לדלג לתוכן

קב הישר/סא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כְּתִיב בַּתּוֹרָה: לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם, וְלֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ. וּבֵאֵר הָעִנְיָן בַּזֹּהַר וַיַּקְהֵל, כִּי כְּבָר יָדוּעַ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַשֵּׁנָה הוּא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מִמִּיתָה, כִּי בִּהְיוֹת הָאָדָם יָשֵׁן, נַפְקָת מִנֵּיהּ, וְלֹא אִשְׁתָּאֵר בֵּיהּ כִּי אִם הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר חַיּוּתָהּ הִיא רַק רְבִיעִית הַדָּם שֶׁבַּלֵּב, וְעַל כֵּן הַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְפַּשְּׁטָא בְּגוּפוֹ לִשְׁרוֹת עָלָיו, וּבִפְרָט בַּלַּיְלָה, שֶׁהוּא זְמַן שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים; וְאַף שֶׁקָּם בַּלַּיְלָה וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה — אַף עַל פִּי כֵן הַנְּשָׁמָה לֹא מִתְיַשֶּׁבֶת כָּל כָּךְ בְּתוֹךְ הַגּוּף עַד אַחַר זְמַן הַתְּפִלָּה, וְאָז הַנְּשָׁמָה מוּכָנָה כָּרָאוּי לָשׁוּב לְהַגּוּף.
וְיָדוּעַ, שֶׁשְּׁלִיטַת הַנְּשָׁמָה הִיא מִצַּד קְדֻשָּׁה, וּשְׁלִיטַת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ הוּא מִצַּד הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי; וּכְשֶׁיֹּאכַל הָאָדָם קֹדֶם שֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּזְמַן שְׁלִיטַת הַנֶּפֶשׁ הַשּׁוֹכֶנֶת בַּדָּם, שֶׁהִיא תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַנָּחָשׁ, אֲזַי הָאֲכִילָה ושְׁתִיָּה מַמָּשׁ כְּאִלּוּ מַקְרִיב קָרְבָּן לְהַנָּחָשׁ. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם — לִשְׁלֹט הַנֶּפֶשׁ שֶׁבַּדָּם, בְּעוֹד שֶׁהַנְּשָׁמָה עֲדַיִן אֵינוֹ אֵצֶל הָאָדָם. וְלָכֵן כְּתִיב: לֹא תְנַחֲשׁוּ — לֹא תִתֵּן מָקוֹם לַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי. וּמְפֹרָשׁ שָׁם בַּזֹּהַר, שֶׁהָאוֹכֵל אוֹ שׁוֹתֶה קֹדֶם שֶׁהִתְפַּלֵּל, אַף שֶׁעֲדַיִן לֹא הֵאִיר הַיּוֹם, מַמָּשׁ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כַּנִּזְכָּר.
וְהִנֵּה רָאִיתִי, שֶׁכַּמָּה אֲנָשִׁים בַּמְּדִינוֹת הָאֵלּוּ, אֲשֶׁר הֵם לְהוּטִין אַחַר גְּרוֹנָם, וְתֵכֶף כְּשֶׁיַּעַמְדוּ קֹדֶם שֶׁיֵּאוֹר הַיּוֹם אֵיזֶה שָׁעוֹת בְּהַשְׁכָּמָה — מְדַמִּין בְּעַצְמָן שֶׁיָּמוּתוּ, אִם לֹא יִשְׁתּוּ יֵין שָׂרָף, וְהִיא לָהֶם כְּהֶתֵּר גָּמוּר לְמַלְּאוֹת תַּאֲוָתָם וּשְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע. וְלִפְעָמִים שׁוֹתִין וּמִשְׁתַּכְּרִין, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַתְּפִלָּה שֶׁל שַׁחֲרִית — הַתְּפִלָּה אֵינָהּ שְׁגוּרָה בְּפִיהֶם. וְזֶה חֵטְא גָּדוֹל, אֲשֶׁר כַּמָּה גְּדוֹלִים נִכְשָׁלִין בָּהּ.
וְהִנֵּה צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע: בִּהְיוֹת הָאָדָם נִמְשָׁךְ אַחַר תַּעֲנוּגֵי הַגּוּף וְאַחַר תַּאֲווֹת לִבּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְעַל יְדֵי כֵּן הוּא מִתְבַּטֵּל מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא — אֲזַי נִלְכָּד בִּמְצוּדָה רָעָה, וְאֵינוֹ זוֹכֶה לִקָּבֵר בְּאָרוֹן כָּרָאוּי. עַיֵּן שָׁם בַּזֹּהַר, דְּמַאֲרִיךְ בָּזֶה בְּסוֹד יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁנָּטִיר בְּרִית דִּילֵיהּ — כְּתִיב בֵּיהּ (בְּרֵאשִׁית נ, כו): "וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם", כִּי מִי שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר תַּאֲווֹת וּשְׁרִירוּת לִבּוֹ, הוּא נִכְשָׁל בַּעֲווֹן רְאִיַּת קֶרִי. עַל כֵּן הַיָּרֵא וְחָרֵד לִדְבַר ה', יִשְׁמַע לְקוֹל הָעֵצָה הַטּוֹבָה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֲתִיכָא דְּאִסּוּרָא לֶאֱכֹל אוֹ לִטְעֹם שׁוּם דָּבָר קֹדֶם שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, וּבִתְפִלָּתוֹ יַזְכִּיר בִּבְכִי וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי ה' שֶׁיְּזַכֵּהוּ ה' שֶׁבִּמְעַט אֹכֶל וּבִמְעַט שְׁתִיָּה יִשְׂבַּע נַפְשׁוֹ, וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילָה ושְׁתִיָּה.
וּבִפְרָט שֶׁאֲנַחְנוּ יַתְמֵי דְיַתְמֵי, שֶׁאֵין אָדָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְלֹא יֶחֱטָא, וְעַל כֵּן מֻכְרָחִים אָנוּ אֶל הַתְּשׁוּבָה. וְזֶהוּ הַגָּדֵר הָרִאשׁוֹן אֶל הַתְּשׁוּבָה, שֶׁבְּתוֹךְ הַחֵשֶׁק וְחֶמְדַת הָאָדָם אֶל הַמַּאֲכָל — יִסּוֹג אָחוֹר וְיַפְסִיק, כַּמְבֹאָר בְּסִפְרֵי הַמּוּסָר הַקּוֹדְמִים, עַיֵּן שָׁם. וּבִפְרָט בַּסֵּפֶר לְרַבֵּנוּ יְשַׁעְיָה סֶגַל זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי בִּטּוּל עֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי הָאֲכִילָה ושְׁתִיָּה בַּלֵּילוֹת קֹדֶם הַשֵּׁנָה, שֶׁאָז הוּא זְמַן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ וְנִשְׁמָתוֹ בְּפִקָּדוֹן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּנְקִיּוּת, וּלְעַיֵּן בְּמַעֲשָׂיו הֵיטֵב בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ אִם לֹא פָּגַם בַּיּוֹם הֶעָבָר. וְאִם נִזְכַּר שֶׁחָטָא בְּמַעֲשָׂיו הֵיטֵב בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ אִם לֹא פָּגַם בְּיוֹם הֶעָבָר, וְאִם נִזְכַּר שֶׁחָטָא יָשִׂים לְזִכָּרוֹן בְּלִבּוֹ לְתַקֵּן הַמְעֻוָּת. וְכָל זֶה אִם יֵשׁ לוֹ שְׁהוּת לְהַרְהֵר וּלְהִתְבּוֹנֵן עַל כָּךְ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁהָאָדָם הוּא מַרְבֶּה בַּאֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ עַד שֶׁכְּרֵסוֹ הוּא מָלֵא יוֹתֵר מִדַּי, וְשִׂכְלוֹ הוּא מְעֻרְבָּב מֵרֹב הָאֲכִילָה ושְׁתִיָּה — אֵיךְ יַחֲשֹׁב בְּדַעְתּוֹ לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה?! שֶׁהֲרֵי אַחַר שִׁכְרוּתוֹ יִפֹּל עַל מִטָּתוֹ כַּחֲזִיר, וְאֵיךְ תַּעֲלֶה נִשְׁמָתוֹ לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד לְקַבֵּל שֶׁפַע, כְּמוֹ שְׁאָר הַנְּשָׁמוֹת הַטְּהוֹרוֹת?!
וְעַיֵּן בַּזֹּהַר, פָּרָשַׁת לֵךְ לְךָ, שֶׁהֶאֱרִיך רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בַּפָּסוּק (יְשַׁעְיָה כו, ט): "נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה, אַף רוּחִי בְּקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ". תָּא חָזִי: כַּד בַּר נָשׁ סָלִיק עַל עַרְסֵיהּ, נִשְׁמָתֵיהּ נָחִית מִנֵּיהּ וְכוּ'. וְסִיּוּם כַּוָּנַת הַזֹּהַר, כִּי טוֹב לַנְּשָׁמָה, אֲשֶׁר הִיא בָּאָה טְהוֹרָה, בְּלִי שׁוּם פְּגָם וְעָווֹן, וְכָל דְּרָכָיו הֵן בְּחֵלֶק קְדֻשָּׁה — אֲזַי הַהִיא נַפְשָׁא זַכָּאָה לְמִחְמֵיהּ בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.
וּכְשֵׁם שֶׁהַמַּעֲשֶׂה מְעַכֵּב הַנְּשָׁמָה מִלַּעֲלוֹת אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כָּךְ הַדִּבּוּר הוּא פּוֹגֵם כְּלָשׁוֹן הָרָע וְדִבְרֵי נִבּוּל פֶּה, שֶׁמַּחֲרִימִין אוֹתוֹ אַרְבָּעִים מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וּמְנַדִּין אוֹתוֹ, עַד שֶׁיִּתְחָרֵט הָאָדָם וְיַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה. עַיֵּן שָׁם בַּאֲרִיכוּת. וְכֵן מִי שֶׁמְּדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב, וַחֲבֵרוֹ הוּא סוֹמֵך עַל דִּבּוּרוֹ, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁדִּבּוּרוֹ הוּא חָלוּק מִמַּחֲשֶׁבֶת לִבּוֹ.
וְאִיתָא בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת נָשׂא: הַהִיא מִלָּה שֶׁל רְמִיָּה, דְאַפִּיק בַּר נָשׁ, סַלְקָא וּבָקַע רְקִיעִין וְקַיָּמָא עַד דְּעָאל לַיְלָה, וְנִשְׁמְתָא סַלְקָא קַמֵּיהּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: מִשּׁוֹכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִּיךָ. וּכְדֵין אִתְרַשִּׁים הַהוּא מִלָּה וְהַהוּא חוֹבָה דְּבַר נָשׁ, וּבְגִין כָּךְ אַשְׁרֵי הָאָדָם, שֶׁהַנְהָגוֹתָיו הֵן בִּלְתִּי רַמָּאוּת.
וְאִם יַחֲשֹׁב הָאָדָם: הֲרֵי מָצִינוּ הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם, שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם הֵם בְּעָרְמָה, וּלְעוֹלָם אֵין פִּיהֶם וְלִבָּם שָׁוִים, וּמְרַמִּין הַבְּרִיּוֹת בְּדִבּוּרָם — וְהֵן מַרְוִיחִין בְּמַעֲשֵׂיהֶן?! אֲבָל דַּע, כִּי עָנְשָׁן הוּא גָּדוֹל, וְסוֹפָן שֶׁיִּהְיוּ נִטְרָדִין מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וְעוֹלָם הַבָּא, כִּי זֶהוּ דֶּרֶךְ הַמִּינִים וּפוֹקְרִים, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דִּבּוּר — הֵן לְרָעָה וְהֵן לְטוֹבָה.
וְאִיתָא בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת שְׁלַח: רַבִּי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יֵיסָא הֲוֵי אַזְלֵי בְּאוֹרְחָא. אָמַר רַבִּי יֵיסָא לְרַבִּי חִזְקִיָּה: חֲמִינָא בְּאַפָּךְ, דְּהִרְהוּרָא דְּאוֹרַיְתָא אִית גַּבָּךְ. אָמַר לֵיהּ: הָא וַדַּאי בְּהַאי קְרָאִי אִסְתַּכַּלְנָא בֵּיהּ, דְּאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ (קֹהֶלֶת ג, יח־יט): "כִּי מִקְרֶה בְּנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה מִקְרֶה אֶחָד לָהֶם, כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן". כִּי הַכֹּל הָבֶל. וְאִם כֵּן יֵשׁ כָּאן חַס וְשָׁלוֹם פִּתְחוֹן פֶּה לָרְשָׁעִים, לְאִנּוּן דְּלָאו מְהֵימְנוּתָא אִשְׁתַּכַּח בְּהוּ. אָמַר לֵיהּ: וַדַּאי יֵשׁ לְעַיֵּן בְּהַאי קְרָא.
אַדְהָכֵי חֲזוּ בַּר נָשׁ אָתָא וְשָׁאִיל מַיָּא כוּ'. אַפִּיק רַבִּי יֵיסָא זְפִירָא מָלֵא מַיִם וְיָהִיב לֵיהּ, וְשָׁתָה. בָּתָר דְּשָׁתָה, סְלִיקוּ לְטוּרָא וְאַשְׁכְּחוּ תַּמָּן נוֹדָא דְּמַיָּא. אָמַר לוֹן הַאי בַּר נָשׁ: הַשְׁתָּא שְׁאִילוּ לִי מִלִּין דְּאוֹרַיְתָא — וַאֲפָרֵשׁ יַתְהוֹן וְכוּ'. וְשָׁאֲלוּ לֵיהּ הַפֵּרוּשׁ דְּהַאי קְרָא: כִּי מִקְרֶה בְּנֵי אָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה — מִקְרֶה אֶחָד לְכֻלָּם וְכוּ'. אָמַר לוֹן: וְכִי אָמַר שְׁלֹמֹה פָּסוּק זֶה מֵעַצְמוֹ?! אֶלָּא הוּא אַהֲדַר אִנּוּן מִלִּין דְּאַמְרֵי טִפְּשָׁאֵי דְּעָלְמָא בְּעָלְמָא, וְאַדִּלְעֵיל קָאֵי דִּכְתִיב תְּחִלָּה: אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם לְבָרָם הָאֱלֹהִים וְלִרְאוֹת שְׁהֵם בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם, כִּי מִקְרֶה אֶחָד וְגוֹ'. וְהָכֵי פֵּרֵשׁ, דְאָמַר שְׁלֹמֹה עַל עַצְמוֹ: אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי לְהִתְבּוֹנֵן בְּעִנְיָן אֶחָד, וְהוּא זֶה עַל דִּבְרַת בְּנֵי אָדָם לְבָרָם הָאֱלֹהִים — הַפֵּרוּשׁ הוּא כָּךְ: כִּי יֵשׁ כִּתּוֹת רְשָׁעִים, הַמִּתְגָּאִים בְּדַעְתָּם וְאוֹמְרִים: הִנֵּה אֲנַחְנוּ חֲכָמִים, וְאֵין כְּדַאי לָנוּ לְהִתְחַבֵּר עִם שְׁאָרֵי בְּנֵי אָדָם, כִּי אוֹתָנוּ בָּרָא אֱלֹהִים שֶׁנִּהְיֶה לְבַדֵּנוּ, בִּלְתִּי הִתְחַבְּרוּת עִם בְּנֵי אָדָם, וְרוֹצִין לְהִתְגָּאוֹת עַל בְּנֵי הָאָדָם, וְעַל יְדֵי זֶה הִתְבּוֹנַנְתִּי וְאַרְאֶה לָהֶם הָאֱמֶת שֶׁכֵּן הוּא, שֶׁהוּא נָכוֹן שֶׁיִּהְיוּ לְבַדָּם, וְלֹא לְהִתְחַבֵּר עִם בְּנֵי הָאָדָם שֶׁהֵם יְרֵאִים וַחֲרֵדִים, כִּי אִם עִם בְּנֵי אָדָם, הַהוֹלְכִים אַחַר עִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, וְאֵין חוֹשְׁבִים כְּלָל עַל חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, וְהֵמָּה כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ.
וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְלִרְאוֹת שְׁהֵם בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם — לְבַדָּם, רְשָׁעִים לְעַצְמָן, וְלֹא לְהִתְחַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם הַיְרֵאִים הַכְּשֵׁרִים. וּמָה הוּא הַדִּבּוּר שֶׁל אוֹתָן הָרְשָׁעִים? שֶׁרוֹצִין לְחַדֵּשׁ דָּבָר שֶׁל שָׁוְא וָשֶׁקֶר מִלִּבָּם, שֶׁאוֹמְרִים: כִּי מִקְרֶה אֶחָד לָאָדָם, וּמִקְרֶה אֶחָד לַבְּהֵמָה. עַל כֵּן אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, כִּי אֵין מַתַּן שָׂכָר לַצַּדִּיקִים, וְאֵין עֹנֶשׁ לָרְשָׁעִים, וְלֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן. אֲבָל תִּפַּח רוּחָן, דְּאִנּוּן בְּהֵמוֹת וְאִנּוּן טִפְּשָׁאִין מְחֻסְרֵי אֲמָנָה — אוֹי לָהֶם וּלְנַפְשַׁיְהוּ! וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה אֲבַתְרֵיהּ: מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי אָדָם, הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה, וְרוּחַ הַבְּהֵמָה, הַיּוֹרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאֶרֶץ. פֵּרוּשׁ: אִנּוּן טִפְּשָׁאִין אֵינָן יוֹדְעִין דִּין וָדַת תּוֹרָתֵינוּ הַקְּדוֹשָׁה וְדַרְכֵּי הַיִּרְאָה, וְאוֹחֲזִין בְּמֵדַּת הַגַּאֲוָה, לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה. הֲלֹא יֵשׁ לָהֶם לֵידַע, כִּי רוּחַ בְּנֵי אָדָם הֵם הַכְּשֵׁרִים, וַדַּאי הִיא הָעוֹלָה לְמַעְלָה. וְרוּחַ הַבְּהֵמָה שֶׁל אוֹתָן הָרְשָׁעִים, הַחוֹטְאִים בְּנַפְשׁוֹתָם וְנִדְמוּ כַּבְּהֵמָה — הִיא יוֹרֶדֶת לְמַטָּה לָאָרֶץ, לְהַאי אֲתָר דַּהֲוֵי תִּפַּח רוּחָן. עֲלַיְהוּ כְּתִיב: יִהְיוּ כְּמוֹץ לִפְנֵי רוּחַ, וּמַלְאַךְ ה' דּוֹחֶה אוֹתוֹ.
אָתוּ רַבִּי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יֵיסָא וְנָשְׁקוּ אוֹתוֹ. אָמְרוּ: כָּל כָּךְ הֲוָה עִמָּךְ, וַאֲנַחְנוּ לֹא יְדַעְנָא! זַכָּאָה הַאי שַׁעְתָּא, דְּאַרְעָנָא בָּךְ כוּ'! אָמְרוּ לֵיהּ: תִּבָּעֵי דְּנִתְחַבַּר בָּךְ, וְתֵיזִיל בַּהֲדָן? אָמַר לְהוּ: אִי עֲבִידְנָא הָכֵי — אוֹרַיְתָא תִּקְרָא לִי "כְּסִיל", וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּאִתְחַיָּבְנָא בְּנַפְשָׁאִי. אָמְרוּ לֵיהּ: לָמָּה? אָמַר לְהוּ, דְּהָא שְׁלוּחָא אֲנָא, וְשָׁדְרוּ לִי בִּשְׁלִיחוּתָא; וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא אָמַר (מִשְׁלֵי כו, ו): "מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שׁוֹתֶה, שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל". תָּא חָזִי: מְרַגְּלִים עַל דְּלָא אִשְׁתַּכְּחוּ בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא וּשְׁלוּחֵי מְהֵימְנוּתָא אִתְחַיְּבוּ בְּנַפְשַׁיְהוּ בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. נָשִׁיק לְהוּ וְאָזִיל.
אָזְלֵי רַבִּי יֵיסָא וְרַבִּי חִזְקִיָּה. עַד דַּהֲוֵי אָזְלֵי, פָּגְעֵי בְּאִנּוּן בְּנֵי נָשָׁא, וּשְׁאִילוּ רַבִּי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יֵיסָא מַה שְּׁמֵיהּ דְּהַאי גַּבְרָא. אָמְרוּ לוֹן: רַבִּי חַגַּי שְׁמֵיהּ, וְהוּא חַד דְּמִן חַבְרַיָּא דְּהַאי מָתָא, דְּשָׁלְחוּ לֵיהּ חַבְרַיָּא לְגַבֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לְמִנְדַּע מִלִּין מִפּוּמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְכוּ'. אַָמְרוּ: זַכָּאָה אִיהוּ וְזַכָּאִין חַבְרַיָּא דִּילֵיהּ, דְּשָׁלְחוּ לֵיהּ, דִּשְׁלִיחָא מְהֵימָנָא הוּא. עַד כָּאן לְשׁוֹן הַזֹּהַר.
נִלְמָד מִן הַנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁיִּרְאֶה הָאָדָם בְּעֵין שִׂכְלוֹ, שֶׁסּוֹף דָּבָר הוּא, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִירָא מִן הָעֹנֶשׁ, לִזְכֹּר תָּמִיד הַפָּסוּק שֶׁסִּיֵּם שְׁלֹמֹה בְּסוֹף הַסֵּפֶר: סוֹף דָּבָר — הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְווֹתָיו שְׁמֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. וְדַע, כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יָבוֹא הָאֱלֹהִים בְּמִשְׁפָּט. וְכָל הָאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַתְרָן — יִוָּתְרוּ לוֹ חַיָּיו. וִיהִי רָצוֹן, שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרִים הָאֵלּוּ קְשׁוּרִים וַחֲתוּמִים עַל לוּחַ לִבֵּנוּ, וְאָז טוֹב יִהְיֶה לָנוּ סֶלָה.