קב הישר/נז

כָּתוּב בַּטּוּר: בַּבֹּקֶר יִתְגַּבֵּר אָדָם כַּאֲרִי לָקוּם לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וְיִזָּהֵר לִטֹּל יָדָיו סָמוּךְ לְמִטָּתוֹ וְלִשְׁפֹּך מַיִם דַּוְקָא עַל גַּבֵּי כְּלִי, כְּדֵי לְהַעֲבִיר הַזֻּהֳמָה וְרוּחַ רָעָה מֵעַל יָדָיו, כַּמְבֹאָר בְּסִפְרֵי הַמּוּסָר. וְלֹא יֵלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלִי נְטִילַת יָדָיִם.
וְאִיתָא בַּזֹּהַר וָאֶתְחַנַּן, כִּי בָּרָקִיעַ מַמְתִּינִים וּמְצַפִּים עַל קִימַת בַּר יִשְׂרָאֵל, שֶׁיָּקוּם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבִתְפִלָּה. וְהָרְאָיָה: דְּכַד בַּר נָשׁ קָאִים מֵעַרְסֵיהּ לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְתָא — כָּרוֹזָא קָאִים עֲלֵיהּ וְאוֹמֵר: הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה', כָּל עַבְדֵי ה', הָעוֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁעוֹמֵד וְהוֹלֵךְ לְבֵי כְּנִשְׁתָּא בִּצְלוֹתֵיהּ קַמֵּיהּ מָארֵיהּ, הָאי כְּרָזָא קָארֵי עֲלֵיהּ: וְנָתַתִּי לְךָ מְהַלְּכִים בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה. אָכֵן כָּל זֶה הוּא כְּשֶׁהָאָדָם מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וּבְתַחֲנוּנִים יְדַבֵּר רָשׁ. כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁאָמַר: וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' וְגוֹ'.
וְצָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו לְמַטָּה סְגוּרוֹת, וְלִבּוֹ יִהְיֶה לְמַעְלָה. וּמִי שֶׁהוּא רָגִיל לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַמַּחֲזוֹר אוֹ מִן הַסִּדּוּר, יִרְאֶה לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַכְּתָב, וְלֹא יַבִּיט מִחוּץ לַמַּחֲזוֹר אוֹ מִחוּץ לַסִּדּוּר, כִּי הַשְּׁכִינָה עוֹמֶדֶת לְנֶגְדּוֹ, וְאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בַּשְּׁכִינָה. וּבְסִפְרָא דְרַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר: מַאן דְפָקַח עֵינוֹי בְּשַׁעְתָּא דִּצְלוֹתָא אוֹ מַאן דְּלָא מָאִיךְ עֵינוֹי בְּאַרְעָא — מַקְדִּים עָלָיו מַלְאַךְ הַמָּוֶת וּבָא אֶצְלוֹ קֹדֶם מוֹתוֹ; וְכַד תִּפּוּק נַפְשֵׁיהּ — לָא יִסְתַּכֵּל בִּנְהִירוּ דִּשְׁכִינְתֵּיהּ, דִּכְתִיב: כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי. אֲבָל קֹדֶם מוֹתוֹ כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל זוֹכֶה לִרְאוֹת אֶת הַשְּׁכִינָה, וּמִי שֶׁהוּא זוֹכֶה הַשְּׁכִינָה מַקְדִּימָה אֶצְלוֹ. וְזֶהוּ סִימָן טוֹב לְבַר נָשׁ, שֶׁיֵּדַע שֶׁנִּשְׁמָתוֹ תֵּצֵא מִמֶּנּוּ בְּנָקֵל וּבְנַחַת, בְּלִי שׁוּם יִסּוּרִים.
 וְאִם אֵינוֹ זוֹכֶה — לֹא מְקַדֶּמֶת הַשְּׁכִינָה לָבוֹא, וְהָאָדָם סוֹבֵל יִסּוּרִים גְּדוֹלִים בִּשְׁעַת יְצִיאַת נִשְׁמָתוֹ, עַד שֶׁיְּרַחֵם ה' עָלָיו לִפְרֹשׂ נְהִירוּ קְצָת מִשְּׁכִינָה, כְּדֵי שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ. אָמְנָם זֶהוּ אַחַר שֶׁסָּבַל יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים, שֶׁהַסִּימָנִים הֵן כְּאִלּוּ נִשְׁחָטִין בְּסַכִּין פְּגוּמָה, וְהַבְּנֵי מֵעַיִם מִתְכַּוְּצִין. וְעַל זֶה הִזְכִּיר הַזֹּהַר וָאֶתְחַנַּן, שֶׁמִּי שֶׁהוּא מַבִּיט אָנָה וָאָנָה בִּתְפִלָּתוֹ, וְאֵינוֹ מָאִיךְ עֵינָיִם לְמַטָּה, אֲזַי לֹא יִזְכֶּה שֶׁתַּקְדִּים שְׁכִינָה לְהִתְרָאוֹת אֵלָיו, כְּדֵי שֶׁיִּסְבֹּל צַעַר הַגְּסִיסָה. וְעַל זֶה יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלָיו לְעֵת מְצֹא, זֶה יוֹם הַמָּוֶת, שֶׁתְּהֵא מִיתָתוֹ בְּנָקֵל בִּלְתִּי יִסּוּרִים, לְבִלְתִּי עִרְבּוּב הַדַּעַת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לוֹמַר הַוִּדּוּי וּלְהִתְוַדּוֹת עַל כָּל פְּשָׁעָיו וַחֲטָאָיו, וּלְסַדֵּר צַוָּאָה לְבָנָיו אֵיךְ יִתְנַהֲגוּ אַחֲרֵי מוֹתוֹ — שֶׁיִּהְיוּ מֵהוֹלְכֵי תָּמִים, וְלֹא יַשְׁחִירוּ פָּנָיו בַּקֶּבֶר, כִּי זְכוּת גָּדוֹל הוּא לָאָדָם, אֲשֶׁר הוּא מֵת בְּשִׂכְלוֹ לְדַבֵּר לִפְנֵי מוֹתוֹ, כִּי לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְכָךְ. וּבְעוֹדוֹ בִּבְרִיאוּתוֹ יִתְפַּלֵּל הָאָדָם, שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁתַּקְדִּים אֵלָיו הַשְּׁכִינָה לְהַצִּילוֹ מִמִּיתָה חֲטוּפָה וּמִמִּיתָה מְשֻׁנָּה וּמִמִּיתוֹת אַכְזָרִיּוֹת.
וּרְפוּאָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת דָּבוּק בַּתּוֹרָה בְּחַיָּיו, כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה יֵשׁ לוֹ דְּבֵקוּת אֶת הַשְּׁכִינָה לִפְנֵי מוֹתוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן — לְאַחַר מוֹתוֹ. כִּדְאִיתָא בְּזֹהַר וָאֶתְחַנַּן: רַבִּי אַחָא הֲוֵי קָאִים עִמֵּיהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. לֵילְיָא חֲדָא, בָּתַר פַּלְגּוֹת לֵילְיָא, הֲווּ מִשְׁתַּדְּלֵיהּ בְּאוֹרַיְתָא. פָּתַח רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְאָמַר: כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה — תָּא חָזִי, שְׁכִינְתָּא לֹא מִתְיַשֶּׁבֶת אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה, וּבִזְכוּת הַתּוֹרָה עָלְמָא קָאִים, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְגוֹ', לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה. וּכְשֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, אֲזַי נֶאֱמַר: עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ? וַיֹּאמֶר ה': עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי. וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מַאן דְּיָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָה וְאֵינוֹ לוֹמֵד — הֲרֵי הוּא כְּאָדָם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה צְנוּעָה וּנְעִימָה בְּמַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים, וְהַבַּעַל עוֹזֵב אוֹתָהּ, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה עִמָּהּ כְּפִי הַחִיּוּב הָרָאוּי לָהּ מִן הַתּוֹרָה: שְׁאֵרָהּ, כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ. וְהָאִשָּׁה הַהִיא צוֹעֶקֶת עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ שֶׁעָזַב אוֹתָהּ.
כְּמוֹ כֵן הַתּוֹרָה צוֹעֶקֶת עָלָיו דִּין עַל מַה שֶּׁיָּכוֹל לִלְמֹד וְאֵינוֹ לוֹמֵד. אֲזַי פִּתְאֹם בָּא עָלָיו הַדִּין, רַחֲמָנָא לִצְלַן. אַדְהָכֵי אָתָא חַד גַּבְרָא וַהֲוֵי רָחִישׁ בְּשִׂפְוָתֵיהּ וְכוּ'. פָּתַח הַאי גַּבְרָא וְאָמַר: כְּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן — כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, הוּא זוֹכֶה לִדְבֹּק בִּשְׁכִינְתָּא, דְּאִיקָרָאת 'כָּבוֹד', וְכָל צְבָא מַעְלָה מְלַמְּדִין עָלָיו זְכוּת. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁבְּנֵי אָדָם הוֹלְכִים בַּדְּרָכִים הַמְקֻלְקָלִים — אֲזַי בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים מִתְהַוִּים וּמִתְיַלְּדִין כַּמָּה חִיצוֹנִים, וְהֵמָּה הַמְקַטְרְגִים עַל הָאָדָם. עַל זֶה נֶאֱמַר: וּכְסִילִים — שֶׁהֵן הָרְשָׁעִים — מֵרִים קָלוֹן. רָצָה לוֹמַר: מַגְבִּיהִין אֶת הַקָּלוֹן, שֶׁהֵן הַחִיצוֹנִיִּים שֶׁעוֹשִׂין קָטֵגוֹרְיָא עַל הָאָדָם, עַד שֶׁמְּבִיאִין אֵיזוֹ גְּזֵרָה קָשָׁה. עַל כֵּן יִרְאֶה כָּל אָדָם לִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁתָּבוֹא הַשְּׁכִינָה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וּלְבָרֵךְ אוֹתוֹ בְּכַמָּה בִּרְכָאָן, אָמֵן.