קב הישר/נב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כָּתַב בְּסִפְרוֹ (קֹהֶלֶת ז, טז): "אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה, וְאַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה". וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה: הִזָּהֲרוּ מִן הַצְּבוּעִים, שֶׁדּוֹמִים לִפְרוּשִׁים, שֶׁעוֹשִׂים מַעֲשֵׂי זִמְרִי — וּמְבַקְּשִׁים שָׂכָר כְּפִנְחָס.
וְהִנֵּה לִפְעָמִים הָאָדָם יִרְאֶה לָעֵינַיִם, שֶׁאִישׁ אֲשֶׁר הוּא עוֹסֵק תָּמִיד בִּתְפִלָּה בְּכַוָּנָה וְהוֹלֵךְ בִּתְפִלִּין כָּל הַיּוֹם, אַתָּה סוֹבֵר בְּדַעְתְּךָ שֶׁהוּא אִישׁ יָשָׁר וְכָשֵׁר, בַּאֲשֶׁר שֶׁתָּמִיד הוּא עוֹמֵד בִּמְלֶאכֶת הַשָּׁמַיִם, אֲבָל אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהוּא בְּלִבּוֹ.
וּבוֹא וּרְאֵה, מַה שֶּׁהֵבִיא בְּמִדְרַשׁ פְּסִיקְתָּא רַבָּתִי: מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ עָשִׁיר אֶחָד, הָיָה לוֹ סַךְ עָצוּם וָרַב, וְהָיָה לַמְדָן מֻפְלָג וְחָסִיד בְּמַעֲשָׂיו. וּלְעֵת זִקְנָתוֹ הָיָה בְּדַעְתּוֹ לֵילֵךְ וְלִסַּע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבִנְסִיעָתוֹ בַּדֶּרֶךְ הִגִּיעַ לְעִיר אַחַת, קְהִלָּה קְדוֹשָׁה מֵעָרֵי הַיִּשְׁמְעֵאלִים. וְרָאָה אָדָם אֶחָד, וּשְׁמוֹ רַבִּי אַלֶכְּסַנְדֶר, שֶׁהָיָה רֹב הַיּוֹם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עוֹסֵק בִּתְפִלָּתוֹ וְעוֹמֵד בְּטַלִּית וּתְפִלִּין — וְהָיָה סוֹבֵר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁהָאִישׁ הַנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁעוֹסֵק בִּתְפִלָּתוֹ, הוּא אִישׁ כָּשֵׁר וְנֶאֱמָן. וְהִמְתִּין הָאִישׁ הֶעָשִׁיר עַד שֶׁסִּיֵּם תְּפִלָּתוֹ וְאָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, בַּאֲשֶׁר שֶׁאֲנִי הַיּוֹם מֵאֶרֶץ נָכְרִיָּה, וְהָאָרֶץ הִיא מְשֻׁבֶּשֶׁת בִּגְיָסוֹת וְחֵילוֹת, וּמִתְיָרֵא אֲנִי לִסַּע עִם הַמָּמוֹן שֶׁלִּי מֵחֲמַת אַחֲרָיוּת הַדֶּרֶךְ — קַח מֵאִתִּי הַמָּמוֹן עִם הָאוֹצָר כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב תַּחַת יָדְךָ עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ, כִּי בְּדַעְתִּי לִסַּע בְּעַצְמִי לְהָכִין לִי אֵיזֶה עִיר וּבַיִת לֵישֵׁב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וְהֵשִׁיב לוֹ רַבִּי אַלֶכְּסַנְדֶר: טוֹב הַדָּבָר; תֵּן לִי אֶת מָמוֹנְךָ עִם הָאַרְגָּז, וַאֲנִי אַצִּיג הַמַּטְמוֹן שֶׁלְּךָ בְּתוֹךְ הַחֶדֶר, אֲשֶׁר אוֹצְרוֹתַי שָׁמָּה; וְאַתָּה לֵךְ לְשָׁלוֹם לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. וְהִבְטִיחַ לוֹ, כְּשֶׁיַּחֲזֹר לָבוֹא אֵלָיו, אֲזַי יִתֵּן לוֹ הַפִּקָּדוֹן בִּמְלוֹאוֹ. וְכֵן עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנִּזְכָּר לְעֵיל. וְנָתַן לוֹ הָאַרְגָּז עִם הַמָּעוֹת וְכֵלָיו — כֵּלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים בְּפִקָּדוֹן, וְהָלַךְ הֶעָשִׁיר עִם אִשְׁתּוֹ לְשָׁלוֹם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָחַר לֵישֵׁב בִּקְהִלַּת קֹדֶשׁ חֶבְרוֹן, וְחָזַר בְּעַצְמוֹ אַחַר הַמָּמוֹן וּפִקָּדוֹן שֶׁלּוֹ, וְכַאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ הֶעָשִׁיר פִּקְדוֹנוֹ מֵהָאִישׁ רַבִּי אַלֶכְּסַנְדֶר, הַמִּתְפַּלֵּל בִּתְפִלִּין וְטַלִּית — אָז כִּחֵשׁ בּוֹ הָאִישׁ וְאָמַר: לֹא יְדַעְתִּיךָ, וּמֵעוֹלָם לֹא רְאִיתִיךָ בְּעֵינַי! וְחָרַד הָאִישׁ הֶעָשִׁיר מְאֹד, וְנָפַל עַל פָּנָיו וּבָכָה וְהִתְחַנֵּן לוֹ — וְהָאִישׁ אָטַם אָזְנוֹ מִמֶּנּוּ וְהֶעֵז פָּנָיו עָלָיו, וְקִלֵּל אוֹתוֹ וְאָמַר, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא לָקַח מִמֶּנּוּ שׁוּם פִּקָּדוֹן.
וְהָלַךְ הָאִישׁ הֶעָשִׁיר מִמֶּנּוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ וְהָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְנָשָׂא לִבּוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה אָדוֹן הַכֹּל, עָלֶיךָ יֵשׁ לִי הַתַּרְעֹמֶת, כִּי סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁהָאִישׁ רַבִּי אַלֶכְּסַנְדֶר הוּא צַדִּיק גָּמוּר, בַּאֲשֶׁר שֶׁרָאִיתִי אוֹתוֹ מְעֻטָּף בְּטַלִּית וּתְפִלִּין רֹב הַיּוֹם וְעוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, וְעַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַכֹּל בְּרַמָּאוּת, וְאֵין לִבּוֹ שָׁלֵם אִתְּךָ, לָכֵן אֲנִי מוֹסֵר דִּינִי לַשָּׁמַיִם, שֶׁתִּנְקֹם אֶת נִקְמָתִי מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל יָדְךָ הַגְּדוֹלָה וְהַגִּבּוֹרָה. אֵין לִי שׁוּם תַּרְעוֹמוֹת עַל שׁוּם בְּרִיָּה, כִּי אִם עָלֶיךָ! וּבָכָה בְּלֵב נִשְׁבָּר וָמַר. וּמִיָּד נִגְלָה אֵלָיו אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ: אַל תִּירָא! לֵךְ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ וֶאֱמֹר לָהּ סִימָן, שֶׁאָכַל זֶה הַפֶּסַח הוּא וְאִשְׁתּוֹ חָמֵץ, וְגַם סִימָן שֵׁנִי אֱמֹר לָהּ בִּשְׁבִיל בַּעֲלָהּ, שֶׁאָכַל גַּם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּהַשְׁכָּמָה, קֹדֶם שֶׁהָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת.
וּכְשֶׁהָלַךְ בַּעֲלָהּ רַבִּי אַלֶכְּסַנְדֶר, לַחוּץ לַשּׁוּק בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן, הָלַךְ הָאִישׁ הֶעָשִׁיר לְאִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ הַסִּימָנִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, וְסָבְרָה אִשְׁתּוֹ, שֶׁבַּעֲלָהּ צִוָּה כֵּן — וְתֵכֶף הָלְכָה וְהֶחֱזִירָה לוֹ הַפִּקָּדוֹן, וְהָלַךְ הֶעָשִׁיר בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב לְדַרְכּוֹ לְשָׁלוֹם.
וּכְשֶׁבָּא רַבִּי אַלֶכְּסַנְדֶר לְבֵיתוֹ, סִפְּרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ אֵיךְ שֶׁנָּתַן הֶעָשִׁיר הַסִּימָנִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, וְהִיא הֶחֱזִירָה לוֹ הַפִּקָּדוֹן. אָז אָמַר רַבִּי אַלֶכְּסַנְדֶר, כַּאֲשֶׁר נִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר — הָלַךְ וְהֵמִיר דָּתוֹ הוּא וְאִשְׁתּוֹ, יִמַּח שְׁמָם וְזִכְרָם.
וְעַל כֵּן אַל יִרְאֶה הָאָדָם לָעֵינַיִם לִסְמֹךְ עַל הָאָדָם, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה זִמְרִי — וּמְבַקֵּשׁ שָׂכָר כְּפִנְחָס, אֶלָּא יִרְאֶה הָאָדָם מִי שֶׁהוּא צַדִּיק וְעוֹמֵד בְּצִדְקָתוֹ בְּמָמוֹן, שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ מָמוֹן שֶׁל אֲחֵרִים — זֶהוּ צַדִּיק גָּמוּר.
וּבוֹא וּרְאֵה, שֶׁהוּא מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ דְּאִינְשֵׁי: הִזָּהֵר מִן הַצְּבוּעִין וְהִשָּׁמֵר מִן 'וְצִדְקָתְךָ'. וְשָׁמַעְתִּי מַעֲשֶׂה, שֶׁהָיָה אִישׁ זָקֵן עָשִׁיר גָּדוֹל, וְהָיָה לוֹ רַק בֵּן יָחִיד, בָּחוּר יְפֵה עֵינַיִם וְחָכָם מְאֹד. וַיְהִי הַיּוֹם, וַיִּקְרְבוּ יְמֵי הַזָּקֵן לָמוּת. וְקָרָא אֶל בְּנוֹ הַבָּחוּר וְצִוָּה לוֹ קֹדֶם מוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: בְּנִי, הִנְנִי נוֹחֵל לְךָ מָמוֹן רַב, אוֹצָרוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ כָּל טוּב כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וַאֲנִי מְצַוֶּה לְךָ שֶׁתִּשְׁמֹר אֶת עַצְמְךָ מִן הַצְּבוּעִין וּמִן אֲנָשִׁים, שֶׁהֵמָּה עוֹסְקִים בַּחֲסִידוּת הַרְבֵּה חוּץ מִטֶּבַע הַבְּרִיּוֹת, כִּי כָּךְ מַרְאִין אֶת עַצְמָם שֶׁהֵן חֲסִידִים, אֲבָל שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת הֵן בְּלִבָּם. וְהִזָּהֵר מִן 'וְצִדְקָתְךָ', וְאָז יִהְיֶה לְךָ וּלְזַרְעֲךָ כָּל טוּב כָּל הַיָּמִים.
מֵת הָאִישׁ הַזָּקֵן, וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא הַבָּחוּר בְּתוּלָה יְתוֹמָה עֲנִיָּה אַחַת יְפַת תֹּאַר מְאֹד, בַּאֲשֶׁר שֶׁיָּשְׁרָה בְּעֵינָיו, וְאַחַר הַנִּשּׂוּאִין שָׂמַח בְּאִשְׁתּוֹ. וְאִשְׁתּוֹ הָיְתָה צְנוּעָה וַחֲסִידָה בְּעֵינֵי בַּעֲלָהּ. וּכְמוֹ אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים אָמַר הַבַּעַל לְאִשְׁתּוֹ: בּוֹאִי עִמִּי לְטַיֵּל בָּרְחוֹבוֹת וּבַשְּׁוָקִים לִרְאוֹת בְּטוּב הָאָרֶץ. וְאָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: לֹא אֵלֵךְ, פֶּן אֶשָּׂא עֵינַי אֶל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים אוֹ אֲנָשִׁים אֲחֵרִים יִתְּנוּ עֵינֵיהֶם בִּי, וַאֲנִי מַכְשִׁילָה אוֹתָם. אָז אָמַר בַּעֲלָהּ בְּלִבּוֹ: אַף הִיא נִרְאֵית כְּצַדֶּקֶת. וְזָכַר אֶת צַוָּאַת אָבִיו, וְשָׁתַק. וְהָלַךְ בְּעַצְמוֹ לַשּׁוּק יָחִיד.
מֶה עָשָׂה הָאִישׁ הַנִּזְכָּר לְעֵיל? כְּמוֹ חֲצִי שָׁנָה אַחַר זֶה הַמַּעֲשֶׂה הָלַךְ וְצִוָּה לַעֲשׂוֹת לְכָל הַחֲדָרִים שֶׁבְּבֵיתוֹ שְׁנֵי מַפְתְּחוֹת, וְנָתַן מַפְתֵּחַ אֶחָד לְכָל חֶדֶר וְחֶדֶר לְאִשְׁתּוֹ, וּמַפְתֵּחַ אֶחָד לָקַח לְעַצְמוֹ, וְלֹא הִגִּיד לְאִשְׁתּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עוֹד מַפְתֵּחַ.
וַיְהִי הַיּוֹם, אָמַר הַבַּעַל לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁהוּא צָרִיךְ לֵילֵךְ לַמֶּרְחַקִּים לִקְנוֹת סְחוֹרוֹת וְשֶׁתָּכִין לוֹ צֵדָה לַדֶּרֶךְ. וְכֵן עָשְׂתָה אִשְׁתּוֹ, כִּי הָיְתָה סְבוּרָה שֶׁבַּעֲלָהּ יִסַּע מִמֶּנָּה כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ. וּלְיוֹם מָחֳרָתוֹ נָסַע הַבַּעַל מִמֶנָּה, וְהִיא סָבְרָה שֶׁהָלַךְ בַּעֲלָהּ לַמֶּרְחַקִּים, אֲבָל הַבַּעַל עָשָׂה בְּעָרְמָה, וּכְשֶׁהָיָה חֲצִי פַּרְסָה מִחוּץ לָעִיר, צִוָּה לָעֶגְלוֹן לָשׁוּב וְלֵילֵךְ לָעִיר, וְלֹא שָׁב לְבֵיתוֹ, כִּי אִם לְבֵית הָאֻשְׁפִּיזָא אֲשֶׁר אוֹרְחִים שָׁמָּה, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַחֹשֶׁךְ בַּלַּיְלָה, הָלַךְ הֶעָשִׁיר לְבֵיתוֹ וּפָתַח פֶּתַח רִאשׁוֹן בְּבֵיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר, עַד שֶׁבָּא לַחֲדַר אִשְׁתּוֹ שֶׁהָיְתָה יְשֵׁנָה, וְהָיָה עָרֵל שׁוֹכֵב עִמָּהּ בַּמִּטָּה. וּכְשֶׁרָאֲתָה הָאִשָּׁה שֶׁבַּעֲלָהּ הוּא בַּחֶדֶר, אָמְרָה לְהֶעָרֶל שֶׁיִּקַּח חֶרֶב וְיִדְקֹר אֶת בַּעֲלָהּ, וְהוּא הָיָה מִתְיָרֵא, וְהָלַךְ לוֹ מִחוּץ לַבַּיִת, וּמֵרֹב הַצַּעַר שֶׁלּוֹ הָלַךְ וְשָׁכַב בַּשּׁוּק וְיָשַׁן שָׁם.
וּבְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה נִגְנַב מֵהַמֶּלֶךְ שֶׁל אוֹתוֹ הָעִיר אוֹצָר אֶחָד, וְלָקַח הַגַּנָּב מֵאִתּוֹ כָּל הָאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְהָיְתָה צְעָקָה גְּדוֹלָה בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ לְחַפֵּשׂ בְּכָל הַדְּרָכִים וּבַבָּתִּים חִפּוּשׂ אַחַר חִפּוּשׂ, וְהָלְכוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ בְּכָל הָעִיר הַהִיא, וּמָצְאוּ לְהָאִישׁ שׁוֹכֵב וְיָשֵׁן עַל הָרְחוֹב, וְאָמְרוּ בְּלִבָּם שֶׁהוּא הַגַּנָּב, וְתָפְסוּ אוֹתוֹ, וְנִגְמַר דִּינוֹ לְמִיתָה אַחַר הָעִנּוּיִם קָשִׁים שֶׁנִּפְסְקוּ לוֹ. וְאַחַר כָּךְ שֶׁהָיוּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ לִתְלוֹתוֹ עַל הָעֵץ, הָלַךְ כֹּמֶר אֶחָד עִמּוֹ כְּסֵדֶר הָאֻמּוֹת, וְאוֹתוֹ הַכֹּמֶר הָיָה חָשׁוּב וְגָדוֹל אֵצֶל הַמֶּלֶךְ. וְהָיָה הַכֹּמֶר מְדַבֵּר עַל לִבּוֹ שֶׁיָּמִיר דָּתוֹ. וְאַחַר כָּךְ הָיוּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ דֶּרֶךְ אֶחָד, שֶׁהָיָה שָׁם אַשְׁפָּה, וְהָיוּ תּוֹלָעִים יוֹצְאִין מֵהָאַשְׁפָּה עַל הָאָרֶץ, וְאָמַר הַכֹּמֶר לְהַתַּלְיָן, שֶׁיְּסַבֵּב הָאִישׁ סָבִיב לְהַתּוֹלָעִים, שֶׁלֹּא יָמִית אֶת הַתּוֹלָעִים, מֵאַחַר שֶׁהַתּוֹרָה הִזְהִירָה: וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. אָמַר הָאִישׁ בְּלִבּוֹ: אַף הַכֹּמֶר — מִן הַצְּבוּעִים שֶׁל 'וְצִדְקָתְךָ'. אָמַר הָאִישׁ לְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא וְהַכֹּמֶר הָיוּ עוֹשִׂין הַגְּנֵבָה בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ, וּמִיָּד תָּפְשׂוּ הַשּׁוֹמְרִים גַּם לְאוֹתוֹ הַכֹּמֶר. וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ לְחַפֵּשׂ בַּחֲדַר הַכֹּמֶר הַגָּדוֹל — וּמָצְאוּ שָׁם כָּל הַגְּנֵבָה!
וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל הַמֶּלֶךְ אֶת הָאִישׁ, מַה שַּׁיָּכוּת הָיָה לוֹ אֵצֶל הַכֹּמֶר. הִתְחִיל הָאִישׁ לְסַפֵּר לְהַמֶּלֶךְ מִצַּוָּאַת אָבִיו וּמַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם אִשְׁתּוֹ הַזּוֹנָה, וּמַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַכֹּמֶר — וְלָכֵן הָיָה נוֹקֵם וְנוֹטֵר לְהַכֹּמֶר, שֶׁהָיָה רוֹצֶה לִהְיוֹת צַדִּיק הַרְבֵּה.
וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ תֵּכֶף לִתְפֹּס אֶת אִשְׁתּוֹ הַזּוֹנָה, וּמָצָא שֶׁכִּדְבָרָיו כֵּן הוּא. וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהָשִׁיב אֶת אוֹתוֹ הָאִישׁ לְבֵיתוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְאִשְׁתּוֹ — צִוָּה לְהָסִיר אֶת רֹאשָׁהּ עִם הַזַּנַּאי, וְאֶת הַכֹּמֶר צִוָּה לִתְלוֹתוֹ עַל הָעֵץ.
עַל כֵּן נִלְמָד מִזֶּה הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא יִסְמֹך הָאָדָם בַּמֶּה שֶׁיִּרְאֶה בְּעֵינָיו שֶׁהוּא הוֹלֵךְ תָּמִים, כִּי אֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהוּא בְּלִבּוֹ. הַכְּלָל הַזֶּה נְקֹט בְּיָדְךָ: מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לֵהָנוֹת בְּמָמוֹן שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין רוֹצֶה בְּמָמוֹן שֶׁל גֶּזֶל אוֹ מָמוֹן שֶׁל גְּנֵבָה, וּמַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ הוּא בֶּאֱמוּנָה — הוּא אִישׁ צַדִּיק וְיָשָׁר בְּוַדַּאי. אֲבָל כְּשֶׁהָאָדָם רוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ נוֹשֵׁק הַתְּפִלִּין וּמִתְפַּלֵּל, וְאֵינוֹ עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה — צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ כָּל מִינֵי הַרְחָקוֹת, כִּי עִקַּר הַיִּרְאָה וְהַצְּדָקוֹת הוּא בְּמָמוֹן, וְכָל אָדָם שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּצִדְקָתוֹ עַל מָמוֹן — זֶה הוּא צַדִּיק גָּמוּר, וְעָלָיו נֶאֱמַר (תְּהִלִּים קכח, ב): "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל", בְּיֹשֶׁר, "אַשְׁרֶיךָ" — בָּעוֹלָם הַזֶּה, "וְטוֹב לָךְ" — בָּעוֹלָם הַבָּא. אָמֵן.