לדלג לתוכן

קב הישר/סו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

לְפִי מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל, יְבֹאַר גְּמָרָא: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכוּ'. הַפֵּרוּשׁ הוּא כָּךְ לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי, כִּי כְּבָר כָּתַבְנוּ לְעֵיל, דְּשֵׁם ענ"ו הוּא שֵׁם שְׁמִינִית שֶׁבַּשְּׁמִינִית, וְהִנֵּה זֶה הוּא מְבֹאָר, שֵׁם הַגָּדוֹל הַנִּקְרָא חסד, הוּא גִּימַטְרִיָּא שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל קָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָצָה לוֹמַר שֵׁם הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא שֵׁם הַמְפֹרָשׁ שֶׁהוּא בְּחסד — בְּשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם שֵׁמוֹת — שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רָצָה לוֹמַר: שָׁם הוּא מְרֻמָּז, דְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא עָנָו, וְקַל לְהָבִין.
וְעִקַּר עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּמִתּוּן כָּל מַעֲשָׂיו, וּלְהִתְבּוֹנֵן אִם לֹא פָּגַם חַס וְשָׁלוֹם בִּכְבוֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבִכְבוֹד הַבְּרִיּוֹת. וּמִדַּת הַגַּאֲוָה הִיא הַמְּהִירוּת, שֶׁמַּרְגִּיל הָאָדָם לְדַבֵּר דְּבָרִים רָעִים וַחֲטָאִים לַה'. וּמִדָּה זוֹ עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה גּוֹרֵם חִמּוּד מָמוֹן, בְּאָמְרוֹ: הַרְבֵּה מַעֲלוֹת יֵשׁ בִּי, וְעַל כָּרְחֲךָ מְקֻיָּם בִּי: אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחַי וְלֹא תִּגַּע בִּי יָד. וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּמָמוֹנִי וּבִנְכָסַי. וְזֶהוּ אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם יוֹשֵׁב יְחִידִי בִּלְתִּי שְׁכֵנוּת בְּנֵי אָדָם סְבִיבָיו.
גַּם עֲבֵרָה שֶׁל גַּאֲוָה הוּא גּוֹרֵם, שֶׁמַּלְבִּין אֶת חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, כִּי הַבַּעַל גַּאֲוָה מְדַקְדֵּק עַל כְּבוֹדוֹ כְּחוּט הַשְּׂעָרָה, וְגַם זֶה אִי אֶפְשָׁר בִּנְגִיעַת כָּבוֹד שֶׁל הַמִּתְגָּאֶה. וּבִמְעַט מִזְּעֵיר מִתְרַגֵּז, וְלִבּוֹ בּוֹעֵר כְּאֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנָּם, וּמְחָרֵף וּמְבַזֶּה וּמַלְבִּין אֶת פְּנֵי הַבְּרִיּוֹת. וְקַיְּמָא לָן: כָּל הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים — אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. גַּם גּוֹרֵם עִרְבּוּב הַשֵּׂכֶל בַּתּוֹרָה וּבַתְּפִלָּה.
וּמַה נְּסַפֵּר בְּחֶסְרוֹן מִדַּת הַגַּאֲוָה? הֲלֹא קָצְרָה הַיְרִיעָה. הַגַּאֲוָה מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְדַבֵּר דְּבָרִים שֶׁהֵם גְּנֵבוֹת דַּעַת, כְּגוֹן שֶׁאָמַר מִפְּנֵי הַגַּאֲוָה לַבְּרִיּוֹת: לִכְבוֹדְךָ אֲנִי עוֹשֶׂה, כָּךְ וְכָךְ אֲנִי אֶעֱשֶׂה, וְלִבּוֹ בַּל עַמּוֹ.
וּבוֹא וּרְאֵה מַה דְּאִיתָא בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא עַל דִּקְדוּק הָאֱמֶת וָישֶׁר: רַבִּי יִצְחָק הֲוֵי יָתִיב קַמֵּיהּ חַד מְעַרְתָּא. אִעֲבָר חַד בַּר נָשׁ, וּתְרֵין בְּנֵי עִמֵּיהּ. וַהֲוֵי אָזִיל. אָמַר הַבֵּן אֶחָד לְאָחִיו: דָּא תֻּקְפָּא וְשִׁמְשָׁא מִסִּטְרֵיהּ דְּדָרוֹם אִיהוּ. וְעָלְמָא לֹא אִתְקַיֵּם אֶלָּא עַל רוּחַ, וְרוּחַ אִיהוּ קִיּוּמָא שְׁלֵמָה דְּכָל סְטָר וְאִלְמָלֵא רוּחַ לָא יֵכוֹל עָלְמָא לְאִתְקַיְּמָא וְכוּ'. תָּא חָזִי: בְּשַׁעְתָּא דְּיִחֲדוּ שִׁבְטֵי יָהּ וְאָמְרוּ 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד', כְּדֵין אִתְחַבֵּר יַעֲקֹב אֲבוּהוֹן עִם שִׁבְטֵי יָהּ וְאָמַר: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. (רָצָה לוֹמַר: אִם בַּעַל הַנֶּפֶשׁ אַתָּה — תָּבִין הָעִנְיָן, כִּי מִדַּת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִכְלֶלֶת בָּהּ מִדַּת הַגְּבוּרָה, שֶׁהִיא תֻּקְפָּא דְּשִׁמְשָׁא, וְעַל יְדֵי כֵּן מַמְתִּיקִין הַדִּינִים שֶׁבַּגְּבוּרָה, וְהַכֹּל הוּא עַל יְדֵי מִדַּת הָאֱמֶת שֶׁל יַעֲקֹב).
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֶשְׁתַּתֵּף בַּהֲדַיְהוּ וְאֶשְׁמַע מַאי קָאמְרִי. אָזִיל בַּהֲדַיְהוּ וְשָׁמַע מִנַּיְהוּ כַּמָּה רָזִין דְּאוֹרַיְתָא. עַיֵּן שָׁם. בָּכָה רַבִּי יִצְחָק וְכוּ'. אָמַר הַאי בַּר נָשׁ לְרַבִּי יִצְחָק: זִיל לְאוֹרְחֵיהּ, וַאֲנָא אֵיזִיל לְמָתָא לְהִלּוּלָא דִּבְרִי. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: הַשְׁתָּא אִית זִמְנָא לְמֵיהַךְ לְאוֹרְחֵיה לְחוֹדֵיהּ, הוֹאִיל שֶׁאוֹמְרִים לִי בְּפֵרוּשׁ שֶׁלֹּא אֵלֵךְ עִמָּהֶם, וְלָא זְמִינָא לִי לְבֵי הִלּוּלָא.
עָאל רַבִּי יִצְחָק וּסְדַר מִלִּין אִלֵּין קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: וַדַּאי שַׁפִּיר קָאמְרוּ, וְאִלֵּין הֵן בְּנוֹי דְּרַבִּי צָדוֹק חַלָּשָׁא. וּמַאי טַעֲמָא הָיָה נִקְרָא 'חַלָּשָׁא'? דְּאַרְבְּעִין שְׁנִין הֲוֵי בְּתַעֲנִית עַל יְרוּשָׁלַיִם, דְּלָא יִתְחָרַב בְּיוֹמֵיהּ, וַהֲוֵי פָּרִישׁ עַל כָּל מִלָּה וּמִלָּה דְּאוֹרַיְתָא רָזִין עִלָּאִין, וְלָא הֲוֵי יוֹמֵי זְעֵירָן שֶׁפָּגַע רַבִּי יִצְחָק לְהַאי רַבִּי צָדוֹק וּבְנוֹ הַקָּטָן. אָמַר לוֹ רַבִּי יִצְחָק: אָן הוּא בְּרִיךְ אָחֳרָא? אָמַר לֵיהּ: אַעֲבִידְנָא לֵיהּ הִלּוּלָא, וְאִשְׁתָּאַר אֵצֶל אִשְׁתּוֹ. אַחַר כָּךְ שָׁאַל אוֹתוֹ: מַאי טַעֲמָא לָא זְמִינַת לִי לְהִלּוּלָא דִּבְרִיךְ? אָמַר לֵיהּ: חַיֶּיךָ, דְּלָא זְמִינָךְ לְהִלּוּלָא דִּבְרִי בְּגִין תְּלַת מִלֵּי: א) דְּלָא יְדַעְנָא בָּךְ דִּילְמָא אַנְתְּ גַּבְרָא רַבָּה וְאִפְגַּם בִּיקָרָךְ. שֵׁנִית: דִּלְמָא אַנְתְּ אָזִיל בִּבְהִילוּ לְאוֹרְחָךְ, וְלָא אֶטְרַח לָךְ. וְטַעַם שְׁלִישִׁי הוּא, דְּלָא תִּכְסֹף קַמֵּיהּ חֲבוּרָה דִּילָן, דְּכָל אִלֵּין דְּאִנּוּן אַכְלִין בִּפְתוֹרָא דְחָתָן וְכַלָּה, כֻּלְּהוּ יַהֲבֵי מַתָּנוֹת וּבַזְבְּזִין לְהֶחָתָן, וְאוּלַי אַנְתְּ גְּבַר מִסְכְּנָא. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יִצְחָק: מַאי שְׁמָךְ? אָמַר לֵיהּ: צָדוֹק זוּטָא. בְּהַהוּא שַׁעְתָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אוֹלִיפְנָא מִנֵּיהּ תְּרֵיסַר רָזִין דְּאוֹרַיְתָא. עַד כָּאן.
נִלְמָד מִזֶּה הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁאָמְרוּ שֶׁדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ אוֹמְרִים בְּפִיהֶם, כַּאֲשֶׁר הָיָה הָאֱמֶת בִּלְבָבָם, וּמַה מְּאֹד הוּא מְשֻׁבָּח הַדָּבָר שֶׁל ישֶׁר, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי, כִּי יֵשׁ מַשְׁחִיתִים מְיֻחָדִים, אֲשֶׁר הֵם תַּחַת שִׁלְטוֹן שֶׁל אַף וְחֵמָה, וְהֵם מְמֻנִּים לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים שֶׁל כָּל אִלֵּין דִּמְחַיְּכִין בְּמִלִּין דְּאוֹרַיְתָא אוֹ בְּמִלִּין שֶׁל יִרְאָה וּמוֹסָר. וְכֵן הֵם מְיֻחָדִים לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי כַּת, הַמְדַבְּרִים אֵיזֶה גְּנוּת חַס וְשָׁלוֹם עַל תַּלְמִיד חָכָם אוֹ עַל אֵיזֶה אָדָם כָּשֵׁר. וּבְאֵלּוּ הַדְּבָרִים גּוֹרְמִים שֶׁהַנְּחָשִׁים מַפְשִׁיטִים מֵעֲלֵיהֶם אֶת הָעוֹר שֶׁלָּהֶם, וְהוּא כּוֹאֵב לָהֶם וְצוֹעֲקִים בְּקוֹל גָּדוֹל, עַד שֶׁמְּעוֹרְרִים אֶת הַנְּחָשִׁים הַמַּשְׁחִיתִים, הָעוֹמְדִים בְּחַדְרֵי גֵּיהִנָּם הַנִּקְרָא בּוֹר. וְגַם הֵם מַפְשִׁיטִים עוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם וְצוֹעֲקִים, עַד שֶׁמְּעוֹרְרִים לְנָחָשׁ סַמָּאֵל, אֲשֶׁר הוּא מְמֻנֶּה עֲלֵיהֶם, וְקַשְׂקֶשֶׂת שֶׁלּוֹ הוּא מֻנָּח לְפָנָיו, וְאָז פּוֹרְחִים וּמַשְׁחִיתִים וּמְחַבְּלִים הַיּוֹצְאִים מִקַּשְׂקַשִּׂים דִּילֵיהּ, וּמֵהֵם מִתְעוֹרְרִים גְּזֵרוֹת רָעוֹת. וְכָל זֶה הוּא עַל יְדֵי דִּבּוּר שֶׁל דֹּפִי כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
וְכֵן יֵשׁ מַשְׁחִיתִים מְיֻחָדִים, הַנִּקְרָאִים אוֹרְרֵי יוֹם, וְהֵם מְמֻנִּים עַל מִי שֶׁמְּקַלֵּל עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה שְׁבוּעָה אוֹ שֶׁמְּקַלֵּל עַצְמוֹ בְּכַעַס, וְנוֹטְלִין הַאי קְלָלָה וּמְקָרְבִין אוֹתָהּ אֶל נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן, כַּת שֶׁל סַמָּאֵל, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא מְקַטְרֵג וּמֵעִיר צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת. וְכֵן יֵשׁ מַשְׁחִיתִים עַל הַמַּגְזִים גִּזּוּמִים, שֶׁהֵם לֹא כְּדַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, אוֹ שֶׁזּוֹרֵק כְּלִי בַּחֲמָתוֹ — אֲזַי אוֹתָן הַמְמֻנִּים נוֹטְלִין אוֹתָן דְּבָרִים רָעִים וּמַעֲלִים אוֹתָן לְבֵית וַעַד שֶׁלָּהֶם וְאוֹמְרִים: דָּא קָרְבָּנָא דִּפְלַנְיָא דְּקָרִיב לוֹן, וּמַכְרִיזִין כְּרוּז: וַי לְהַאי פְּלַנְיָא דְּאִסְטְאָה בָּתַר אֵל זָר וּפָלַח לְאֵל נֵכָר וְכוּ'.
וּרְאֵה גַּם רְאֵה, כַּמָּה שְׁלוּחִים וּמְמֻנִּים וְהַרְפַּתְקָאוֹת וְסִבּוֹת יֵשׁ עַל הָאָדָם, שֶׁיְּסוֹדוֹ הוּא מֵעָפָר, וְסוֹפוֹ לְעָפָר. וְכָל זֶה יָשִׂים הָאָדָם אֶל לִבּוֹ לַחֲשֹׁב אֶל הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית, כִּי הָאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יֵּלֵד יוֹם וּמַה תִּגְרֹם לוֹ הַשָּׁעָה וּמַה יִּפְעַל לוֹ הָרֶגַע, כִּי תָּעִיף עֵינֵיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ. וְהַרְבֵּה שְׁלוּחִים לַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, לַעֲנוֹת בּוֹ הָאָדָם, וּפֶתַע פִּתְאֹם נִלְכָּד בְּפַח יוֹקְשִׁים. וְהָרְאָיָה מֵאִיּוֹב, שֶׁהָיָה יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע, וְאַף עַל פִּי כֵן עַל חֵטְא קָטָן קִטְרֵג הַשָּׂטָן עָלָיו, וְנִמְסַר הוּא וּבָנָיו בְּיַד הַשָּׂטָן, וְנֶאֱבַד עָשְׁרוֹ מִמֶּנּוּ כְּהֶרֶף עַיִן וּמֵתוּ בָּנָיו. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עָלָיו יִסּוּרִים, כַּמְבֹאָר בְּסֵפֶר אִיּוֹב. וּמֵרֹב הַצַּעַר קִלֵּל אִיּוֹב אֶת יוֹמוֹ אֲשֶׁר נוֹלַד בּוֹ, וְדִבֵּר דְּבָרִים קָשִׁים כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְעַל יְדֵי כָּךְ בָּאוּ אֵלָיו חֲבֵרָיו וְהוֹכִיחוּ אֶת אִיּוֹב וְאָמְרוּ אֵלָיו שֶׁלֹּא יִבְעַט בְּיִסּוּרִים, כִּי כָּל דַּרְכֵי ה' הֵם בְּמִשְׁפָּט עַל דַּרְכֵי בְּנֵי הָאָדָם. וּכְשֶׁהָיָה אִיּוֹב שׁוֹמֵעַ לַעֲצַת חֲבֵרָיו הַמּוֹכִיחִים אוֹתוֹ, בִּזְכוּת זֶה אַחֲרִיתוֹ יִשְׂגֶּה מְאֹד. וְכֵפֶל כִּפְלַיִם נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ בַּעֲבוּר שֶׁשָּׁמַע לְקוֹל יִרְאָה וְתוֹכָחָה.
וְהִנֵּה אֶכְתֹּב לְךָ מַאֲמָר אֶחָד מֵהַזֹּהַר פָּרָשַׁת לֵךָ לְךָ, הַשַּׁיָּךְ לְעִנְיָן זֶה. וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדוֹם אֶל אַבְרָהָם וְגוֹ': בְּשָׁעָה שֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹצֵאת מֵהַגּוּף שֶׁל צַדִּיק וְעוֹבֶרֶת עַל פִּתְחוֹ שֶׁל גֵּיהִנָּם, וְרוֹצֶה לִקְרֹא שָׁם אֶל ה' בְּקוֹל תְּפִלָּה כִּי גָּדוֹל כֹּחָם שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁעַל יְדֵי תְּפִלָּה יִנָּתֵן לָהֶם רְשׁוּת לְהוֹצִיא רְשָׁעִים בְּחָזְקָה מִגֵּיהִנָּם — אֲזַי עוֹמֵד שַׂר שֶׁל גֵּיהִנָּם, שֶׁהוּא נִקְרָא מֶלֶךְ סְדוֹם, עוֹמֵד לְנֶגֶד נִשְׁמַת הַצַּדִּיק, שֶׁנִּקְרֵאת א"ב ר"ם, שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל עַל זֹאת, כִּי אִם כֵּן מַה הוּא אֱמוּנָתוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁנּוֹטְלִים מִיָּדוֹ מַה שֶּׁכְּבָר נִמְסַר אֶצְלוֹ? וְאוֹמֵר הַמֶּלֶךְ סְדוֹם, שֶׁהוּא שַׂר שֶׁל גֵּיהִנָּם אֶל הַצַּדִּיק: הִנֵּה אַתָּה צַדִּיק, מַה לְּךָ לְהוֹצִיא אוֹתָן הָרְשָׁעִים, שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ לְקוֹל הוֹרִים וּמוֹרִים וְהֵעֵזּוּ פְּנֵיהֶם לְנֶגֶד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים?! עַל כֵּן הֵם שֶׁלִּי, רְשָׁעִים הֵם וְיֹאבְדוּ! אָכֵן אַף כְּשֶׁחָטְאוּ הַרְבֵּה, וּלְבַסּוֹף כְּשֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל הוֹרִים וּמוֹרִים וְקִבְּלוּ דִּבְרֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, אַף שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה כְּלָל, נִקְרָאִים רְכוּשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁמַּחֲזִירָן בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לְמוּטָב. אוֹתָן הָרְשָׁעִים קַח לְךָ מִגֵּיהִנָּם, וּרְאוּיִין הֵם לָצֵאת עַל יְדֵי תְּפִלָּתָן.
לָכֵן כְּתִיב: וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדוֹם שֶׁהוּא שַׂר שֶׁל גֵּיהִנָּם, אֶל אַבְרָהָם שֶׁהוּא רֶמֶז לְנִשְׁמַת הַצַּדִּיק הַנִּקְרֶאת אַבְרָם, שֶׁהַנְּשָׁמָה הִיא חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, הַנִּקְרָא א"ב ר"מ וְנִשָּׂא. תֵּן לִי הַנֶּפֶשׁ — רָצָה לוֹמַר: נַפְשׁותָן שֶׁל הָרְשָׁעִים, שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ לְקוֹל הוֹרִים וּמוֹרִים, אֶלָּא הָיוּ מַלְעִיגִים עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם. וְהָרְכוּשׁ קַח לְךָ — רָצָה לוֹמַר: אוֹתָן רְשָׁעִים אֲשֶׁר שָׁמְעוּ לְקוֹל דְּבַר הַמּוֹכִיחִים בְּשִׂמְחָה, וְלֹא הָיוּ מַלְעִיגִים, נִקְרָאִים רְכוּשׁ שֶׁל צַדִּיקִים. קַח לְךָ וְהַצִּילֵם מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. אָז נִשְׁבַּעַת לוֹ נִשְׁמַת הַצַּדִּיק שֶׁלֹּא לִקַּח מֵאוֹתָן הָרְשָׁעִים, שֶׁהֵן חֵלֶק שֶׁל שַׂר גֵּיהִנָּם, אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל חֲכָמִים. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל מֶלֶךְ סְדוֹם: הֲרִימוֹתִי יָדִי אֶל ה', אֵל עֶלְיוֹן — בִּשְׁבוּעָה, שֶׁלֹּא אֶתְפַּלֵּל בְּעַד אוֹתָן הָרְשָׁעִים, אֲשֶׁר הָיוּ מַלְעִיגִים עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה וְהָיוּ מְבַיְּשִׁין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.
וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְלֹא אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ לְאוֹתָן הָרְשָׁעִים, אֲשֶׁר הָיוּ הַמּוֹכִיחִים מַכְרִיזִים לִפְנֵיהֶם בְּאוֹתוֹ עוֹלָם, שֶׁהוּא עוֹרְרָם וְהוֹכִיחָם לְמוּטָב, וּפֵרְשׁוּ לָהֶם דַּרְכֵי גַּן עֵדֶן וּשְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, וּפֵרְשׁוּ גַּם כֵּן מִשְׁפָּטֵי גֵּיהִנָּם, וְהִקְשׁוּ עָרְפָּם לְבִלְתִּי קַחַת מוּסָר. וְלָכֵן אָמַר: חָלִילָה לִי אִם אֶקַּח מֵחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל. רָמַז גַּם כֵּן בָּזֶה בְּאוֹתָן הָרְשָׁעִים, שֶׁהָיוּ מְזַלְזְלִים בְּמִצְוַת צִיצִית וְהוֹלְכִים בְּלִי צִיצִית לְגַמְרֵי. וְאַף אִם יֵשׁ לָהֶם 'אַרְבַּע כְּנָפוֹת' בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, אֵינָם יוֹצְאִים בָּזֶה, שֶׁאֵינוֹ מְכַסֶּה רֹאשׁוֹ וְרֹב גּוּפוֹ. עַד שְׂרוֹךְ נַעַל — שֶׁאֵין מְדַקְדְּקִים בַּהֲנָחַת תְּפִלִּין, שֶׁיִּהְיוּ הָרְצוּעוֹת שְׁחוֹרוֹת, וְיִהְיוּ בְּלִי שׁוּם קִשּׁוּר. וְהָרְצוּעָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בַּחֲתִיכָה אַחַת, וְלֹא בִּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ חֲתִיכוֹת. וְרָאִיתִי הָעוֹלָם מְקִלִּין בְּזֶה, אֲבָל עֲנשׁ הָעוֹבְרִים וּמְזַלְזְלִים בְּמִצְוַת צִיצִית וּתְפִלִּין וּמַלְעִיגִין עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה וּמְזַלְזְלִין אֶת הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּלְצוּרְבָא מֵרַבָּנָן, כִּי הֵם חֵלֶק שֶׁלְּךָ וּמֵרְשׁוּתְךָ שֶׁל מֶלֶךְ סְדוֹם, שֶׁהוּא שַׂר שֶׁל גֵּיהִנָּם.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׂעַ בֶּן לֵוִי: זִמְנָא חֲדָא פָּגַעְתִּי סָמוּךְ לְשַׁעַר הַגֵּיהִנָּם. שָׁמַעְתִּי קוֹל כְּרוּז אוֹתָן הָרְשָׁעִים, שֶׁהָיוּ מַלְעִיגִים עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, וְהָיוּ נִדּוֹנִים בְּיִסּוּרִים קָשִׁים יוֹתֵר מִכָּל הָרְשָׁעִים. וְשָׁמַעְתִּי קוֹל מַר וִילָלָה מְאֹד וְצוֹעֲקִים: וַי, וַי! דִּבְרֵי תּוֹרָה וְדִבְרֵי יִרְאָה שָׁמַעְנוּ, וְלֹא הִטִּינוּ אֹזֶן הֵיטֵב וְלָשִׂים עַל לִבֵּנוּ! אוֹי וַאֲבוֹי! דִּבְרֵי חֲכָמִים, שֶׁפֵּרְשׁוּ לָנוּ שָׂכָר וְעֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, וְלֹא קִיַּמְנוּ דִּבְרֵיהֶם! וּבְתוֹךְ כָּךְ שָׁמַעְתִּי קוֹל שֶׁאוֹמְרִים אֵלַי: בַּר לִוָּאֵי, בַּר לִוָּאֵי, לֵךְ לְאוֹרְחָךְ! וּבָאתִי כְּמַזְכִּיר אוֹתְךָ שֶׁלֹּא תִּפְתַּח פִּיךָ בְּשׁוּם תְּפִלָּה בְּעַד כִּתּוֹת הַנִּדּוֹנִים בְּגֵּיהִנָּם וְלֵילֵךְ וּלְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם; הֲלֹא כְּתִיב עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי הַצַּדִּיקִים! עַד כָּאן לְשׁוֹן הַזֹּהַר.
עַל כֵּן לֹא יָקֵל הָאָדָם בְּעֵינָיו, וְיִזְכֹּר אֶת מַעֲמָדוֹ בָּעוֹלָם הַשָּׁפֵל, שֶׁהוּא הֶבֶל וָרִיק, וְהוּא לָהוּט אַחַר עֲסָקָיו וּמִחְיָתוֹ, בִּכְדֵי שֶׁיִּשְׁכַּח לְגַמְרֵי עֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא יָשִׂים אֶל לִבּוֹ לִקְבֹּעַ לִלְמֹד שִׁעוּר אֶחָד בִּתְמִידוּת. וְאִם אֵין בִּיכָלְתּוֹ לִלְמֹד בְּעַצְמוֹ, אֲזַי יִקְבַּע לוֹ זְמַן שֶׁיִּשְׁמַע לְקוֹל הַמּוֹכִיחִים אוֹתוֹ, אוֹ יִשְׁמַע בְּאָזְנוֹ וְיִתְחָרֵט וְשָׁב וְרָפָא לוֹ. וְיִזְכֹּר, שֶׁסּוֹף הָאָדָם הוּא לְמִיתָה, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִפָּטֵר מֵהַדִּין הָעֶלְיוֹן זוּלַת תּוֹרָה וּמִצְווֹת הַמְּגִנִּים עָלָיו. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם יִתְבּוֹנֵן אָדָם תֵּכֶף בְּקוּמוֹ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשׁוֹ עַל חַטְּאוֹת נְעוּרָיו וּפְשָׁעָיו, וְיֵאָנַח בְּשִׁבְרוֹן לֵב. וְכָתְבוּ בַּעֲלֵי מוּסָר: כְּשֶׁהָאָדָם נֶאֱנָח עַל חֲטָאָיו, יֹאמַר אֶל לִבּוֹ: לִבִּי לִבִּי, אֲשֶׁר הוּא קָשֶׁה כְּאֶבֶן וּבִלְתִּי נָמֵס מֵרֹב מֶרְיְךָ הַקָּשֶׁה. בְּזָכְרְךָ, וְאַף אִם נַעֲשֵׂיתָ בִּשְׁבִיל הַחֲטָאִים וּפְשָׁעִים כְּבַרְזֶל וְכַאֲבָנִים, אַף עַל פִּי כֵן רָאוּי לְךָ לְהִפָּתַח מֵרֹב אַנְחוֹתַי, הַמְשַׁבֶּרֶת הָרֵי בַּרְזֶל וְהָרֵי אֲבָנִים. הַטּוֹב לְךָ לְהַמְתִּין עַד כִּי תִּפָּתַח לְךָ שׁוּחָה בְּמָקוֹם צַר וְאָפֵל בַּקֶּבֶר, כִּי אָז תּוֹלָע קָטָן יִפְתַּח מוֹרְשֵׁי לְבָבְךָ וְיִבְדֹּק הֵיטֵב כָּל חַדְרֵי לִבְּךָ, וִיחַפֵּשׂ מְזוֹנוֹ בְּכָל קִרְבֵי מֵעֶיךָ, וְיֵצֵא יָצוֹא וְיָשׁוּב כְּבַעַל הַבַּיִת בְּאַפַּדְנוֹ?! אָמְנָם יוֹתֵר טוֹב לְךָ לְהִפָּתַח עַתָּה אֶל גְּנּוּחִי וִילָלָה עַל חֲטָאַי וּפְשָׁעַי, אֲשֶׁר הִרְבֵּיתִי הָלַכְתִּי אַחַר תַּאֲוַת לִבִּי, וּמָה אֶעֱשֶׂה לְיוֹם הַפְּקֻדָּה כִּי יְבֻקַּשׁ חֶשְׁבּוֹנִי?! וּמָה אָשִׁיב עַל עֲווֹנִי?!
וְהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר יַחֲשֹׁב הָאָדָם כֵּן וְיַשְׁלִיך אֶת גַּאֲוָתוֹ וְיִשְׁמַע לְקוֹל הוֹרִים וּמוֹרִים, וְיִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם — אֲזַי אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, יוּכַל לְהֵרָפֵא עַל יְדֵי תְּפִלַּת נִשְׁמָתָן שֶׁל צַדִּיקִים, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיִּתְעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ לִשְׁמֹעַ לְדִבְרֵי הַמּוֹרִים דַּרְכֵי צֶדֶק, וְיַעֲשֶׂה עַל יְדֵי זֶה תְּשׁוּבָה, אָז מַעֲלָתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד. וְיִנָּצֵל מֵעֳנָשִׁים הַמָּרִים וְקָשִׁים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל. זוּלַת שְׂכָרוֹ, אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּעֵקֶב שְׂכָרוֹ. מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ! אָמֵן.