לדלג לתוכן

קב הישר/לד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁהַבֵּית דִּין מְחֻיָּבִים לְנַדּוֹת לְמִי שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם: הָרִאשׁוֹן — מִי שֶׁמְּדַבֵּר נִבּוּל פֶּה, חַס וְשָׁלוֹם. הַשֵּׁנִי — מִי שֶׁאוֹחֵז בָּאַמָּה וּמוֹצִיא שְׁפִיכוּת זֶרַע לְבַטָּלָה. הַשְּׁלִישִׁי — הַמֵּקֵּל בְּמִצְווֹת דְּרַבָּנָן, כְּגוֹן הַמְזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם, אוֹ הַמְזַלְזֵל בְּדִינֵי מֻקְצֶה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם בְּאִסּוּרֵי דְּרַבָּנָן. הָרְבִיעִי — הַמְזַלְזֵל בִּכְבוֹד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, הֵן בְּפָנָיו וְהֵן שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. הַחֲמִישִׁי — הַמְחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם עַל יְדֵי שֶׁמְּדַבֵּר דִּבְרֵי גִּדּוּפִים עַל כְּלַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הַשִּׁשִּׁי — מִי שֶׁהוּא אַלָּם וְסַרְבָן, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְצַיֵּת דִּין, וּמְיַגֵּעַ אֶת בַּעַל דִּינוֹ, שֶׁמֻּכְרָח לִהְיוֹת בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, אוֹ שֶׁגּוֹרֵם לְהוֹצִיא לוֹ מָמוֹן רַב בְּהוֹצָאַת הַמִּשְׁפָּחָה. הַשְּׁבִיעִי — הָאוֹמֵר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת בִּמְרוּצָה, וְאֵינוֹ מוֹצִיא מִפִּיו הַתֵּבוֹת בִּשְׁלֵמוּת בְּשָׂפָה בְּרוּרָה מִן "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר" עַד תְּפִלַּת "יִשְׁתַּבַּח". הַשְּׁמִינִי — הַמַּלְעִיג עַל אָדָם כָּשֵׁר וְיָשָׁר. הַתְּשִׁיעִי — הַמְדַבֵּר הַרְבֵּה עִם אִשָּׁה שֶׁאֵין אִשְׁתּוֹ כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בְּיָפְיָהּ, וְהוּא יָכוֹל לְקַצֵּר אֶת דְּבָרָיו, וּמְכַוֵּן לְמַלְּאוֹת תַּאֲוַת הַיֵּצֶר הָרָע. הָעֲשִׂירִי — הַמַּחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת וּמַחֲנִיף לָרָשָׁע, וּמִתּוֹךְ חֲנִיפוּתוֹ מַחֲזִיק מַעֲשָׂיו שֶׁל הָרָשָׁע, שֶׁהוּא מִתְגַבֵּר וְהוֹלֵךְ.
וְעַל אֵלּוּ הַדְּבָרִים צָרִיךְ הַבֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה לְהַחֲרִים; וְאִם לֹא יַחֲרִימוּ אוֹתוֹ בֵּין דִּין שֶׁל מַטָּה, אֲזַי הוּא מָחֳרָם בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֶרֶק לג.
וַעֲבֵרָה הַחֲמוּרָה שֶׁבְּאֵלּוּ עֲשָׂרָה עֲבֵרוֹת הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל, הוּא הַמְנַבֵּל פִּיו וְהַמְדַבֵּר דְּבַר אֶפִּיקוֹרְסוּת עַל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וּמִי שֶׁהוּא אַלָּם וְסַרְבָן. וְעוֹד מִדָּה אַחַת חֲמוּרָה מִכָּל הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל, שֶׁגַּם כֵּן בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה מְנַדִּין אוֹתוֹ: הַמֵּעֵז פָּנָיו בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם, וְאֵין לוֹ בּשֶׁת כְּלָל. לֹא דַּי לוֹ בְּחֵרֶם וְנִדּוּי הַנִּזְכָּר לְעֵיל, עוֹנְשׁוֹ הוּא לְהִתְגַּלְגֵּל בַּכֶּלֶב. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (יְשַׁעְיָה נו, יא): "וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ". וְאִם תֹּאמַר: גִּלְגּוּל בַּכֶּלֶב הוּא עֹנֶשׁ קַל — בּוֹא וּרְאֵה דָּבָר אֶחָד וְהִתְבּוֹנֵן בְּעֹנֶשׁ זֶה, כְּמִי שֶׁהוּא בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, רַחֲמָנָא לִצְלַן.
וְדַע לְךָ, מַעֲשֶׂה אֶחָד הוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁבְּיָמָיו הָיָה אִישׁ חָסִיד אֶחָד, וּשְׁמוֹ רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן פּוּאָה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהָיָה הָאִישׁ עָשִׁיר גָּדוֹל, וְיָדוֹ הָיְתָה פְּתוּחָה לַעֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים. וְאֶצְלוֹ הָיָה דָּר יְהוּדִי שְׁכֵנוֹ, וְהָיָה מִתְעַסֵּק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן עִם אֵשֶׁת רַבִּי אַבְרָהָם הַנִּזְכָּר לְעֵיל, כִּי אִשְׁתּוֹ הָיְתָה מְסֻגֶּלֶת לְמַשָּׂא וּמַתָּן. וּפִתְאֹם בָּא עַל אוֹתוֹ הַשָּׁכֵן חֹלִי וְנָפַל לְמִשְׁכָּב יָמִים רַבִּים, עַד שֶׁהִתְחִיל בְּשָׂרוֹ לִרְקַב עָלָיו. אַף עֶרְוָתוֹ נִרְקַב, וּפִזֵּר מָמוֹן רַב בְּהוֹצָאַת רוֹפְאִים, וְלֹא מָצָא עֵזֶר וּתְרוּפָה לְמַכָּתוֹ, וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא בְּאוֹתוֹ חֹלִי בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים. וְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים בָּא כֶּלֶב אֶחָד, וְתָמִיד הָיָה מְסַבֵּב אֶת הַבַּיִת שֶׁל הֶחָסִיד רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן פּוּאָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וְהַכֶּלֶב, הַנִּזְכָּר לְעֵיל, הָיָה כֶּלֶב שָׁחוֹר מְכֹעָר מְאֹד. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים, הָיוּ מְפַחֲדִין מִפָּנָיו, כִּי פָּנָיו הָיָה כְּמוֹ מַזִּיק, וְהָיוּ תָּמִיד מְגָרְשִׁין אֶת הַכֶּלֶב הַהוּא מִבֵּית רַבִּי אַבְרָהָם חָסִיד הַנִּזְכָּר לְעֵיל בְּמַקְלוֹת. וְהָיָה הַכֶּלֶב חוֹזֵר וּבָא. וְתָמִיד כְּשֶׁהָיָה רַבִּי אַבְרָהָם הַנִּזְכָּר לְעֵיל מַשְׁכִּים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, הָיָה מוֹצֵא זֶה הַכֶּלֶב שָׁחוֹר עוֹמֵד אֵצֶל הַדֶּלֶת, וְהָיָה מַמְתִּין עַד שֶׁיִּפְתְחוּ הַדֶּלֶת, וְהָיָה רוֹצֶה לְשַׁמֵּט אֶת עַצְמוֹ אֶל הַבַּיִת, וְתָמִיד הָיָה רַבִּי אַבְרָהָם חָסִיד מְגָרֵשׁ אוֹתוֹ, וְצִוָּה לִנְעֹל הַדֶּלֶת אַחֲרָיו. אַף עַל פִּי כֵן חָזַר הַכֶּלֶב וְהָיָה מַמְתִּין בַּדֶּלֶת עַד שֶׁיִּפְתַּח.
וּפַעַם אַחַת אֵרַע, שֶׁיָּצָא הֶחָסִיד בְּהַשְׁכָּמָה מִפֶּתַח בֵּיתוֹ, וְשָׁכַח לִנְעֹל פֶּתַח הַדֶּלֶת שֶׁל הַבַּיִת וְשֶׁל הַחֶדֶר בֵּית הַחֹרֶף, וְתֵכֶף דִּלֵּג הַכֶּלֶב לַבַּיִת וְקָפַץ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר, עַד שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לָחֶדֶר שֶׁהָיְתָה שָׁם אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם, הַנִּזְכָּר לְעֵיל, שׁוֹכֶבֶת עֲדַיִן בַּמִּטָּה שֶׁלָּהּ, וּמְצָאָהּ יְשֵׁנָה. וְקָפַץ הַכֶּלֶב עַל הַמִּטָּה וְנָשַׁךְ בָּהּ נִשׁוּכִין בְּהַרְבֵּה פְּצָעִים וְחַבּוּרִים, וְאַחַר כָּךְ בָּרַח מֵהַבַּיִת. וְהָאִשָּׁה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל צָעֲקָה מְאֹד, עַד שֶׁקּוֹלָהּ נִשְׁמַע בְּבֵית הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
וּבָא בַּעֲלָהּ רַבִּי אַבְרָהָם חָסִיד וּשְׁאָר אֲנָשִׁים לְהָרַב רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא, וְהֵשִׁיב: הַסִּבָּה הָיָה, כִּי הָאִשָּׁה הַזֹּאת נַעֲשֵׂית בַּעֲווֹנוֹתֶיהָ הָרַבִּים אֵשֶׁת אִישׁ עִם הַשָּׁכֵן שֶׁלָּהּ, שֶׁכְּבָר מֵת, וְזֶהוּ הַכֶּלֶב שָׁחוֹר הָיָה בּוֹ נִשְׁמָתוֹ, וְהִיא הָיְתָה גּוֹרֶמֶת בְּפִתּוּי דְּבָרֶיהָ וּבִנְתִינוֹת מָעוֹת לְהַשָּׁכֵן, הַנִּזְכָּר לָעֵיל, לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ דֶּרֶךְ אִשּׁוּת, עַל כֵּן עָשָׂה הַכֶּלֶב עַכְשָׁו נְקָמָה בָּאִשָּׁה.
וְאַחַר כָּךְ הִשְׁבִּיעוּ אֶת הָאִשָּׁה שֶׁתַּגִּיד הָאֱמֶת — וְהוֹדֵית, שֶׁבַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם הָרַבִּים הָיָה שׁוֹכֵב עִמָּהּ בְּבֵית הַסְּחוֹרָה, וְעַל כֵּן נִרְקַב בְּשָׂרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, וְגַם עֶרְוָתוֹ הָיָה נִרְקָב. וְאַחַר כָּךְ בִּקְּשָׁה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וּמֵתָה בְּתוֹךְ תְּשׁוּבָתָהּ; אֲבָל הֶחָסִיד גֵּרְשָׁה תֵּכֶף מִבֵּיתוֹ.
בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁהֶעָווֹן שֶׁל עַזֵּי פָּנִים יֵשׁ לָהֶם עֹנֶשׁ גִּלְגּוּל כֶּלֶב, כְּמוֹ הֶעָווֹן אֵשֶׁת אִישׁ. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַנְהִיג עַצְמוֹ בְּבשֶׁת פָּנִים, וְיִרְאַת ה' תִּהְיֶה עַל פָּנָיו תָּמִיד, וְאָז טוֹב לוֹ יִהְיֶה סֶלָה.