לדלג לתוכן

קב הישר/כה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ" (בַּמִּדְבָּר ו, כד). וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בַּמִּדְבָר רַבָּה פָּרָשָׁה יא, אוֹת ה): יְבָרֶכְךָ בְּמָמוֹן, וְיִשְׁמְרֶךָ מִן הַמַּזִּיקִים. וְהַמִּדְרָשׁ הַזֶּה צָרִיךְ פֵּרוּשׁ. וְנִרְאֶה לִי לְתָרֵץ עַל דֶּרֶךְ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין: הַנְהוּ שְׁקוֹלָאֵי, דַּהֲוֵי דָּרֵי חֲבִיתָא דְּחַמְרָא. בָּעוּ לְאִתְפּוּחֵי תּוּתֵי מַרְזִיבָא — פַּקְעָא. אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְמַר, בְּרֵיהּ דְרַב אָשֵׁי. אַפִּיק שִׁפּוּרָא — שַׁמְתֵיהּ. אַתְיָא לְקַמֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ: אַמַּאי תַּעֲבִיד הָכִי? אָמַר לֵיהּ: הֵיכֵי אִעָבִיד כִּי אוֹתְבֵי בְּאוֹדְנַאי? אָמַר לֵיהּ: אַתְּ בְּדוּכְתָּא דְּשָׁכִיחֵי בַּהּ רַבִּים מַה בָּעִית? אַתְּ הוּא דְּשָׁנִית — זִיל שְׁלִים! אָמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא נָמֵי לִקְבַּע לִי זְמַן וְאֶפְרַע. קָבַע לֵיהּ זִמְנָא. כִּי מַטְיָא זִמְנֵיהּ אִעַכּוּב. כַּד אָתָא, אָמַר לֵיהּ: אַמַּאי לֹא אָתִית בְּזִמְנָךְ? אָמַר לֵיהּ: כָּל מִלֵּי דְּצָיֵר וְחָתִים וְכָיֵל וּמָנֵי — לֵית לָן רְשׁוּת לְמִשְׁקַל מִנֵּהּ עַד דְּמַשְׁכַּחְנָא מִידִי דְּלָא צָיֵר וְלֹא מָנֵי וְכָיֵל. עַד כָּאן.
וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת, דְּהָכָא מַשְׁמַע שֶׁיֵּשׁ שְׁלִיטָה לַמַּזִּיקִים בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מָנוּי, וְהָא אַמְרִינָן: אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מָנוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ — דָּבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן? וְתֵרֵץ הַתּוֹסָפוֹת, דְּבֶאֱמֶת הוּא כָּךְ, דְּאֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן, וְלֹא בְּדָבָר הַמָּדוּד וְלֹא בְּדָבָר הַמָּנוּי, רַק שֶׁהַמַּזִּיקִין הֵן שׁוֹלְטִין בְּתוֹסְפוֹת בְּרָכָה שֶׁבֵּרֵךְ ה' מִן הַסָּמוּי. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְאִם כֵּן הַמִּדְרָשׁ הוּא מְבֹאָר מֵאֵלָיו: יְבָרֶכְךָ ה' — בְּמָמוֹן. וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בְּרָכָה, הוּא הַדָּבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן. רָצָה לוֹמַר: שֶׁהוּא לֹא מָנוּי וְלֹא מָדוּד. וְאִם כֵּן יִקְשֶׁה: הֲלֹא הַמַּזִּיקִים הֵן שׁוֹלְטִים בְּאוֹתוֹ הַמָּמוֹן? לָזֶה נֶאֱמַר: וְיִשְׁמְרֶךָ — מִן הַמַּזִּיקִין, שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ אַף בְּאוֹתוֹ הַמָּמוֹן, שֶׁהוּא תּוֹסֶפֶת בְּרָכָה.
אוֹ יֵשׁ לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִן מַעֲשֶׂה בָּאָדָם אֶחָד, שֶׁהָיָה לוֹ עשֶׁר גָּדוֹל, וְאוֹצְרוֹת זָהָב וָכֶסֶף בְּיָדוֹ וַאֲבָנִים טוֹבוֹת. וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא קַמְצָן גָּדוֹל, שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ בְּכָל הָעוֹלָם, וְאַף בְּיוֹם שֵׁנִי אוֹ בְּיוֹם חֲמִישִׁי לֹא הָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא לִתֵּן פְּרוּטָה לְכִיס שֶׁל צְדָקָה. רַק חֲדָא מִצְוָה הָיָה לוֹ, וְהִיא שֶׁעָמְדָה לוֹ לְהַצִּיל אוֹתוֹ מִיּוֹם הַדִּין, דִּינָא רַבָּא, וְגַם אַחַר כָּךְ נַעֲשָׂה וַתְּרָן גָּדוֹל, כִּי הָאִישׁ הַהוּא הָיָה מוֹהֵל. וְאִם הָיְתָה מִזְדַּמֶּנֶת לוֹ מִילָה לָמוּל תִּינוֹק אֶחָד, אַף שֶׁהָיָה מִבֵּיתוֹ כַּמָּה פַּרְסָאוֹת, הָיָה הוֹלֵךְ לְשָׁם לְקַיֵּם מִצְוַת מִילָה, וְלֹא הָיָה נוֹטֵל שׁוּם שָׂכָר, הֵן מֵעָשִׁיר הֵן מֵעָנִי.
 וַיְהִי הַיּוֹם, בָּא אֵלָיו מַשְׁחִית אֶחָד בִּדְמוּת אִישׁ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אִשְׁתִּי יָלְדָה לִי בֵּן זָכָר, וְהַבְּרִית מִילָה יִהְיֶה בְּיוֹם פְּלוֹנִי, עַל כֵּן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מֵאִתְּךָ שֶׁתָּבוֹא אֶל הַבְּרִית לָמוּל אֶת בְּנִי. וְתֵכֶף הָלַךְ הַמּוֹהֵל לְבֵיתוֹ וְלָקַח הַסַּכִּין שֶׁמָּל בּוֹ הַתִּינוֹק עִמּוֹ, וְיָשַׁב עַל הָעֲגָלָה לֵילֵךְ עִם הָאִישׁ הַמְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ לָמוּל אֶת בְּנוֹ, כִּי סָבַר שֶׁזֶּהוּ אִישׁ מִבְּנֵי אָדָם. וְלֹא יָדַע, שֶׁהָיָה אֶחָד מִן הַחִיצוֹנִיִּים. וְהָלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד בָּעֲגָלָה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ אֶל הַיַּעַר הָיָה הַמַּזִּיק מוֹלִיךְ אוֹתוֹ בְּאֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ, כִּי אִם אֶרֶץ הָרִים, גְּבָעוֹת וּמִדְבָּר זֶה שְׁנֵי יָמִים רְצוּפִים. וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הָיָה מוֹלִיךְ אוֹתוֹ לְבֵיתוֹ, וְהָיָה שָׁם כְּמוֹ כְּפָר קָטָן, עֵרֶךְ עֶשְׂרִים בָּתִּים, אֲבָל הַבָּתִּים הָיוּ יָפִים מְאֹד.
וּכְשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ, רָאָה הַמּוֹהֵל שֶׁהָאִישׁ בַּעַל הַבַּיִת הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, וְכָל טוּב הָיָה בְּבֵיתוֹ: בָּשָׂר וְדָגִים גְּדוֹלִים. וְלָקַח הַבַּעַל הַבַּיִת הַסּוּס שֶׁלּוֹ וְנָתַן לְיַד עַבְדּוֹ לִתֵּן מִסְפּוֹא כְּפִי דֶּרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, וְלֹא הִרְגִּישׁ הַמּוֹהֵל שֶׁהַבַּעַל הַבְּרִית הַזֶּה הוּא שֵׁד וּמַזִּיק. וִיהִי כַּאֲשֶׁר פָּנָה הַבַּעַל הַבַּיִת לַעֲסָקָיו, הָלַךְ הַמּוֹהֵל לַחֶדֶר אֲשֶׁר הַיּוֹלֶדֶת שָׁמָּה. וַיְהִי כִּרְאוֹת הַיּוֹלֶדֶת אֶת הַמּוֹהֵל, שָׂמְחָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וַתִּקְרָא לוֹ לְשָׁלוֹם וּמְדַבֶּרֶת אֵלָיו: בּוֹא אֵלַי, אֲדוֹנִי, וַאֲנִי מְגַלָּה אוֹתְךָ סוֹד גָּדוֹל. וְאָמְרָה: דַּע, שֶׁבַּעֲלִי הוּא שֵׁד וּמַשְׁחִית, וַאֲנִי — אֲנִי בָּאָה מִזֶּרַע אֲנָשִׁים. כְּשֶׁהָיִיתִי קְטַנָּה, לָקְחוּ אוֹתִי הַשֵּׁדִים, וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבַדְתִּי אֶצְלָם, בַּאֲשֶׁר שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם הוּא הֶבֶל וָרִיק וּמַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים. וְהִנֵּה אֲנִי מַזְהִירָה אוֹתְךָ לָמוּל אֶת בְּנִי הַנּוֹלָד לִי מֵהֶם, וְעוֹד אֲנִי מַזְהִירָה אוֹתְךָ לְהַצִּיל אֶת נַפְשְׁךָ, שֶׁתִּהְיֶה נִזְהָר לְבִלְתִּי לֶאֱכֹל שׁוּם מַאֲכָל וְלִשְׁתּוֹת שׁוּם מַשְׁקֶה, וְלֹא לִקַּח שׁוּם מַתָּנָה לֹא מִבַּעֲלִי וְלֹא מִשּׁוּם אֶחָד מֵהֶם. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַמּוֹהֵל הַדָּבָר הַזֶּה, חָרַד לִבּוֹ וְנִתְיָרֵא מְאֹד.
וַיְהִי לְעֵת עֶרֶב בָּאוּ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים וְנָשִׁים מִכְּפָרִים בְּסוּסִים וּבַעֲגָלוֹת בְּדִמְיוֹן אֲנָשִׁים, וְהָיוּ כֻּלָּן מַזִּיקִין וּמַשְׁחִיתִים. וְהִגִּיעַ זְמַן הַסְּעֻדָּה, וְהִפְצִירוּ בָּאִישׁ הַמּוֹהֵל לִטֹּל אֶת יָדָיו וְלֵישֵׁב עִמָּהֶם לִסְעֻדַּת מִצְוָה. וַיְמָאֵן הַמּוֹהֵל לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, כִּי אָמַר: עָיֵף אָנֹכִי מִן הַדֶּרֶךְ. וְלֹא אָכַל וְשָׁתָה בַּלַּיְלָה הַהוּא (שֶׁקּוֹרִין 'וַיְן נָאכְט' אוֹ 'וַאךְ נָאכְט'). וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיֵּלְכוּ אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת וַיִּתְפַּלְּלוּ שָׁמָּה, וְהֻכְרַח הַמּוֹהֵל לְהִתְפַּלֵּל וְלָשִׁיר בְּקוֹל 'וְכָרוֹת עַמּוֹ הַבְּרִית' כְּדֶרֶךְ הַמּוֹהֲלִים. וְאַחַר הַתְּפִלָּה הָיוּ מְבִיאִין אֶת הַתִּינוֹק, וּמָל אֶת הַתִּינוֹק כְּמִנְהַג כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְאַחַר כָּךְ הָיָה מְבַקֵּשׁ הַסַּנְדָּק כָּל הַקָּהָל, כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה, עַל יֵין שָׂרָף וּמִינֵי מְתִיקָה, שֶׁקּוֹרִין 'לֶעקוֹכִין'. וְהֻכְרַח הַמּוֹהֵל לֵילֵךְ אֶל הַסַּנְדָּק, וְלֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָּה שָׁמָּה בְּאָמְרוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּעֲנִית חֲלוֹם. וְאַחַר חֲצִי הַיּוֹם אָמַר הַבַּעַל הַבַּיִת בַּאֲשֶׁר שֶׁהַמּוֹהֵל הִטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לֵילֵךְ יוֹתֵר מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה פַּרְסָאוֹת לְמִצְוַת מִילָה, לָכֵן בִּשְׁבִילוֹ יִהְיֶה הַסְּעֻדָּה בַּלַּיְלָה אַחַר תַּעֲנִיתוֹ. וְכָל כַּוָּנוֹת הַבַּעַל הַבַּיִת הָיָה, שֶׁיֵּהָנֶה הַמּוֹהֵל מִפִּתּוֹ וּמִפַּרְנָסָתוֹ, וְאָז יִהְיֶה לוֹ שְׁלִיטָה עָלָיו; וְלֹא יָדַע מְאוּמָה שֶׁאִשְׁתּוֹ גִּלְּתָה שֶׁהוּא הָיָה שֵׁד וּמַשְׁחִית.
וַיְהִי לְעֵת עֶרֶב הָיָה סְעֻדַּת בְּרִית מִילָה, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא אָכַל וְשָׁתָה הַמּוֹהֵל אִתָּם, וְאָמַר שֶׁרֹאשׁוֹ וְאֵיבָרָיו כְּבֵדִים עָלָיו. וְהֵמָּה אָכְלוּ וְשָׁתוּ כָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם. וַיְהִי כְּטוֹב לִבָּם בַּיַּיִן, אָמַר הַבַּעַל הַבַּיִת לַמּוֹהֵל: קוּם וְלֵךְ עִמָּדִי לְחֶדֶר אֶחָד! אָז נִתְיָרֵא הַמּוֹהֵל וְאָמַר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁהִגִּיעַ זְמַן קִצּוֹ לָמוּת. וְהָלַךְ עִמּוֹ לְחֶדֶר אֶחָד, וְהֶרְאָה לוֹ בַּעַל הַבַּיִת כֵּלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים, כְּלֵי כֶּסֶף. וְאַחַר כָּךְ הָיָה מוֹלִיכוֹ אוֹתוֹ לְחֶדֶר שֵׁנִי וְהֶרְאָה לוֹ כְּלֵי זָהָב. וְאָמַר לוֹ: טֹל כְּלִי אֶחָד לְזִכָּרוֹן! אָמַר לוֹ הַמּוֹהֵל: יֵשׁ לִי כֵּלִים שֶׁל זָהָב וְשֶׁל כֶּסֶף, וְיֵשׁ לִי כָּל טוּב שֶׁבָּעוֹלָם: כֵּלִים טוֹבִים וּמַרְגָּלִיוֹת, טַבָּעוֹת וְאֶצְעָדִים וַעֲנָקִים. אָמַר לוֹ הַבַּעַל הַבַּיִת: טֹל טַבַּעַת אֶחָד אוֹ כְּלִי חֵפֶץ, שֶׁיָּקָר הוּא בְּעֵינֶיךָ! וְעַל כֻּלָּם לֹא רָצָה הַמּוֹהֵל לִקַּח, וְהֵשִׁיב שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּם כֵּן אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת לָרֹב.
אַחַר כָּךְ הָיָה מוֹלִיךְ אוֹתוֹ לְחֶדֶר אֶחָד, שֶׁהָיָה מַפְתְּחוֹת הַרְבֵּה. סָבִיב הַחֶדֶר הָיוּ תּוֹלִין הַמַּפְתְּחוֹת בְּמַסְמְרוֹת הַרְבֵּה מְאֹד. וַיִּתְמַהּ הָאִישׁ הַמּוֹהֵל עַל הַדָּבָר הַזֶּה, וְרָאָה בְּעֵינָיו כִּמְדֻמֶּה לוֹ, שֶׁיֵּשׁ קִשּׁוּר מַפְתְּחוֹת בְּיַחַד, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּבֵיתוֹ לְכָל הַחֲדָרִים לְכָל הָאַרְגָּז שֶׁלּוֹ. וְשָׁאַל הַבַּעַל הַבַּיִת אֶת הַמּוֹהֵל וְאָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, הֶרְאֵיתִיךָ כָּל כָּךְ כְּלִי כֶּסֶף וְזָהָב וְכָל כָּךְ אוֹצְרוֹת אֲבָנִים טוֹבוֹת, וְלֹא הָיִיתָ מַתְמִיהַּ עֲלֵיהֶם, וְעַל אוֹצָר זֶה אַתָּה מַתְמִיהַּ, שֶׁהוּא רַק בַּרְזֶל, שֶׁהֵן הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁהָיוּ כֻּלָּם שֶׁל בַּרְזֶל?! וְהֵשִׁיב לוֹ הַמּוֹהֵל: אֲנִי מַתְמִיהַּ עַל קִשּׁוּר זֶה שֶׁל מַפְתְּחוֹת, שֶׁהֵן דּוֹמִין כֻּלָּן לְבָתִּים וְאוֹצָרוֹת וַחֲדָרִים שֶׁלִּי כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לִי בַּבַּיִת, וְהֵן תְּלוּיִין פֹּה בְּמַסְמֵר זֶה! וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַבַּעַל הַבַּיִת: בַּאֲשֶׁר שֶׁגָּמַלְתָּ חֶסֶד עִמָּדִי וְהָלַכְתָּ עִמִּי עֵרֶךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פַּרְסָאוֹת לָמוּל אֶת בְּנִי, וְרָאִיתִי שֶׁה' הוּא אִתְּךָ, שֶׁלֹּא אָכַלְתָּ וְלֹא שָׁתִיתָ וְלֹא לָקַחְתָּ מְאוּמָה מֵרְשׁוּתִי, לָכֵן אֲנִי אֲגַלֶּה אוֹתְךָ, שֶׁאֲנִי הוּא רֹאשׁ הַמְמֻנֶּה שֶׁל הַשֵּׁדִים, שֶׁהֵן מְמֻנִּים עַל קְצָת אֲנָשִׁים, שֶׁהֵמָּה בְּטִבְעָם קַמְצָנִים. אֲזַי הוּא מָסוּר בְּיָדֵינוּ כָּל הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁלָּהֶן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא בָּהֶן כֹּחַ וּרְשׁוּת לַעֲשׂוֹת בָּהֶן אֵיזֶה צְדָקָה וּגְמִילוּת חֶסֶד, וְאַף לְעַצְמָם אֵין רְשׁוּת בְּיָדָם לְהִתְעַנֵּג לִקְנוֹת אֵיזֶה מַאֲכָל טוֹב אוֹ מִינֵי מְגָדִים. וּבַאֲשֶׁר שֶׁאַתָּה גְּמַלְתַּנִי חֶסֶד גָּדוֹל, קַח הַקִּשּׁוּר שֶׁל הַמַּפְתְּחוֹת הַלָּלוּ, וְאַל תִּירָא, חַי ה', שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לְךָ שׁוּם רָעָה.
וַיִּקַּח הַמּוֹהֵל הַקִּשּׁוּר שֶׁל מַפְתְּחוֹת וְהָלַךְ בְּשִׂמְחָה לְבֵיתוֹ. וּבְבוֹאוֹ לְבֵיתוֹ נֶהְפַּך לְבָבוֹ וְנַעֲשָׂה לְאִישׁ אַחֵר, וְתֵכֶף בָּנָה בִּנְיָן שֶׁל אֲבָנִים, בֵּית הַכְּנֶסֶת גְּדוֹלָה מְפֹאָרָה מְאֹד, וְעָשָׂה צְדָקָה וּפִרְנֵס אֶת הָעֲנִיִּים, וְהָיָה מַלְבִּישׁ הָעֲרֻמִּים, וְהִפְלִיא לַעֲשׂוֹת עַד יוֹם מוֹתוֹ, וְנִפְטַר בְּשֵׁם טוֹב.
וּלְפִי זֶה נִרְאֶה לִי, דְּזֶהוּ כַּוָּנַת הַמִּדְרַשׁ רַבָּה שֶׁהִתְחַלְנוּ: יְבָרֶכְךָ ה' — בְּמָמוֹן, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ מָמוֹן הַרְבֵּה וְאוֹצְרוֹת כֶּסֶף וְזָהָב. וְאִם תֹּאמַר: מַה הֲנָאָה יִהְיֶה לִי בְּאוֹתָן אוֹצְרוֹת כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב, בַּאֲשֶׁר שֶׁהַמַּפְתְּחוֹת יִהְיוּ מְסוּרִים בְּיַד הַשֵּׁדִים וּמַזִּיקִים? לְזֶה אָמַר: וְיִשְׁמְרֶךָ — מִן הַמַּזִּיקִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מַפְתְּחוֹת מְסוּרִים בְּיָדָם. וְאִם כֵּן אַתָּה תִּשְׁלֹט בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וּבְהַטּוֹבָה אֲשֶׁר יֵיטִיב ה' לְךָ, תּוּכַל מֵהֶם לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים; וְקַל לְהָבִין. עַל כֵּן מִכָּל הַנִּזְכָּר לְעֵיל נִשְׁמַע, שֶׁמִּי שֶׁהוּא קַמְצָן גָּדוֹל, אֲזַי הוּא בִּרְשׁוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּיַד הַמַּזִּיקִים, שֶׁשּׁוֹמְרִים עַל הַמָּמוֹן כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וּמִי שֶׁהוּא וַתְּרָן — אֲזַי הוּא מִסִּטְרָא דִּקְדֻשָּׁה. עַל כֵּן יִרְאֶה הָאָדָם שֶׁלֹּא יְהֵא קַמְצָן יוֹתֵר מִדַּי, כְּדֵי לְהַכְנִיס עַצְמוֹ בִּקְדֻשָּׁה, וְיִזְכֶּה גַּם כֵּן לָעוֹלָם הַבָּא, אָמֵן.