קב הישר/כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כָּתְבוּ בְּסִפְרֵי הַמְקֻבָּלִים אַזְהָרָה עַל הָאָדָם, בִּהְיוֹתוֹ הוֹלֵךְ יְחִידִי בְּלֹא הִרְהוּר תּוֹרָה אוֹ בְּדִבְרֵי יִרְאָה, כִּי אָז מִדַּבֵּק בּוֹ הַסִּטְרָא אָחֳרָא. וּמְבֹאָר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח, שֶׁאֲפִלּוּ בִּהְיוֹתוֹ הוֹלֵךְ יְחִידִי בָּעִיר בְּשָׁעָה שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם מְצוּיִין בָּרְחוֹב, אָז גַּם כֵּן מִדַּבֵּק בּוֹ הַסִּטְרָא אָחֳרָא, לֹא יִפְטֹר בִּלְתִּי הֱיוֹתוֹ נִכְשָׁל בְּאֵיזֶה עָווֹן בְּזֶה הַיּוֹם. עַל כֵּן יִזָּהֵר לְהִתְנַהֵג בְּזֶה הָאֹפֶן: אִם הוּא מַשְׁכִּים אוֹ מַעֲרִיב לָצֵאת יְחִידִי לְצָרְכּוֹ בָּעִיר, שֶׁאָז אֵין בְּנֵי אָדָם מְצוּיִין כָּל כָּךְ, יֹאמַר לִפְנֵי הַמְּזוּזָה פָּסוּק (תְּהִלִּים נה, כג): "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ, וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ". וּלְכַוֵּן הַנְּקֻדָּה שֶׁתַּחַת הַשֵּׁם, שֶׁהוּא גִּימַטְרִיָּא שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם כְּמִנְיָן 'חֶסֶד'.
וְגַם מָצָאתִי כָּתוּב בְּשֵׁם גָּדוֹל אֶחָד מֵחַכְמֵי אַשְׁכְּנַזִּים: כְּשֶׁהָאָדָם רוֹצֶה לְהַשְׁכִּים לֵילֵךְ יְחִידִי בַּדֶּרֶךְ חוּץ לָעִיר, יֹאמַר פָּסוּק (תְּהִלִּים לז, ה): "גּוֹל עַל ה' דַּרְכְּךָ וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה". וִיכַוֵּן גַּם כֵּן בַּנִּקּוּד שֶׁל דַּרְכְּךָ, שֶׁעוֹלֶה כְּמִנְיַן שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם, כְּמִנְיַן חֶסֶד, וְאָז הוּא נִצּוֹל, שֶׁלֹּא יִדְבַּק בּוֹ הַסִּטְרָא אָחֳרָא. אָכֵן בִּתְרַוַּיְהוּ צָרִיךְ עַל כָּל פָּנִים שֶׁיְּהַרְהֵר גַּם כֵּן בְּדִבְרֵי תּוֹרָה אוֹ בְּדִבְרֵי יִרְאָה בַּהֲלִיכָתוֹ, וְאָז הוּא נִצּוֹל, שֶׁלֹּא יִדְבַּק בּוֹ הַסִּטְרָא אָחֳרָא. אָכֵן בַּהֲלִיכָתוֹ לַדֶּרֶךְ צָרִיךְ שְׁמִירָה יוֹתֵר, וְעַל כָּל פָּנִים יִתְפַּלֵּל בַּדֶּרֶךְ תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ.
וְצָרִיךְ הָאָדָם לְקַבֵּל עָלָיו גַּם כֵּן שֶׁלֹּא יִהְיֶה קַמְצָן בְּיוֹתֵר, אַף עַל פִּי שֶׁבְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַטּוֹת לֵב הָאָדָם כִּרְצוֹנוֹ בָּרוּךְ הוּא, לִהְיוֹת הָאָדָם וַתְּרָן אוֹ קַמְצָן, מִכָּל מָקוֹם הוּא יוֹתֵר טוֹב, שֶׁהָאָדָם הוּא מִתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ לִהְיוֹת וַתְּרָן, וְגַם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה. גַּם צָרִיךְ הָאָדָם לִרְאוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה פַּזְרָן בְּיוֹתֵר לִתֵּן צְדָקָה יוֹתֵר מִכְּדֵי יְכָלְתּוֹ, וְסוֹפוֹ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת.
וְנַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ, שֶׁטּוֹב לָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ בְּבֵיתוֹ קֹדֶם יְצִיאָתוֹ לַדֶּרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח: רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר: נָכוֹן מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ בְּבֵיתוֹ קֹדֶם יְצִיאָתוֹ. וְטוֹב לוֹמַר פָּרָשַׁת עֲקֵדָה, וְעַיֵּן בַּזֹּהַר, פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח: רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יִצְחָק הֲוֵי קָאָזְלֵי בַּדֶּרֶךְ, וּמָטָא זִמְנָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע. קָם רַבִּי אֶלְעָזָר וּצְלִי וְקָרֵי קְרִיאַת שְׁמַע עִם צְלוֹתָא. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יִצְחָק: וְהָא תָּנֵינָן, דְּעַד דְּלָא יִפּוֹק בַּר נָשׁ לְאוֹרְחָא, צָרִיךְ לְנָטְלָא רְשׁוּת מִמָּארֵיהּ וְלִצְלֵי צְלוֹתָא? אָמַר לֵיהּ: דְּכַד נָפִיקְנָא לְאוֹרְחָא, לָא הֲוֵי זִמְנָא שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע, אֲבָל הַשְׁתָּא, דְּשִׁמְשָׁא נָהִיר, צָלִינָא. אֲבָל עַד דְּלָא נַפָקְנָא לְאוֹרְחָא, בָּעֵי בָּעוּתֵיהּ מִנֵּיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאַמְלִיכְנָא בֵּיהּ וְכוּ'. אָזְלוּ. כַּד מָטוּ גַּבֵּיהּ חַד חֲקַל, יָתְבוּ, זָקְפוּ עֵינַיְהוּ וַחֲמוּ לְטוּרָא, דַּהֲוֵי סָלִיק בָּרוּם, וַהֲוֵי בֵּיהּ בְּרִיּוֹת מְשֻׁנִּין. דָּחִיל רַבִּי יִצְחָק. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר: אַמַּאי דְּחִילַת? אָמַר לֵיהּ: חֲמִינָא, דְּהַאי טוּרָא אִיהוּ תַּקִּיף, וַחֲמִינָא אִלֵּין בִּרְיָן, דְּאִנּוּן מְשֻׁנִּין, וְדָחִילְנָא דְּלָא יְקַטְרֵג לוֹן. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר: מָאן דְּדָחִיל מֵחֲטָאִין דִּבְיָדֵיהּ אִית לֵיהּ לְמִדְחַל וְכוּ'.
 פָּתַח וְאָמַר: (בְּרֵאשִׁית לו, כד): "וְאֵלֶּה בְּנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וְעַנָּה, הוּא עַנָּה, אֲשֶׁר מָצָא אֶת הַיֵּמִם בַּמִּדְבָּר". יֵמִם כְּתִיב חָסֵר יוּ"ד. וְהָעִנְיָן הוּא, כִּי יֵשׁ כַּת שֶׁל מַשְׁחִיתִים בַּר מִנַּן, אֲשֶׁר הֵם מְיֻחָדִים לְזֶה הַחֵטְא דַּוְקָא, דְּהַיְנוּ לִדְבֹּק בָּאָדָם שֶׁיֶּחֱטָא בִּזְנוּת, בְּזֶה הָעִנְיָן שֶׁיּוֹלִיד מַמְזֵרִים. וְאִלֵּין נִקְרָאִים יֵמִם, חָסֵר יוּ"ד. עַיֵּן שָׁם, שֶׁנִּבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת כְּמוֹ שְׁאָר הַמַּזִּיקִין, שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְלֹא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. וּמְקוֹמָם שֶׁל אֵלּוּ הַמַּשְׁחִיתִים הוּא עַל הָרִים גְּבוֹהִים, שֶׁאֵין יְכוֹלִין לִזְרֹעַ שׁוּם זְרִיעָה, וְלֹא לִנְטֹעַ שׁוּם נְטִיעָה, הֵן זֵרְעוֹנֵי גִנָּה, הֵן זֵרְעוֹנֵי פֵּרוֹת הָאִילָן, רַק הָאָרֶץ הַהִיא שְׁמָמָה, וְתַמָּן הוּא אַתְרָא דִּלְהוֹן, הָא אִנּוּן בִּרְיָן מְשֻׁנִּין, שֶׁרָאָה רַבִּי יִצְחָק, וְזֶה עַנָּה דִּכְתִיב בַּתּוֹרָה. הוּא הָלַךְ וְנִתְקַל עַל הַר שָׁמֵם כַּנִּזְכַּר, וְנִדְבְּקוּ בּוֹ אוֹתָן הַחַיּוֹת, בְּרִיּוֹת מְשֻׁנִּים, וְלָכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁעַנָּה הוֹלִיד מַמְזֵרִים וְהִרְכִּיב מִין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ וְהֵבִיא פֶּרֶד לָעוֹלָם. וְקַיְּמָא לָן, וְהֵבִיא עוֹד בַּזֹּהַר הַנִּזְכָּר לָעֵיל, דִּבְכָל אִנּוּן טוּרִין חֲרוּבִין אֲתַר בֵּית מוֹתְבָא דִּלְהוֹן, אֲבָל אוֹתָן שֶׁהוֹלְכִין בַּדֶּרֶךְ וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, עֲלַיְהוּ כְּתִיב (תְּהִלִּים קכא, ה): "ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ". וְלָכֵן כָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הֵם הוֹלְכִים בְּנֵי אָדָם מִבְּלִי יִשּׁוּב, יִתְרַחֵק הָאָדָם.
וְקַבָּלָה נֶאֱמָנָה הִיא בְּיָדִי בְּשֵׁם חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁכָּל הַבַּיִת הָעוֹמֵד שֶׁבַע שָׁנִים רְצוּפִים מִבְּלִי דִּירַת הָאָדָם, חָלִילָה לָדוּר בּוֹ בֶּן בְּרִית. אַף כַּמָּה פְּעָמִים הַמָּקוֹם, שֶׁעָמַד הַבַּיִת עָלָיו, הוּא מְסֻכָּן, וְלִבְנוֹת עָלָיו שׁוּם בַּיִת וְלָדוּר בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מֵחֲמַת שֶׁמְּדוֹר הַמַּזִּיקִין וּמַשְׁחִיתִים יֵשׁ שָׁמָּה.
וְהָעִנְיָן וְהַסִּבָּה לְחֻרְבַּן הַבַּיִת הַהוּא: הַטַּעַם אֶחָד: שֶׁיֵּשׁ בַּבִּנְיָן כְּשׁוּרָה אוֹ קוֹרָה אוֹ אֲבָנִים, שֶׁהֵן גֶּזֶל אוֹ מָמוֹן שֶׁאֵינוֹ שֶׁל ישֶׁר, הֲרֵי זֶה נֶגַע בַּבַּיִת, שֶׁשּׁוֹרֶה אַחַר כָּךְ בְּכָל הַבַּיִת. וְהַטַּעַם שֵׁנִי שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת: מִי שֶׁבָּנָה הַבַּיִת הוּא גֶּבֶר אַלִּים, וְעוֹשֶׂה עִוּוּת לִשְׁכֵנוֹ וְלָקַח בְּאַלִּימוּת וּבְחָזְקָה קַרְקַע שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. הַטַּעַם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת, אַף שֶׁלֹּא גָּזַל, וּבָנָה הַכֹּל בְּמָמוֹן שֶׁל ישֶׁר, וְלֹא לָקַח שׁוּם קַרְקַע גְּזוּלָה: הוּא נֶחֱרַב מִטַּעַם שֶׁבָּנָה הַבַּיִת רַק לְצֹרֶךְ מִחְיָתוֹ אוֹ לְפַנֵּק בּוֹ, וְלֹא כִּוֵּן בְּבִנְיָנוֹ לִבְנוֹת בִּנְיָן לְשֵׁם שָׁמַיִם, לִבְחֹר זָוִית לִהְיוֹת מָקוֹם קָבוּעַ לִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה אוֹ לְהִתְפַּלֵּל. גַּם בְּמַחֲשָׁבָה לְבַד לֹא סַגֵּי, אֶלָּא צָרִיךְ לוֹמַר גַּם בַּפֶּה, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר תַּזְרִיעַ: מָאן דְּבָנֵי בִּנְיָן כַּד שָׁרֵי לְמִבְנִין, בָּעֵי דְּאַדְכָּרָא, דְּהָא לְפֻלְחָנָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּנְיָן, וּכְדֵי סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא שָׁרֵי עָלֵיהּ, וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זָמִין עָלֵיהּ קְדֻשָּׁה, וּקְרִי עָלֵיהּ 'שָׁלוֹם', שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא, דַּיְקָא כַּד אִיהוּ בָּנֵי בִּנְיָן, וּכְדֵין לֹא תֶּחֱטָא.
וְאִי לָאו — דָּא זָמִין לְבֵיתֵיהּ סִטְרָא אָחֳרָא; וְכָל שֶׁכֵּן מָאן דְּבָנֵי בַּיִת וּרְעוּתֵיהּ עִמֵּיהּ, דִּמְיַחֵד בַּיִת לְאִסְתָּאֲבָא בֵּיהּ. רָצָה לוֹמַר, שֶׁבּוֹנֶה בַּיִת אוֹ חֶדֶר מְיֻחָד לִהְיוֹת מְצוּיִין שָׁם עֲרֵלִים לִשְׁתּוֹת, לִשְׂחוֹק וְלִזְנוּת. כְּמוֹ שֶׁהַרְבֵּה נִכְשָׁלִים בּוֹ בִּמְדִינוֹת פּוֹלִין וְלִיטָא. זֶה הוּא מָצוּי, וְאֵין מִי שֶׁמּוֹחֶה בְּיָדָם. הָא וַדַּאי שַׁרְיָא בֵּיהּ רוּחַ מְסָאֲבָא, וְלֹא נָפִיק הַהוּא בַּר נָשׁ מֵעָלְמָא עַד דְּאִתְעָנִישׁ בְּהַהוּא בֵּיתָא; וּמָאן דְּדַיִר בֵּיהּ, יָכוֹל לְאִתְּזְקָא, דְּהָא בְּהַהוּא דִּירָה, רוּחַ מְסָאֲבָא שַׁרְיָא בֵּיהּ וְאָזִיק מָאן דְּאַשְׁכַּח בֵּיהּ. וְאִי תֵּימָא: בְּמַאי יָדְעִין? כְּגוֹן דְּאִתְּזַק בְּהַאי בֵּיתָא הַהוּא דְּבָנֵי לֵיהּ אוֹ אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ אָז, בְּנִזְקָא דְגוּפָא אוֹ בְּנִזְקָא דְמָמוֹנָא, הוּא גְּרָמָא דַּחֲטָאִין הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל. וְלָכֵן יְשַׁנֶּה מְקוֹמוֹ וְיֵלֵךְ לְמָקוֹם אַחֵר, וְלֹא יָדוּר בּוֹ. וְזֶהוּ הָעִנְיָן שֶׁל נִגְעֵי בָּתִּים כְּשֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן מֵרֹב אַהֲבָה וְחִבָּה לְיִשְׂרָאֵל. שֶׁבְּכָל בַּיִת שֶׁהָיָה מוּכָן לִזְנוּת, הָיָה נֶגַע צָרַעַת פּוֹרֵחַ בּוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּנַתֵּץ אֶת הַבַּיִת. עֵצוֹ וַעֲפָרוֹ הָיוּ זוֹרְקִין לַחוּץ, וְעָפָר אַחֵר יִקַּח כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל הֶזֵּק.
וְאִיתָא שָׁם בַּזֹּהַר: רַבִּי יוֹסָא עָאל יוֹמָא חַד בְּחַד בֵּיתָא. מָטָא בְּסִיפְתָא, עָאל לְגוֹ, שָׁמַע חַד קָלָא דְּאָמַר: אִתְכַּנְשׁוּ, עוּלוּ אַחַר בַּר פְּלָנִיתָא! עָאלוּ וּסְפִיתוּ, וְנָזִיק לֵיהּ עַד לֹא אִנְפּוּק. וְשָׁמַע חַד קָלָא אַחֲרִינָא, דַּהֲוָה אָמַר: לָא נֵיכַל אֶלָּא דְּדָיֵר הָכָא, אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁבָּא בְּאַקְרַאִי אִי אֶפְשָׁר לְהַזִּיקוֹ.
נָפַק רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר: וַדַּאי מָאן דְּעָבַר עַל מִלֵּי דַּחֲבֵרָיו, אִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. אָמַר לֵיהּ: הָא חֲזֵינַן, דְּכַמָּה אֲנָשִׁים מִן הָאֻמּוֹת הָעוֹלָם בּוֹנִין בָּתִּים, שֶׁהֵן חָרוּב יוֹתֵר מִשֶּׁבַע שָׁנִים, וְאִשְׁתְּלִימוּ. אָמַר לֵיהּ: אִינְהוּ מִסִּטְרַיְהוּ קָא אַתְיָן, וְעַל יְדֵי כָּךְ עֲרֵלִים אֵינָם נִזּוֹקִים, שֶׁלְּפִי שֶׁהֵן בַּחֲבוּרָה אַחַת שֶׁמְּזַנִּין בִּזְנוּת, וְהֵן כִּקְלִפָּה חֲדָא. אֲבָל מָאן דְּהוּא דָּחִיל חֲטָאִין יוּכַל לְאִתְּנַזְּקָא חַס וְשָׁלוֹם.
עַל כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁתַּעֲשֶׂה, תַּקְדִּים עֲבוֹדַת בּוֹרַאֲךָ: בְּבִנְיַן הַבַּיִת תַּקְדִּים מָקוֹם מְיֻחָד לַעֲמִידַת הַסְּפָרִים וְחֶדֶר מְיֻחָד לִלְמֹד, וְכֵן בַּעֲשִׂיּוֹת הַבְּגָדִים לְעַצְמוֹ אוֹ לְאִשְׁתּוֹ צָרִיךְ הָאָדָם לְכַוֵּן בְּעֵת הַתְּפִלָּה וּבִשְׁעַת הַתְחָלַת מְלָאכָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, כַּאֲשֶׁר הֶרְאָה לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת הָאָדָם מְלֻבָּשׁ כַּמָּה דְּאַתְּ אָמַר (בְּרֵאשִׁית ג, כא): "וַיַּעַשׁ ה' לָאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם".
הַכְּלָל הָעוֹלֶה: בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ! זְכֹר בְּכָל עִנְיָנֶיךָ, וְאַל תִּשְׁכַּח כִּי הַכֹּל מַתְּנַת חִנָּם. כִּי לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם, שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁהַרְבֵּה חֲכָמִים יוֹשְׁבִים בְּלִי מָזוֹן וּמִחְיָה, וְכָל יְמֵיהֶם הֵם בְּדֹחַק וּבְצַעַר, וְיֵשׁ אֵיזֶה אֲנָשִׁים שׁוֹטִים וּבְזוּיִים יוֹשְׁבִים בְּשֶׁפַע טוֹבָה וּבְעשֶׁר. וְזֶה מוֹרֶה, הַכֹּל הוּא רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
עַל כֵּן כָּל מַשָּׂא וּמַתָּן תִּרְאֶה, שֶׁתִּהְיֶה חֵפֶץ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא לְתוֹעֶלֶת הַנֶּפֶשׁ, וְלֹא לַגּוּף בִּלְבַד. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם לִבְּךָ קָשֶׁה כְּבַרְזֶל מִלִּגְמֹל חֶסֶד עִם עֲנִיִּים, וְכָל עֲמָלְךָ הוּא לְמַלְּאוֹת כְּרֵסְךָ, לָהוּט אַחַר אֲכִילַת טוֹבוֹת וְלַהֲנָאַת הַגּוּף, זֶה עִנְיָן רַע שֶׁנָּתַן לִבְנֵי אָדָם.
וְעַל זֶה יִתְפַּלֵּל כָּל הָאָדָם, שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵב בָּשָׂר, לֵב שׁוֹמֵעַ אֶל זַעֲקַת אֶבְיוֹנִים וְדַלִּים, לֵב נוֹטֶה לִגְמֹל חֶסֶד עִם עֲנִיִּים לוֹמְדֵי תּוֹרָה. כִּי מִי שֶׁהוּא סוֹמֵךְ עַל עֲנִיִּים, וּמַזְהִיר הַזֹּהַר שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִסְמֹךְ הַבַּעֲלֵי תּוֹרָה אַף שֶׁהֵן אֵינָן קְרוֹבָיו, וְהֵמָּה מֻקְדָּמִין לַקְּרוֹבִים שֶׁלּוֹ, כִּי כְּשֶׁאָדָם אֵין סוֹמֵךְ לַעֲנִיֵּי בַּעֲלֵי תּוֹרָה, אֲזַי הוּא נוֹתֵן בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים סְמוֹכוֹת רַגְלַיִם וְכֹחַ לְהַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי וְחַיָּלָיו, אֲשֶׁר זֶה עָשָׂה לוֹ ה' בְּרֹב רַחֲמָיו לִהְיוֹת הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן בִּלְתִּי תֵּת לוֹ רַגְלַיִם, כִּי לוּלֵא זֹאת, לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל, עַמָּא קַדִּישָׁא, יְכוֹלִין לְהִתְקַיֵּם, חַס וְשָׁלוֹם. וּבְעָווֹן זֶה, שֶׁאֵינָם נוֹתְנִים סְמוֹכוֹת לְבַעֲלֵי תּוֹרָה, אֲשֶׁר הֵם נִקְרָאִים אֶבְיוֹנִים, נִמְצָאִים רַגְלַיִם לַנָּחָשׁ לְהִתְגַּבֵּר וּלְעוֹרֵר גְּזֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם.
עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ הוּא לְהַטּוֹת לֵב הָאָדָם כִּרְצוֹנוֹ, לִהְיוֹת הָאָדָם וַתְּרָן בְּמָמוֹן כָּרָאוּי לוֹ, וְלֹא יִהְיֶה קַמְצָן, וְלֹא וַתְּרָן יוֹתֵר מִכְּדֵי יְכָלְתּוֹ, כִּי סוֹפוֹ יִהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת. אָכֵן אַף זוֹ יִרְאֶה, שֶׁלֹּא לְקַמֵּץ יוֹתֵר מִדַּי.
וּבוֹא וּרְאֵה מַה שֶּׁכָּתַב הַזֹּהַר פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח: רַבִּי אַבָּא פָּתַח: יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. כַּמָּה בְּנֵי נָשָׁא אֲטִימִין לִבָּא בְּגִין דְּלָא לָעֵי בְּאוֹרַיְתָא. וְכִי יֵשׁ חוֹלָה שֶׁאֵינוֹ רָעָה? אֶלָּא הָעִנְיָן הוּא, כִּי יֵשׁ כַּת אַחַת בְּהַמַּשְׁחִיתִים, בַּר מִנַּן, אֲשֶׁר לִפְעָמִים יוֹצְאִים מִנּוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, וּבָאִין וְשׁוֹרִין עַל הָאֲדָמָה לִהְיוֹת כָּבוּשׁ תַּחַת יְדֵיהֶם לְבִלְתִּי יִהְיֶה הָאָדָם שׁוֹלֵט בַּמָּמוֹן שֶׁלּוֹ, וְלֹא מִבַּעְיָא שֶׁלֹּא יוּכַל לִתֵּן צְדָקָה לְעָנִי, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְעַצְמוֹ אֵין לוֹ יְכֹלֶת לִשְׁלֹט בְּמָמוֹן לִקְנוֹת אֵיזֶה מַאֲכָל, אוֹ לְהַלְבִּישׁ עַצְמוֹ וְאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ כָּרָאוּי לוֹ לְפִי עָשְׁרוֹ, וּמַרְאֵהוּ הוּא כְּדַל וְרָזֶה. נִמְצָא סוֹבֵל כָּל הַיִּסּוּרִים וְהוֹלֵךְ בִּבְגָדִים מְטֻלָּאִים, אַף שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּבֵיתוֹ כָּל טוּב, אֵין לוֹ הֲנָאָה מִמֶּנּוּ, וְהַכֹּל הוּא מוּכָן לְאִישׁ אַחֵר, אֲשֶׁר נִכְרַז עָלָיו בָּרָקִיעַ לִהְיוֹת הַטּוֹב הַהוּא מְזֻמָּן לְאַחֵר, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב (אִיּוֹב כז, יז): "יָכִין [רָשָׁע], וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ".
אָמַר לֵיהּ: תְּלָת יוֹמִין הֲווּ דְּחַפּוֹי אִדְרָא דְּמִשְׁכָּבָךְ. וְתַקִּינוּ לָךְ פְּתִיחִין לְאַנְהָרָא לָךְ מֵאַרְבַּע סִטְרִין. וַחֲמִינָא דּוּכְתָּךְ וַחֲדִינָא וַאֲמֵינָא: זַכָּאָה חוּלְקָךְ וְגוֹ', וְהָא הַשְׁתָּא הֲוֵי זְמִינִין לְמֵיתִי לְגַבָּךְ תְּרֵיסַר צַדִּיקַיָּא חַבְרַיָּא וְעַד דַּהֲוֵינָא נָפְקָא, אִתְעַר קָלָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. מָאן חַבְרַיָּא דְקַיְּמָא הָכָא לֵילֵךְ נֶגֶד נִשְׁמַת רַבִּי יִצְחָק לְלַוּוֹת נִשְׁמָתָךְ לְגַן עֵדֶן אִתְעַטְּרוּ (פֵּרוּשׁ: סְלִיקוּ) וְחָזְרוּ לְדוּכְתֵּיהוֹן, דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי שָׁאַל שְׁאִילְתָּא, וְאִתְיַהַב לֵיהּ, וְלָא דָּא בִּלְחוֹדוֹי גָּדוֹל כֹּחַ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, אֶלָּא אַף זוֹ, שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ שִׁבְעִין וְכוּ', דְּהָא שִׁבְעִין דּוּכְתָּא מִתְעַטְּרָא הָכֵי — דִּילֵיהּ, וְכָל דּוּכְתָּא וְדוּכְתָּא פָּתְחִין פִּתְחִין לְשִׁבְעִין עָלְמִין, וְכָל עָלְמָא וְעָלְמָא — לְשִׁבְעִין רָהִיטִין (פֵּרוּשׁ: מַלְאָכִים מְמֻנִּים עַל עוֹלָמוֹת שֶׁל מַלְאָכִים, וּלְפִי שֶׁהֵם רָצִים וְשָׁבִים בִּשְׁלִיחוּת שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל כֵּן נִקְרָאִים 'רָהִיטִין') וְכָל רְהִיטָא וּרְהִיטָא אִתְּפַּתַּח לְשִׁבְעִין כִּתְּרִין עִלָּאִין, וּמִתַּמָּן אִתְפַּתָּחָא אֹרַח לְעַתִּיק סְתִימָא דְּיוּכְלוּ לְמֶחְמֵיהּ בְּהַהוּא נְעִימוּתָא עִלָּאָה דְּנַהֲרָא וּמְהַנְיָא לְכֹלָּא, כַּמָּה דְּאַתְּ אָמַר (תְּהִלִּים כז, ד): "לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ". מַהוּ "וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ"? הַיְנוּ דִּכְתִיב (בַּמִּדְבָּר יב, ז): "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא".