קב הישר/נג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם — הַכֹּל הוּא לִכְבוֹדוֹ בָּרָא. וְכָל שֶׁכֵּן הָאָדָם, שֶׁהוּא עוֹלָם קָטָן, לֹא נִבְרָא אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם עֶבֶד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעָבְדוֹ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה וּבְאַהֲבָה. וְהִנֵּה בִּהְיוֹת הָאָדָם מְלֻבָּשׁ לְבוּשִׁים קְדוֹשִׁים בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים — אָז נִקְרָא עֶבֶד ה'.
וְאֵלּוּ הֵן הַדְּבָרִים, שֶׁאָדָם מְשַׁעְבֵּד גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ לַעֲבוֹדַת ה': אַהֲבַת הַתּוֹרָה, כַּוָּנַת הַמִּצְווֹת, כַּוָּנַת הַתְּפִלָּה, קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, קְדֻשַּׁת הָאֵבָרִים, קְדֻשַּׁת הַמַּחְשָׁבָה, קְדֻשַּׁת הַמַּחֲנֶה, קְדֻשַּׁת הַגְּדָרִים, קְדֻשַּׁת הַמִּדּוֹת.
וְנַתְחִיל בְּאַהֲבַת הַתּוֹרָה — הוּא שֶׁיְּכַוֵּן בְּלִמּוּדוֹ לְשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְלֹא לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ, כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיק עַצְמוֹ לְבַעַל תּוֹרָה אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עוֹלָם הַבָּא, וְכָל הַמְכַוֵּן בְּלִמּוּדוֹ לַהֲנָאוֹת עַצְמוֹ וְלִכְבוֹדו, עָלָיו נֶאֱמַר (יְשַׁעְיָה מ, ו): "וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה".
וְהָאָדָם הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, כִּי אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת.
צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר לֵילֵךְ לִישִׁיבָה שֶׁל הָרַב מוֹרֶה צֶדֶק לַעֲדָתוֹ. וְכָתַב הָרַב רַבִּי יַעֲקֹב בֵּירַב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי כְּנֶגֶד כָּל פַּעַם שֶׁאָדָם מוֹנֵעַ עַצְמוֹ לָלֶכֶת לִישִׁיבָה בָּעוֹלָם הַזֶּה — כָּךְ דּוֹחִין אוֹתוֹ מִן יְשִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה בָּעוֹלָם הַבָּא בְּמִסְפַּר יָמִים.
צָרִיךְ לִזָּהֵר בַּעַל הַתּוֹרָה מִגַּאֲוָה, כְּמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְתִּי לְעֵיל.
צָרִיךְ הָאָדָם לִלְמֹד הֲלָכָה בְּכָל יוֹם, וִיכַוֵּן לְדַיֵּק הֵיטֵב וּלְהָסִיר לְפִי שִׂכְלוֹ כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁבָּהּ, וּבָזֶה הוּא מֵסִיר מִן הַשְּׁכִינָה כָּל הַקְּלִפּוֹת וּמְקַשְּׁטָהּ בְּקִשּׁוּטִין, כִּי אוֹתִיּוֹת הֲלָכָה הֵן אוֹתִיּוֹת הַכַּלָּה, וְלֹא יֵבוֹשׁ לוֹמַר עַל דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַע וְלֹא יָדַע 'לֹא שָׁמַעְתִּי', וְיִלְמַד בְּכֹחַ עַד שֶׁיָּזִיעַ, וּבָזֶה הוּא מְשַׁבֵּר הַקְּלִפּוֹת.
גַּם יִזָּהֵר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּכַעַס בְּפִלְפּוּלוֹ בַּיְשִׁיבָה, כִּי חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ; וַאֲפִלּוּ עַל הַתַּלְמִידִים שֶׁלֹּא הֵבִינוּ לֹא יִהְיֶה בְּכַעַס; וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל בַּפְּרָקִים הַקּוֹדְמִין.
יִהְיֶה לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד לִקְדֻשַּׁת בֵּית הַמִּדְרָשׁ מַמָּשׁ, וְאִם אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד — יְיַחֵד בְּחַדְרוֹ זָוִית אֶחָד מְיֻחָד וְיִקְבַּע שָׁם עִתִּים לַתּוֹרָה.
עִקַּר לִמּוּד וְעֵסֶק הַתּוֹרָה הוּא, לַעֲשׂוֹת כִּסֵּא לַשְּׁכִינָה. וּבִהְיוֹת הָאָדָם מְלֻכְלָךְ בְּעָווֹן וָחֵטְא — אֲזַי אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עָלָיו, כִּי כָּל עָווֹן וְעָווֹן הוּא קוֹץ מַכְאִיב נֶגֶד הַשְּׁכִינָה, וְלָכֵן יִתְוַדֶּה הָאָדָם קֹדֶם שֶׁיִּלְמַד, כְּדֵי לְיַחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ.
סֵפֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טָעוּת — יְתַקֵּן, וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאָהָלְךָ עַוְלָה. אֵין לְהַגִּיהַּ מִסְּבָרָה. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ן, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: יָד הַמּוֹחֶקֶת בַּסְּפָרִים בִּלְתִּי רְאָיָה בְּרוּרָה — תִּקָּצֵץ. וְלַטָּאי דְּרַבָּנָן יַגִּיעַ לְהַאי יָדָא שֶׁתִּקָּצֵץ.
הַיָּגֵעַ בְּלִמּוּדוֹ, לֹא בִּמְהֵרָה הוּא שׁוֹכֵחַ. הַלּוֹמֵד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ. הַלּוֹמֵד, לְשׁוֹנוֹ יָבֵשׁ מֵחֲמַת צִמָּאוֹן, וְאֵינוֹ מַפְסִיק מִלִּמּוּדוֹ — נֶחְשָׁב לוֹ לְכַפָּרַת עָווֹן עַל עֲווֹן דְּבָרִים בְּטֵלִים.
כְּשֵׁם שֶׁמְּחֻיָּב הָאָדָם לְקַיֵּם מִצְוַת הַגַּשְׁמִית, כָּךְ הוּא מְצֻוֶּה עַל הָרוּחָנִית לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים בַּתּוֹרָה. וְעַל יְדֵי כָּךְ יִזְכֶּה לְאוֹר הַתּוֹרָה. קְנֵה לְךָ חָבֵר — כְּמַשְׁמָעוֹ, וְגַם רֶמֶז עַל הַקּוּלְמוֹס יְהֵא לְךָ חָבֵר, שֶׁתִּכְתֹּב מַה שֶּׁתְּחַדֵּשׁ. וְזֶה סִימָן: כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן — בַּסֵּפֶר, וְאֵין 'זֹאת' אֶלָּא תּוֹרָה, דִּכְתִיב: וְזֹאת הַתּוֹרָה.
וּכְתִיב: כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ — צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה מֻשְׁלָם בְּלִמּוּדוֹ — בְּלִמּוּד פְּשָׁט, רֶמֶז, דְּרוּשׁ, סוֹד. וְרָאשֵׁי תֵּבוֹת: פַּרְדֵּס; שֶׁאִם לֹא כֵן צָרִיךְ לְהִתְגַּלְגֵּל אֲפִלּוּ עַל אֶחָד מֵהֶן.
הֱוֵי רָגִיל בְּלִמּוּד תַּרְיַ"ג מִצְווֹת.
יִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֵת קָבוּעַ, שֶׁאַף אִם יַרְוִיחַ מָמוֹן רַב בְּאוֹתוֹ זְמַן — לֹא יַעֲבִירֶנּוּ קְבִיעוּת הַתּוֹרָה (וְכֵן הוּא הַמִּנְהָג זֶה בְּעִיר וָאֵם בְּיִשְׂרָאֵל, קְהִלַּת קֹדֶשׁ פְרַנְקְפוּרְט דְּמַיין). וְזֶה — מֵאַהֲבַת ה' וְתוֹרָתוֹ.
יִזָּהֵר, שֶׁבְּיוֹם שֵׁנִי וְיוֹם חֲמִישִׁי יִלְמַד יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר יָמִים, וִיכַוֵּן לְמַתֵּק הַדִּינִים הַשּׁוֹלְטִים בְּיוֹתֵר בְּאוֹתָן יָמִים.
יִרְחַק מִלִּמּוּד שֶׁל פִילוֹסוֹפְיָה מְאֹד, כִּי הִיא אִשָּׁה זָרָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר: שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן. וַאֲפִלּוּ לִמּוּד הַטִּבְעִיּוּת יִרְחַק מִמֶּנּוּ, וּכְבָר הִזְהִיר הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי משֶׁה לַנְדָּאוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל זֶה.
יִזָּהֵר שֶׁיִּלְמַד בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַלּוֹנוֹת, וּלְהִסְתַּכֵּל בְּכָל עֵת לַשָּׁמַיִם, כִּי מוֹעִיל לְהַשָּׁגָה.
אָסוּר לוֹמַר דָּבָר בְּשֵׁם תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בִּשְׁמוֹ.
יִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דִּבְרֵי תּוֹרָה בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵינָם נְקִיִּים, וְכֵן בְּבָתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה יִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא שׁוּם דִּבְרֵי תּוֹרָה.
אַל יֵבוֹשׁ לְקַבֵּל הָאֱמֶת, אֲפִלּוּ מִקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים.
אִם יוֹדֵעַ בַּחֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב לוֹ עַל קֻשְׁיָתוֹ — לֹא יִשְׁאֲלֵהוּ כְּלָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם.
רְאֵה מַה שֶׁכָּתַב הַזֹּהַר פָּרָשַׁת שְׁלַח לְךָ: חַד יַנּוּקָא — הָיוּ אוֹחֲזִין בֵּיהּ בַּעֲלֵי דִּינִים, וְלֹא הִנִּיחוּ אוֹתוֹ לִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה. צָוַח הַאי יַנּוּקָא. אִזְדַּעְזַעוּ מִקָּלֵיהּ כָּל בְּנֵי מְתִיבְתָּא עִלָּאִי. אָמַר רַב מְתִיבְתָּא: מַאן אִנּוּן דְּלָא שַׁבְקִין לְהַאי בְּרָא דֶּאֱלָהָא חַיָּא לְמֵיעַל לְקַמָּן? מִיָּד אָחְזוּ בּוֹ בְּהַהוּא יַנּוּקָא וְהִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי רַב מְתִיבְתָּא, וְאָז נֶאֶסְפוּ הַרְבֵּה בְּנֵי יְשִׁיבָה. אָמַר לֵיהּ רַב מְתִיבְתָּא: פְּתַח פּוּמָךְ וְאֵימָא בְּרָא קַדִּישָׁא. אָמַר הַאי יַנּוּקָא: דָּחִילְנָא, דַּאֲנָא מִמְּתִיבְתָּא אָחֳרִיתִי וְהָלַכְתִּי לִישִׁיבָה זוֹ, וְאָחֲזוּ בִּי בַּעֲלֵי דִּינִים. אָמַר לֵיהּ רַב מְתִיבְתָּא: לָא תִּדְחַל, בְּרָא קַדִּישָׁא. הִנֵּה תִּהְיֶה שֶׁבַע יוֹמִין וְתִסְתַּחֵי בְּכָל יוֹמָא מִטַּלָּא קַדִּישָׁא, וּלְבָתַר יְסַלְּקוּן לָךְ לְגוֹ מְתִיבְתָּא עִלָּאָה בֵּין יַנּוּקַיָּא. פָּתַח וְאָמַר בְּכָל הַנֵּי קְרָאֵי, דַּהֲוֵי רַב מְתִיבְתָּא דָרִישׁ, פֵּרֵשׁ הַאי יַנּוּקָא שִׁבְעָה פֵּרוּשִׁין וְגִלָּה לְהוֹן סוֹדוֹת נִפְלָאוֹת.
בְּהַאי שַׁעְתָּא נָטְלוּ לַאֲבוּהַ דְּיַנּוּקָא וְהִכְתִּירוּ אוֹתוֹ בְּשִׁבְעִים כְּתָרִים וְכוּ', וְאָמְרוּ שָׁם עִנְיָנוֹ דְּהַאי יַנּוּקָא, שֶׁאָחֲזוּ בּוֹ בַּעֲלֵי דִּינִים, וְרָצוּ לָדוּן אוֹתוֹ בְּיִסּוּרִים בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה מַקְשֶׁה לְרַבּוֹ הַרְבֵּה קֻשְׁיוֹת, וַהֲוֵי מַכְסִיף לְרַבֵּיהּ, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב לֵיהּ, וְלֹא הָיָה חָס עַל כְּבוֹד רַבּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה חַלָּשׁ דַּעְתֵּיהּ דְּרַבֵּיהּ, עַל כֵּן בָּאוּ לְדוּנוֹ בְּדִינָא תַּקִּיפָא. וְאַף דִּשְׁזִיב רַב מְתִיבְתָּא יַתֵּיהּ וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ שֶׁבַע יוֹמִין — אַף עַל פִּי כֵן סָבִיל דִּינָא כָּל הַנֵּי שֶׁבַע יוֹמִין, כִּי כָּל שֶׁבַע יוֹמִין הָיָה צוּרָתוֹ חָסֵר, וְהָיָה סוֹבֵל יִסּוּרִים, בַּאֲשֶׁר שֶׁהָיָה נִטְרָד מִמְּקוֹמוֹ. וְאִם הַתִּינוֹק הָיָה לוֹ צַעַר, וְהָיוּ רוֹצִין בַּעֲלֵי דִּינִים לְיַסֵּר אוֹתוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם עֹנֶשׁ גָּדוֹל בְּמִתְכַּוֵּן לְבַיֵּשׁ אֶת חֲבֵרוֹ אוֹ רַבּוֹ. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים — אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. עַל כֵּן שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶן שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ שׁוּם אָדָם.