שֵׁם הַמְחַבֵּר הַפִּיּוּט אוֹ הַמְחַבֵּר אֶת הַסְּלִיחָה, וִיכַוֵּן שֶׁיַּעֲמֹד זְכוּתוֹ, שֶׁיַּעֲלֶה לְרָצוֹן אֲמִירַת שֶׁבַח הַמְחַבֵּר, כִּי יֵשׁ נַחַת רוּחַ לְאוֹתוֹ הַמְחַבֵּר כְּשֶׁאוֹמְרִים פִּיּוּטוֹ אוֹ סְלִיחָה שֶׁלּוֹ בְּכַוָּנָה, וּבִפְרָט בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, שֶׁאָז הַנְּשָׁמוֹת עוֹלִין עִם תְּפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲזִין תְּפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה הַטַּעַם שֶׁל הַזְכָּרַת נְשָׁמוֹת בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, כִּי הוּא עֵת רָצוֹן לִנְדֹּר בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב לִצְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נְשָׁמוֹת וּלְהַזְכִּירָם וּלְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, שֶׁיִּהְיוּ נַפְשׁוֹתָן צְרוֹרוּת בִּצְרוֹר הַחַיִּים. וּמִנְהָג יָפֶה הוּא לְהַזְכִּיר נְשָׁמוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, וּבִפְרָט שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר נִשְׁמוֹת אֲבוֹתָיו וְרַבּוֹתָיו בַּעֲבוּר שֶׁהִרְבִּיצוּ תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל וְהֶעֱמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה. וְלֹא יֹאמַר: בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִי נוֹדֵר צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתָם, שֶׁמָּא, חַס וְשָׁלוֹם, יְעַכֵּב בְּתַשְׁלוּמֵי הַנֶּדֶר שֶׁנָּדַר, וְאָז תֵּהָפֵך אֵלָיו אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה, שֶׁנָּדַר צְדָקָה בַּעֲבוּרָהּ לִמְקַטְרֵג.
מָצָאתִי כָּתוּב בְּשֵׁם מַהֲרִי"ל, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְשָׁמַעְתִּי טַעַם הָגוּן, לָמָּה מַזְכִּירִין נְשָׁמוֹת בִּמְדִינוֹת פּוֹלִין בְּאַחֲרוֹן שֶׁל יָמִים טוֹבִים: דַּע, כִּי אַחַת מֵעֲשָׂרָה נִסִּים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ הוּא, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל הָיוּ נִכְנָסִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה: בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת. וְהָיוּ עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים. וְזֶהוּ הָיָה נֶגֶד הַטֶּבַע. וְהָעִנְיָן כָּךְ — כִּי כָּל רֶגֶל וְרֶגֶל הָיוּ בָּאִים נִשְׁמַת אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַעְלָה עִם כָּל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, וְהַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַטָּה הָיָה מִסְתַּלֵּק, וְהָיָה הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַעְלָה יוֹרֵד לְמַטָּה. וּמִקְדָּשׁ שֶׁל מַעְלָה הוּא רוּחָנִי, וְלָכֵן הָיָה יָכוֹל לְקַבֵּל כָּל כְּלַל יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן עַכְשָׁו, שֶׁחָרַב הַבַּיִת בַּעֲווֹנֵינוּ, צְרִיכִין אָנוּ לְהַזְכִּיר נִשְׁמוֹת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בְּכָל רֶגֶל וְרֶגֶל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה זְכוּתָם עוֹמֶדֶת לָנוּ וּלְזַרְעֵנוּ עַד עוֹלָם. אָמֵן.