קב הישר/לו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


אִיתָא בַּגְּמָרָא דְּתַעֲנִית: רַבִּי אֶלִיעֶזֶר בֶּן פְּדָת דְּחִיקָא לֵיהּ שַׁעְתֵּיהּ. עָבִיד מִלְּתָא (פֵּרוּשׁ, שֶׁהִקִּיז דָּם), וְלָא הֲוֵי לֵיהּ מִידִי לְמֵיכָל. אַשְׁכַּח חֲדָא תּוּמִי, שַׁדְיֵה לְפוּמֵיהּ, חַלָּשׁ לִבֵּיהּ וְנַים. עַיְלוּ רַבָּנָן לְשֵׁיוּלֵי בֵּיהּ. חַזְיוּהוּ דַּהֲוֵי בָּכִי וְחַיךְ, וְנָפִיק צוּצִיתָא דְּנוּרָא מֵאַנְפּוֹתֵיהּ. כַּד אִתְעַר, אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנָן: מַאי טַעֲמָא קָא בָּכִי מַר וְאַחַר כָּךְ חַיךְ. וְאַחַר כָּךְ נָפִיק צוּצִיתָא דְּנוּרָא מֵאַפּוֹתֵךְ? אָמַר לְהוּ: חֲזִינָא שְׁכִינָה, וְאָמְרָה לִי שָׁלוֹם, וְאָמַרְתִּי: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַד אֵימָתַי אֶהְיֶה בְּהַהוּא צַעְרָא וְדֻחְקָא? אָמַר לִי: אֶלְעָזָר בְּנִי, נִיחָא לָךְ דְּאִיחְרַב עָלְמָא, וְאִיהֲדַר וְאִיבְרִי יָתָךְ; אֶפְשָׁר דְּאִבְרִי יָתָךְ בְּשַׁעְתָּא דִּמְזוֹנֵי? אָמַרְתִּי: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שְׁנֵי דְּחַיָּא כְּבָר נָפִישָׁא אוֹ שְׁנֵי דְּחָיִנָא? אָמְרָה הַשְּׁכִינָה: דַּחָיִת. אָמַרְתִּי: אִי הָכֵי לָא בָּעִינָא. אַחֲזֵי לִי תְּרֵיסַר נַהֲרֵי דְּמָשְׁכֵי אֲפַרְסְמוֹן. אָמַרְתִּי: אֵלּוּ לְמָאן? אָמַר לִי: לָךְ. אָמַרְתִּי: וְתוּ לֹא? אָמְרָה הַשְּׁכִינָה: וּלְחַבְרָךְ מַאי? וְכוּ', וְהַיְנוּ דְּנָפִיק צוּצִיתָא כוּ'; עַיֵּן שָׁם.
וּפֵרֵשׁ הָעִנְיָן בְּזֹהַר בְּרֵאשִׁית, כִּי בָּנֵי וְחַיֵּי וּמְזוֹנֵי — לָאו בִּזְכוּתָא תַּלְיָא, אֶלָּא בְּמַזְּלָא; וְהָאָדָם אֲשֶׁר נִבְרָא בַּמַּזָּל שֶׁיִּהְיֶה עָנִי — אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְמֵהַפֵּךְ בִּזְכוּתָא אִם לֹא שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁזֶּה יִגְרֹם זְכוּתוֹ שֶׁיָּמוּת, וְיִקַּח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת נִשְׁמָתוֹ וְיִתְּנֶנָּה בְּגוּף אַחֵר, וְאֶפְשָׁר עַל יְדֵי שִׁנּוּי מָקוֹם בְּגוּף אַחֵר יִהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה בְּרֶוַח וְכוּ' בְּאֶפְשָׁר וְלֹא בְּוַדַּאי.
וְזֶה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: נַיְחָא לָךְ דְּאִיחְרַב עָלְמָא? רָצָה לוֹמַר, כִּי כָּל אָדָם נִקְרָא עוֹלָם קָטָן, כַּיָּדוּעַ. וְעַל יְדֵי שֶׁאַחֲרִיב זֶה הַגּוּף עַל יְדֵי נְטִילַת נְשָׁמָה מִמֶּנּוּ וְאִיהֲדַר וְאִיבְרִי גּוּף אַחֵר, וְאֶתֵּן בּוֹ הַנְּשָׁמָה, וְאָז אֶפְשָׁר שֶׁתִּזְכֶּה לְפַרְנָסָה בְּרֶוַח. וְלָכֵן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אִי הָכֵי לָא בָּעִינָא. וְנִלְמָד מִכָּאן, שֶׁאֵין לָאָדָם לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה כְּלָל, וְיִבְטַח בַּה', שֶׁאֵין מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה; וְאִם לֹא זָכָה לִהְיוֹת בְּהַרְוָחָה בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּלִי דְּאָגָה — בְּוַדַּאי שְׂכָרוֹ יִהְיֶה כָּפוּל וּמְכֻפָּל בָּעוֹלָם הַבָּא.
וְכָל מִי שֶׁהוּא שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ מַה שֶּׁחָנַן ה' אוֹתוֹ, אִם רַב אִם מְעַט, וְאַל יִהְיֶה לִבּוֹ דּוֹאֵג עֲבוּר פַּרְנָסָה שֶׁהוּא בְּקִמּוּץ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִקְרָא תִּגָּר, חַס וְשָׁלוֹם, אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא לְהַרְאוֹת כַּעַס אוֹ רֹגֶז בִּשְׁבִיל זֶה עִם אֲנָשִׁים, כִּי זֶה הוּא בּוֹעֵט נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; רַק יָשִׂים עַל לִבּוֹ, כִּי כָּל הַדֹּחַק וְהָעֲנִיּוּת הוּא כַּפָּרָה וּסְלִיחָה לַחֲטָאָיו וּפְשָׁעָיו. וְכָל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה — הַשָּׁעָה דּוֹחֶקֶת לוֹ, כִּי זֶהוּ הַחֶסֶד שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁמְּשַׁלֵּם לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה שְׁכַר הָעֲבֵרָה, כִּי הַרְבֵּה רְשָׁעִים צוֹעֲקִים בַּגֵּיהִנָּם: הַלְוַאי הָיִינוּ עֲנִיִּים וְדַלִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַלְוַאי הָיִינוּ סוֹבְלִים יִסּוּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹתֵינוּ! וְאוֹמְרִים הָרְשָׁעִים, שֶׁרֹב הַטּוֹבָה וּשְׁרִירוּת הַמָּמוֹן שֶׁהָיָה לָנוּ, הוּא עִנְיָן רַע, שֶׁעַכְשָׁו אֲנַחְנוּ בִּמְצוּדָה רָעָה בַּגֵּיהִנָּם.
עַל כֵּן יָשִׂים כָּל אָדָם בְּכָל יוֹם אֶל לִבּוֹ, אַף שֶׁאֵין כָּל הָעִתִּים שָׁוִים, צָרִיךְ לוֹמַר: כָּל מַאי דְּעָבִיד רַחֲמָנָא הוּא לְטַב. וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִם נָתַן ה' עשֶׁר לְאֶחָד וְהַשְׁפָּעָה טוֹבָה — שֶׁיִּתְנַהֵג בְּצֶדֶק וּבְישֶׁר וְלֵב רַךְ, וְיָדוֹ פְּתוּחָה לְהַעֲנִיק לְאֶבְיוֹנִים וַעֲנִיִּים מִבִּרְכַּת ה' אֲשֶׁר בֵּרֵךְ אוֹתוֹ, וְכָל מִי אֲשֶׁר יִרְאַת ה' בִּלְבָבוֹ — יַחֲשֹׁב תָּמִיד כִּי בְּעֵת אֲשֶׁר נִזְדַּמֵּן מִצְוָה לְפָנָיו, וַדַּאי הוּא שֶׁנִּגְזָר אֵיזֶה גְּזֵרָה רָעָה עָלָיו; וְעַל יְדֵי זְכוּת שֶׁל אוֹתוֹ מִצְוָה, שֶׁהִמְצִיא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹתוֹ, עַל יְדֵי כָּךְ נִצּוֹל מֵהַצָּרָה שֶׁנִּגְזָר עָלָיו. וְזֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל לִזְרִיזוּת קִיּוּם הַמִּצְווֹת.
וְכִדְמָצִינוּ בַּזֹּהַר, פָּרָשַׁת בְּהַר: רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי אָזְלֵי בְּאוֹרְחָא. פָּגְעוּ בְּהַאי טוּרָא אַשְׁכָּחוּ תְּרֵי דַּהֲוֵי אָזְלֵי. אַדְהָכֵי חֲמוּ בַּר נָשׁ דַּהֲוֵי אָתֵי. אָמַר לְהוּ: בְּמָטוּ מִנַּיְכוּ, הֲבוּ לִי נַהֲמָא, דַּהֲוֵין תְּרֵין יוֹמִין בְּתַעֲנִיתָא. הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בְּמַדְבְּרָא, וְלֹא אָכִילְנָא מִידִי. מִיָּד אִשְׁתָּמִיט חַד מֵאִנּוּן תְּרֵין גַּבְרֵי אַפִּיק מְזוֹנָא דְּאִיהוּ אַיְתֵי לְאוֹרְחָא, וְיָהִיב לֵיהּ, וְאָכִיל וְאַשְׁקֵי לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ חַבְרֵיהּ: מַה תַּעֲבִיד, דְּלֹא יִהְיֶה לָךְ מִידִי לְמֵיכַל, שֶׁנָּתַתָּ הַכֹּל לְאוֹתוֹ הֶעָנִי?! אַל תִּסְמֹך עַל שֶׁלִּי, כִּי לֹא יֵשׁ בְּיָדִי רַק מְעַט מָזוֹן! אָמַר לֵיהּ: וּמָה אִית לִי גַּבָּךְ? בְּוַדַּאי לֹא אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתִּתֵּן לִי. אֲנָא אֵיזוֹל בְּלָא מְזוֹנָא. יָתִיב גַּבֵּיהּ הַאי מִסְכֵּנָא, וַהֲוֵי אָכַל, וְנִשְׁתַּיֵּר רַק מְעַט לֶחֶם, וְגַם זֶה הַמּוּעָט יָהִיב לֵיהּ לְאוֹרְחָא וְאָזִיל לֵיהּ, הֲוֵי קָא מְצַעֵר רַבִּי חִיָּא עַל שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה מִצְוָה זוֹ עַל יָדוֹ לְהַחֲיוֹת נֶפֶשׁ הָאֶבְיוֹן. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי: אַל תִּצְטַעֵר, דְּלֹא לְחִנָּם הֲוֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִזְדַּמֵּן מִצְוָה זוֹ לִפְנֵי הָאִישׁ הַזֶּה דִּלְמָא דִּינָא אִתְגְּזַר עַל הַאי גַּבְרָא, וּבָעֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַמְּנָא לֵיהּ קַמֵּיהּ מִצְוָה זוֹ בְּגִין לְשֵׁזָבָא לֵיהּ לְהַאי עָנִי לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ. אָמַר רַבִּי חִיָּא: הָא מְזוֹנָא גַּבָּן נֵיהִיב לֵיהּ לְהַאי גַּבְרָא לְמֵיכוּל. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי: לֹא נִתֵּן לֵיהּ כְּלוּם, דִּבְהַאי נַהֲמָא דְּנִתֵּן לֵיהּ נָפִיקְנָא מִנֵּיהּ זְכוּתָא. נֵיזוּל נֶחֱזֵי דְּהָא וַדַּאי נִגְזַר עָלָיו גְּזֵרַת מִיתָה, וּבִזְכוּת פַּרְנָסָה זוֹ שֶׁנָּתַן לְעָנִי — יִהְיֶה נִצּוֹל.
אַדְהָכֵי יָתִיב הַאי בַּר נָשׁ וְנָאִים תְּחוֹת אִילָנָא, וְחַבְרֵיהּ אִתְרָחִיק מִנֵּיהּ וְהָלַךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי חִיָּא: הַשְׁתָּא נֵיתוּב מֵרָחוֹק וְנֶחֱזֵי, דְּוַדַּאי בָּעֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִרְחַשׁ לֵיהּ נִסָּא. אַדְהָכֵי חָזוּ דְּמוּת כְּשַׁלְהֶבֶת עִם גֶּחָלִים עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ, וְנָחָשׁ אֶחָד נָחִית מֵאִילָנָא חַד, וּבָעֵי לְהָמִית הַאי גַּבְרָא. קָם הַאי שַׁלְהוּבָא וְרָהִיט עַל רֹאשׁ הַנָּחָשׁ — וּמִית הַנָּחָשׁ, וְשׁוּב לֹא נִרְאֶה הַשַּׁלְהוּבָא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: לָא אֲמִינָא לְכוֹ, דְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעֵי לְמִרְחַשׁ נִסָּא לְהַאי גַּבְרָא, וְלָא תִּפּוֹק זְכוּתָא מִנֵּיהּ? אַדְהָכֵי אִתְעַר הַאי גַּבְרָא וְקָם וְאָזִיל לֵיהּ. אַחְדוּ לֵיהּ רַבִּי חַיָּא וְרַבִּי יוֹסִי וְיַהֲבֵי לֵיהּ לְמֵיכַל. בָּתַר דְּאָכַל, אִתְחַוִּיאוּ לֵיהּ נִסָּא דְּרָחִישׁ לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי: וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת. כִּי יֵשׁ אִילָנָא דְּחַיֵּי, וְיֵשׁ אִילָנָא דְּמוֹתָא; וְהָעוֹשֶׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים מַחֲזִיק בְּאִילָנֵי דְחַיֵּי, וְהָעוֹשֶׂה מַעֲשִׂים רָעִים מַחֲזִיק בְּאִילָנֵי דְּמוֹתָא. וְהַאי גַּבְרָא, דְּאַחֲזִיק בִּצְדָקָה, וְיָהִיב פַּרְנָסָה לֶעָנִי, וְעַל יְדֵי צְדָקָה זוֹ הָיָה נִצּוֹל מֵאוֹתוֹ חִוְיָא וְהִתִּישׁ כֹּחַ אִילָנָא דְּמוֹתָא. עַד כָּאן.
לָכֵן יִרְאֶה הָאָדָם בְּעֵינָיו, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, וְאֵין תַּכְלִיתוֹ שֶׁל הָאָדָם רַק שֶׁיִּירַשׁ עוֹלָם הַבָּא. עַל כֵּן יִרְאֶה לַעֲסֹק בִּצְדָקָה וּבְתוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה כֻּלָּנוּ בִּמְהֵרָה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא, אָמֵן.