קב הישר/כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כְּבָר כָּתַבְנוּ לְעֵיל בְּפֶרֶק שֵׁנִי, מֵעֹנֶשׁ גָּדוֹל שֶׁל מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, אֲשֶׁר עַל זֶה אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים קיט, לז): "הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא, בִּדְרָכֶיךָ חַיֵּינִי". וְנִרְאֶה כַּוָּנַת תְּפִלָּתוֹ לְהַעֲבִיר עֵינָיו מֵהִסְתַּכֵּל בַּמָּקוֹם הָאָסוּר, כְּגוֹן בְּנָשִׁים, וְעַל יְדֵי כֵּן יָבוֹא לִידֵי טֻמְאָה בַּלַּיְלָה. וְלָזֶה אָמַר: מֵרְאוֹת שָׁוְא כְּמִנְיַן ש"ז, שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת שִׁכְבַת זֶרַע, שֶׁלֹּא יִתְרָאוּ אֵלָיו כִּתּוֹת שֶׁל לִילִית, הַנִּקְרָאִים קֶרִי, שֶׁמֵּבִיא הַלִּילִית לְהָאָדָם לְהוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה, וְהוּא כְּאִלּוּ מֵמִית בְּיָדוֹ לְהַטִּפָּה, כִּי מֵהַטִּפָּה יוּכַל לְהוֹלִיד וָלָד בֶּן קַיָּמָא, וְעַל כֵּן הוּא אָחוּז בְּסִטְרָא דְמוֹתָא. לָזֶה אָמַר: בִּדְרָכֶיךָ חַיֵּינִי, רָצָה לוֹמַר: שֶׁתְּפִלָּתוֹ הָיָה לֶאֱחֹז בְּסִטְרָא דְחַיֵּי, וְלֹא לְהוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה, כִּי הַמּוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה, יֵשׁ מְמֻנֶּה אֶחָד, דְּאִקְרֵי עשטר"א, וְהוּא מְמֻנֶּה עַל אֲלָפִים וּרְבָבוֹת שְׂטָנִים וְשֵׁדִים וּמַלְאֲכֵי חַבָּלָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין אֶת הָאָדָם, וְנָטְלִין הַאי טִפָּה, שֶׁהוֹצִיא הָאָדָם לְבַטָּלָה, וְסָלְקִין לֵיהּ לְעֵילָא, וְגוֹרֵם דִּבְרִית קַדִּישָׁא יִהְיֶה מְשֻׁעְבָּד לְסִטְרָא דִּמְסָאֳבָא. אוֹי וָאוֹי שֶׁיִּגְרֹם הָאָדָם הַסִּבָּה זוֹ, שֶׁיְּשַׁעְבֵּד הַקְּדֻשָּׁה תַּחַת הַטֻּמְאָה!
וְדַע מַה שֶּׁמְּקֻבָּל מִפִּי תַּלְמִידֵי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁאָמַר לְתַלְמִידָיו שֶׁיֵּשׁ בְּגוּף הָאָדָם תַּרְיַ"ג אֵבָרִים וְגִידִים, וְהוּא נִיצוֹצוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ. וְכֵן יֵשׁ בָּרוּחַ וְכֵן בַּנְּשָׁמָה. וְכָל נִיצוֹץ תָּלוּי בְּמִצְוָה אַחַת שֶׁל תַּרְיַ"ג מִצְווֹת. וְהָיָה יוֹדֵעַ הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֵיזֶה מִצְוָה הִיא חָסֵר בָּאָדָם, וְהָיָה רוֹאֶה בְּנִיצוֹץ אֶחָד, כְּשֶׁעָשָׂה אָדָם דָּבָר עֲבֵרָה, שֶׁאָז הָיָה מְסֻלָּק נִיצוֹץ אֶחָד, וְהָיָה נוֹתֵן תִּקּוּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי לְהַחֲזִיר הַנִּיצוֹץ לִמְקוֹמוֹ. וְכָל זֶה הָיָה נִכָּר עַל פִּי הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּעוֹרוֹ, וּבִפְרָט בְּפָנָיו וּבִשְׂעָרוֹ הוּא יוֹתֵר נִכָּר. וְהָיָה לוֹ סִימָן בַּשִּׂרְטוּטִין וּבַגֻּמּוֹת שֶׁעַל יָדָיו וּפָנָיו שֶׁל אָדָם.
וּפַעַם אַחַת בָּא אֵלָיו גְּדוֹל הַדּוֹר אֶחָד, וּשְׁמוֹ רַבִּי חַיִּים וִיטַאל, וְאָמַר לוֹ הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: הִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה, שֶׁבְּתוֹךְ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בְּאָלֶ"ף בֵּי"ת שֶׁבְּמִצְחֲךָ כֻּלָּן מְאִירִים, חוּץ מֵהַגִּימֶ"ל, שֶׁהוּא מְהֻפֶּכֶת. וּמִיָּד חָרַד הָרַב מוֹרֵנוּ הָרַבִּי חַיִּים וִיטַאל, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּבִקֵּשׁ מֵהָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיַּגִּיד לוֹ טַעַם הַדָּבָר, כִּי בְּוַדַּאי לֹא עַל חִנָּם הוּא. אָמַר לוֹ הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁאֵינוֹ גּוֹמֵל חֶסֶד עִם אָבִיו כָּרָאוּי. אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה חֶסֶד עִמּוֹ, אֲבָל לֹא חֶסֶד מָלֵא. וּבִשְׁבִיל כָּךְ אוֹת גִּימֶ"ל הִיא מְהֻפֶּכֶת. וְעוֹד אָמַר הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְתַלְמִידָיו, כִּי כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה, אָז אוֹתָהּ מִצְוָה הִיא נִרְשֶׁמֶת בְּמֵצַח הָאָדָם בְּאוֹת אַחַת מִן אָלֶ"ף בֵּי"ת שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת, וְהִיא מְאִירָה בְּפָנָיו כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה פַּעַם שֵׁנִית, כִּי בְּפַעַם רִאשׁוֹן הִיא נִבְלַעַת בַּפָּנִים, וּבַפַּעַם שֵׁנִית הִיא בּוֹלֶטֶת וּמִתְנוֹצֶצֶת. וְכָל זֶה הוּא בִּשְׁאָר מִצְווֹת. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּצְדָקָה, אֵינָהּ נִבְלַעַת בַּפָּנִים כְּמוֹ שְׁאָר אוֹתִיּוֹת, אֶלָּא מְאִירָה בְּמִצְחוֹ תֵּכֶף בְּסוֹד "וְצִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד".
וְכֵן כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה רָמוּז גַּם כֵּן בְּמִצְחוֹ בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה. מִכָּל מָקוֹם אִם מִתְחָרֵט וְיִיגַע וְיַטְרִיחַ לְתַקֵּן בַּעֲשִׂיּוֹת תְּשׁוּבָה הָעִוּוּת שֶׁעָשָׂה, אָז מְסַלֵּק הַחשֶׁךְ וְאֵשׁ שְׁחוֹרָה, אֲשֶׁר הוּשַׂם בְּמִצְחוֹ מֵהֶעָווֹן. וּבְשַׁבָּת, כְּשֶׁבָּא הַנְּשָׁמָה יְתֵרָה אַחַר חֲצוֹת לְיִשְׂרָאֵל, אֲזַי יִתְכַּסֶּה אוֹתוֹ הֶעָווֹן מִכֹּל וָכֹל, זוּלַת טֻמְאַת קֶרִי. אַף שֶׁתִּקֵּן הַמַּעֲשִׂיּוֹת, אֵינוֹ נִסְתַּלֵּק בִּלְתִּי טְבִילָה.
הַכְּלָל הָעוֹלֶה, כִּי עַל כֵּן נִקְרָא אָדָם עוֹלָם קָטָן, שֶׁכְּמוֹ שֶׁבִּהְיוֹת נִגְזָר אֵיזֶה דָּבָר לָבוֹא לָעוֹלָם, אִם לְטוֹבָה אוֹ לְרָעָה חַס וְשָׁלוֹם, מִתְרָאֶה וְנִגְלָה זֶה הַדָּבָר עַל יְדֵי כּוֹכָבִים הַקְּבוּעִים בָּרָקִיעַ, כֵּן מִתְרָאֶה הַכֹּל בָּאָדָם בַּשִּׂרְטוּטִין בַּמֶּצַח שֶׁלּוֹ.
וּבוֹא וּרְאֵה מַה דְּאִיתָא בַּזֹּהַר, פָּרָשַׁת אַחֲרֵי: רַבִּי אַבָּא הֲוֵי אָזִיל לְקַפּוֹטְקְיָא, וַהֲוֵי עִמֵּיהּ רַבִּי יוֹסֵף. עַד דַהֲווּ אָזְלֵי, חֲמוּ בַּר נָשׁ, דַּהֲוֵי אָתֵי וּרְשִׁימָא חַד בְּאַנְפּוֹי. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא: נִסְטֵי מֵהַאי אוֹרְחָא, דְּהָא אַנְפּוֹי דְּדֵין גֶּבֶר אַסְהִידוּ עֲלוֹי, דְּאִתְקִיל בְּעֶרְיְתָא דְּאוֹרַיְתָא (רָצָה לוֹמַר, דְּהוּא נִכְשַׁל בַּעֲרָיוֹת בְּאִסּוּר כָּרֵת דְּאוֹרַיְתָא) בְּגִין דָּא אִתְרַשִּׁים בְּאַנְפּוֹי. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי: אִי הַאי רְשִׁימָא הֲוֵי לֵיהּ כַּד הֲוֵי יַנּוּקָא, מַאי עֶרְיָתָא אִשְׁתְּכַּח בֵּיהּ? אָמַר לֵיהּ: אֲנָא חֲמִינָא בְּאַנְפּוֹי, דִּבְעֶרְיָתָא דְּאוֹרַיְתָא הוּא נִכְשַׁל. קְרָב לֵיהּ רַבִּי אַבָּא. אָמַר לֵיהּ: אֵימָא מִלָּא דָּא; הַאי רְשִׁימָא דְּאַנְפָּךְ מָה הִיא? אָמַר לֵיהּ: בְּמָטוּתָא מִנַּיְכוּ, לֹא תֵּעָנְשׁוּ יַתִּיר לְהַהוּא בַּר נָשׁ, דְּהָא חוֹבֵיהּ קָא גָּרְמוּ לֵיהּ. אָמַר רַבִּי אַבָּא: מַהוּ?
אָמַר לֵיהּ: יוֹמָא חַד הֲוֵינָא אָזִיל בְּאוֹרְחָא אֲנָא וַאֲחוֹתִי, וַהֲוֵינָא בְּחַד אֻשְׁפִּיזָא וְרַוֵינָא חֻמְרָא. וְכָל הַהוּא לֵילְיָא אֲחִידְנָא בַּאֲחוֹתִי. וּבְצַפְרָא קַמְתִּי, וְאֻשְׁפִּיזְנָא הֲוֵית קָטַט בַּהֲדֵי גַּבְרָא. עַיְלִינָא בֵּינַיְהוּ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְחָבְלוּ אוֹתִי. דָּא מֵהַאי גִּיסָא, וְדָא מֵהַאי גִּיסָא, וּרְשִׁימָא דָּא הֲוֵי עָיֶל לְבֵי מֹחָא. וְאִשְׁתְּזִיב לִי חַד אַסְיָא, וְרַבִּי שַׂמְלָאי שְׁמֵיהּ. אָמַר לֵיהּ: מַאי הִיא אַסְוָתָא דְּיָהִיב לָךְ? אָמַר לֵיהּ: אַסְוָתָא דְּנַפְשָׁא, דְּמֵהַהִיא יוֹמָא אַהְדַּרְנָא בְּתִיּוּבְתָּא, וּבְכָל יוֹם בָּכִינָא קַמֵּיהּ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל הַהוּא חוֹבָה, וּמֵאִנּוּן דִּמְעִין אֲנָא רָחִיץ אַנְפָּאִי. קָרִי עֲלֵיהּ רַבִּי אַבָּא: "וְסָר עֲוֹנְךָ, וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפַּר", וְאִתְעַבַּר הַהוּא רְשִׁימָא מֵאַנְפּוֹי. אָמַר לֵיהּ: נָדַרְנָא מֵהַאי יוֹמָא לְאִתְעַסֵּק בְּאוֹרַיְתָא יוֹמָם וָלַיְלָה. אָמַר לֵיהּ: מַה שְּׁמָךְ? אָמַר לֵיהּ: אֱלִיעֶזֶר. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא: וַדַּאי שְׁמָךְ גָּרִים לָךְ, וֶאֱלָהָךְ סַיְּעָךְ, וְהוּא יִהְיֶה בְּסַעֲדָךְ. שְׁדָרֵיהּ רַבִּי אַבָּא וּבָרְכֵיהּ.
זִמְנָא אָחֳרָא הֲוֵי רַבִּי אַבָּא אָזִיל לְגַבֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי. אָעִיל בְּמָאתֵיהּ דְהַהוּא גַּבְרָא אֱלִיעֶזֶר. אַשְׁכְּחֵיהּ דַּהֲוֵי יָתֵיב וְדָרַשׁ (תְּהִלִּים צב, ז): "אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת". כַּמָּה טִפְּשִׁין אִנּוּן בְּנֵי עָלְמָא, דְּלָא מַשְׁגִּיחִין וְלֹא יָדְעִין וְלֹא מִסְתַּכְּלִין לְמִנְדַּע אוֹרְחָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל מָה קַיָּמָא עָלְמָא. מָאן מְעַכֵּב לְהוּ לְמִנְדַּע אוֹרְחָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא? טִפְּשֵׁיהוֹן דְּלִבְּהוֹן, דְּלָא יָדְעִין לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְתָא; דְּאִלּוּ הֲוֵי מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְתָא לְמִנְדַּע אוֹרְחָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא — הֲוֵי יַדְעֵי. וְזֶהוּ: "אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדַע" — לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה; "וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת" — נִימוּסִין דִּשְׁכִינָה. דְּאִתְקְרָאת זֹאת, כַּמָּה דְּאַתְּ אָמַר (וַיִּקְרָא טז, ג): "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ".
וְהוּא, כִּי נִימוּסִין דִשְׁכִינְתָּא הֲוֵי לְיַסֵּר אֶת הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה לְמַעַן יִירְשׁוּ הָעוֹלָם הַבָּא, וּלְהָרְשָׁעִים מְשַׁלֶּמֶת קְצָת טוֹבוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה עֲבוּר קְצָת מִצְווֹת שֶׁעָשׂוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי לְטַרְדָן מִן הָעוֹלָם הַבָּא. וּמִי שֶׁהוּא כְּסִיל, לֹא יָבִין אֶת זֹאת — נִימוּסִין דְּזֹאת, וּמַתְמִיהַּ וּמְהַרְהֵר, חַס וְשָׁלוֹם, וְאוֹמֵר: רְאֵה, זֶה צַדִּיק וְיָשָׁר מְדֻכֶּה בְּיִסּוּרִין, וְאָנוּ יוֹשְׁבִין בְּשַׁלְוָה וּמִתְגַבְּרִין וְהוֹלְכִין בְּלִי סִבָּה וּמַצְלִיחִין בְּכָל עֲסָקִים. אֲבָל הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְיוֹדֵעַ הָעִנְיָן כִּי מַה שֶּׁהָרְשָׁעִים הוֹלְכִין וּמַצְלִיחִין בִּלְתִּי טוֹבָה, וְזֶהוּ: "בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֶשֶׂב, וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן" — הוּא כְּדֵי "לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד" מִן הָעוֹלָם, שֶׁהוּא עוֹלָם שֶׁל חַיִּים נִצְחִיִּים עֲדֵי עַד, וְשָׁם יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי צַדִּיקִים כַּמָּה דְּאַתְּ אָמַר (מַלְאָכִי ג, כא): "וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם".
פָּתַח עוֹד וְדָרַשׁ הַאי גַּבְרָא: כְּתִיב בְּסֵפֶר אִיּוֹב (אִיּוֹב טז, ח): "וַיָּקָם בִּי כַּחֲשִׁי, בְּפָנַי יַעֲנֶה". בְּמָה קָא מַיְרֵי? אָמְנָם הָעִנְיָן הוּא, כִּי מִי שֶׁהוּא חוֹטֵא וְהוֹלֵךְ אַחַר שְׁרִירוּת לִבּוֹ, וְאֵינֶנּוּ חוֹשֵׁב עַל תַּכְלִית וְסוֹף הָאָדָם אֲשֶׁר הוֹלֵךְ לָמוּת, וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן בִּפְנֵי יוֹצֵר הַכֹּל, כְּשֶׁבָּא לִפְנֵי הַדִּין, אֲזַי כָּל הָרָעוֹת וְהַפְּשָׁעִים שֶׁעָשָׂה, הֵן רְשׁוּמִים וַחֲקוּקִים בְּאַנְפּוֹי דִּילֵיהּ, וְהִנֵּה עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי (דְּהַיְנוּ, מַלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים וְגַם כִּתּוֹת מַלְאָכִים, הַטָּסִים תַּחַת הָרָקִיעַ) כֻּלָּן מִסְתַּכְּלִין בְּהַאי רְשִׁימָא, שֶׁמַּרְאָה עַל חֲטָאָיו וּפְשָׁעָיו, וּמְקַלְּלִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִין עָלָיו: וַי כַּד יָבוֹא יוֹמָךְ, וְתִפֹּל בְּיַד אַכְזָרִים לִשְׁפֹּךְ דִּינִים קָשִׁים וּמָרִים, וּפִתְאֹם תִּתְהַפֵּךְ שְׁעָתְךָ, וְאֵין מְרַחֵם לְךָ, וְאֵין מֵלִיץ ישֶׁר מְדַבֵּר טוֹב בַּעַדְךָ, הַקְּדֻשָּׁה תִּתְרַחֵק מֵהֶן, וְהַטֻּמְאָה הוֹלֶכֶת וְגוֹבֶרֶת בְּכָל גּוּפֵיהֶם וּמִדַּבֶּקֶת בָּהֶם. וּבְאֵלּוּ הַיָּמִים, שֶׁהָרְשִׁימָה הִיא בְּמִצְחוֹ מֵחֲמַת עֲווֹנוֹ, אִם אִשְׁתּוֹ הִיא מִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ, יִהְיֶה הַוָּלָד בֵּן עַז פָּנִים, אַלִּים בַּעַל זְרוֹעַ, מוֹסֵר מָמוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ מְקַבֵּל תּוֹכָחָה. וְעַל אִלֵּין בָּנִים קָרָא עֲלֵיהוֹן בַּזֹּהַר, דְּאִלֵּין הֵן אִנּוּן חַיָּבִין דְּדָרִין, דְּמָארֵיהוֹן שָׁרְיָן לְהוֹן (פֵּרוּשׁ: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן חֶפְצָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כָּלִין בָּעוֹלָם הַבָּא). כְּדֵי לְשֵׁיצָאָה לְהוֹן בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. וְעַל זֶה אָמַר אִיּוֹב: "כַּחֲשִׁי בְּפָנַי יַעֲנֶה".
אֲבָל אִנּוּן צַדִּיקֵי הַדּוֹר הַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, רוֹדְפֵי צֶדֶק וָחֶסֶד, בַּעֲלֵי אֱמוּנָה, הַמִּתְחָרְטִים בְּמַעֲשֵׂיהֶן הָרָעִים, וּבְכָל יוֹם מְכִינִים עַצְמָן לְיוֹם הַדִּין וְיוֹם הַפְּקֻדָּה כְּדֵי לָבוֹא בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד, אֲזַי כָּל מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים רְשׁוּמִים ונֶחְקָקִין בְּמִצְחָן לְטוֹבָתָן, וּבְהִסְתַּכֵּל בָּהֶן מַלְאָכִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, מְבָרְכִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִין: דֵּין בְּרָא קַדִּישָׁא לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּרָא חֲבִיבָא, הַמְשַׁמֵּחַ אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, וְהַקְּדֻשָּׁה מִדַּבֶּקֶת בּוֹ וּמִתְגַבֶּרֶת יוֹם יוֹם, אַשְׁרֵי לוֹ וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ! וְאָמְרוּ לוֹ הַשּׁוֹמְעִים: רַבִּי, מִנָּא לָךְ הָא דְּשַׁפִּיר קָאָמַרְתְּ? אָמַר לָהֶן: כִּי נַעֲשָׂה לִי רְשִׁימָא חַד בְּאַנְפִּי עַל יְדֵי חוֹבָה, וְעַל יְדֵי זַכָּאָה אָזִיל מִנִּי רְשִׁימָא. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא: מַה שְּׁמָךְ? אָמַר לֵיהּ: אֱלִיעֶזֶר. אָמַר לֵיהּ: בְּרִיךְ רַחֲמָנָא, דַּחֲמֵינָא לָךְ וְזַכִּינָא לְמֵיחֲמִי לָךְ! זַכָּאָה חוּלְקָךְ בְּעָלְמָא הָדֵין, זַכָּאָה חוּלְקָךְ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי! אָמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא: אֲנָא הוּא דְּאַרְעָנָא לָךְ בְּאוֹרְחָא! אִשְׁתַּטַּח קַמֵּיהּ, עָיֵל לְהוּ לְבֵיתֵיהּ, אַתְקִין קוּרְטִיסָא דְּנַהֲמָא וְחַד עֶגְלָה תִּלְתָּא, וְרָאָה רַבִּי אַבָּא, דְּהוּא מֻשְׁלָם בְּתוֹרָה וּבַחֲסִידוּת. קָרָא עָלָיו: אַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם, וְכָל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם. שָׁלוֹם לְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, שָׁלוֹם לְךָ בָּעוֹלָם הַבָּא!